ליקוטי חבר בן חיים ב סו

לאו דוקא ונ' דגם ר"ח מרחשון צריך עיון ואמנם ביו"ט שחל בשבת דאין כאן כ"א הזכרה לכאור' אין מחזירין ואפשר אדרבא התם גרע דדמי למ"ש זכרהו מאחר שבא להשכיחו

שם מג"א ס"ק ה' והוה תוך ל' ואמנם אהלל דסכות מיהו לברוך זמן דכבר עברו יותר מל' ואולי זמן של קידוש פוטר וצ"ע

באו"ד כתבו בברכות צ"ל בתוס' ברכות

באו"ד לא יצא אין קפידא כצ"ל וכ"ה בדפוסים חדשים

באו"ד דמכל מקום איכא איסורא ובתר"י ברכות פ' אין עומדין משמע דהקורא הלל מחרף היינו בברכה דווקא אבל ל' רש"י בשבת שם לא מ' כן ולד' רש"י אין מן הראוי למי שכבר קרא הלל ליכנס לציבור בשעה שקורין דאם ישב בטל לאו שפיר עבד ואם יקרא עוד הפעם לאו שפיר עבד

סי' תכ"ה מג"א סס"ק ה' וסי' תפ"ז כצ"ל

סי' תכ"ז מסדר ביום ר"ח ובאה"ע כ' בהיפך ביום ל' שהוא ר"ח וכן המנהג

סי' תכ"ח מג"א ס"ק א' כשהם מלאים צ"ע אם שנים מלאים ור"ה ביום ג' ומרחשין ד' וה' וכסליו ו' ז' א"כ יבא כ"ה כסליו ג"כ ביום ג' ומה ולא ג' חנוכה שכ' המחבר וע' בלוח המולדות בטור לא תמצא בין לשנים מלאים ובין בשנים חסרים ג' ר"ה עיי"ש

פ"ח לוח המולדות מחזור רצ"א שנת תקכ"ג כ' מרן זצוק"ל באותה שנה בז' תשרי ע"ש סמוך לשבת נולדתי: בע"ה הל' פסח

סי' תכ"ט מג"א סס"ק ב' לאכול מצה לא הבנתי למה לא יהא דינו כעני העובר ממקום למקום ועיי' מחצית השקל ועדן צ"ע

סי' ת"ל מג"א קמח בקמח מקרי לח בלח עיי' דג"מ ואולי לענין זה דווקא כ' מג"א דמקרי לח בלח דהרי נבלע בבירור וא"נ שקלי מני' אכתי בבלילותי' קאי ול"ד ליבש ביבש לענין זה

סי' תל"א מג"א ס"ק ה' ועמש"ל צ"ל של"ב ס"ק ח' מרן זצוק"ל בהגהותיו

שם מג"א בסוף הסי' דלא הוה דאוריי' ע' מג"א סי' רל"ה ס"ק ז' וצ"ע דהרי גם הכא כל הלילה זמנו ל"מ דרבנן וע' תוס' לולב הגזול שם מ"ש לחלק לגבי קידוש משום דיוכל גם ביום לקדש עדיף ואולי גם כאן שייך זה

סי' תל"ב מג"א ס"ק ב' בשעת שריפה וצ"ל דשרפו לאחר זמן איסורו דאי קודם זמן איסורו לאו מצוה עביד והיאך יברך

שם מג"א ס"ק ו' ע' דג"מ הנה ממילה בלא"ה יש לדחות דמאחר דקרא כ' המול לכם כל זכר הטיל הכ' המצוה על כל ישראל אלא שהאב אם חפץ במצוה זו הוא קודם וגם מתרומה שכ' הדג"מ אין ראי' דעכ"פ התורם יהי' מי שיהי' כיון שתרומתו תרומה הרי מתקן הכרי לעצמו ושפיר מברך משא"כ בבדיקת חמץ וצ"ע

סי' תל"ג מג"א ס"ק ט' חמץ בבור צ"ל ברור מרן זצוק"ל בהגהותיו וכן הוא בדפוסים חדשים

שם מג"א ס"ק י"ב אין זו הוכחה ולי נ' כוונת הד"מ דבפעם אחרת ירא לחפש משום סכנה אבל עכשו דווקא יחפש כי יסמוך על שלוחי מצוה אינן ניזוקין

סי' תל"ד מג"א ס"ק ה' מ"ד אמי שאכל חלב באמת מחלב אין ראי' דאפי' מתעסק חייב שכן נהנה משא"כ הכא אמנם לחילול שבת בשוגג יש לדמות שפיר

שם מג"א ס"ק ח' קודם שעה ששית וצ"ע מאי מצוה איכא בשריפתה וע' פמ"ג

סי' תל"ו מג"א ס"ק י"ג דאין מברכין על דברים שבלב וכעין ראי' מהא דקיי"ל לעיל מ"ז דעל הרהור בד"ת אין מברכין אף דגם ההרהור מצוה דכ' ובתורתו יהגה ואמנם צ"ע מתרומה דנטלת במחשבה כדילפי' מונחשב וע"כ גם הנוטל במחשבה מברך דאל"כ למה ערום לא יתרום לכתחלה משום הברכה לתרום במחשבה וע' פמ"ג ותו ק' לי דתינח לד' רש"י דס"ל דתשביתו היינו ביטול א"כ ביטול מ"ע מה"ת אבל רוב הפוסקים נחלקו על רש"י והכי קיי"ל דביטול מטעם הפקר ומה ברכה שייך הרי אינו עושה כ"א שמפקיע עצמו ממצות ביעור וצ"ע

שם מחבר ס"ג לקיים מצות ביעור צ"ע אטו לא יוכל לקיים בע"פ מצות ביעור בכזית חמץ אפי' אם הוא בספינה או בכל מקום

סי' תל"ז מג"א ס"ק ד' מרן זצוק"ל בהגהותיו לשו"ע או"ח סי' ח' מג"א ס"ק י"א ביאר היטב ד' מג"א אלו דדווקא ברובא שהוא נגד החזקה כמו כאן צריך לברורי ובחזקה בכ"ג צריך לברורי והיינו ציצית אבל רובא שאין כנגדו חזקה כי"ח טריפות א"צ לברורי אלא דאכתי יק' לרש"י וסייעתי' דס"ל מחזקי' מאי' לאי' מ"ש רוב בהמות כשרות מרוב בני אדם בודקין בליל י"ד

שם מג"א ס"ק ח' והתוס' בעירובין דלא כ' כן כ"א אקטן ולא אנשים וצ"ע

שם באו"ד אלא יש נאמנים צ"ל לומר נאמנים

סי' תל"ט מג"א ס"ק ה' וטו"ז ס"ק ג' נרשם בטעות ושייך סוף סעיף ב' ומצא ככר אינו צריך

שם טו"ז ס"ק ד' דאמרי' בכתובות ע' פמ"ג

סי' ת"מ ע' פנים מאירות ח"ב סי' י"ג בענין ישראל שיש לו מקח עם גוי על יין שרף

שם מג"א ס"ק א' דאפי' חמצו של ישראל ע' בר"ן פ"ק דפסחים סוגי' דנכרי שכבשתו שהכריח דמדרבנן גם הגאונים מודו דאסור ומדאוריי' פליגי וד' המג"א צ"ע

שם מג"א באו"ד דהגוזל חמץ צ"ע דהרי גם בבהמה היוצאת להסקל אמרי' כן ע' ב"ק שם

שם מג"א ס"ק ד' דאפשר לעשות מחיצה ע' לעיל שט"ו דמחיצה המתרת אסורה בשבת ויו"ט לעשות ובוודאי אי מהני גם כפיית כלי לא מקרי מחיצה המתרת אבל אם אתה מזקיקו לעשות מחיצה צ"ע

סי' תמ"א מג"א ס"ק ג' סי' תמ"א ס"א צ"ל תמ"ח ס"ג

שם מג"א סס"ק ו' המלוה עובר ולמ"ש המג"א סי' ת"מ נ' דגם הלוה עובר ויש לחלק עפ"י מ"ש הרא"ש בסוגי' דנכרי שכבשתו ואמנם מאחר דעכ"פ אחריות אונס על הלוה מ' דהלוה ג"כ עובר

סי' תמ"ב מג"א ס"ק א' לכן ישרף ע' מחה"ש ועדן ק' דמ"מ חמץ ישרף ולי נ' דד' מג"א דמותר ליהנות ממנו בעת ביעורו הואיל ועדן לא הוה חמץ גמור

שם טו"ז ס"ק א' אמאי לא מוקי לה כרבנן צ"ע הא תנן הרי אלי' באזהרה

סי' תמ"ג מג"א ס"ק ב' ססי' תקכ"ו כצ"ל

שם מג"א ס"ק ה' ואע"ג שאפשר שהמפקיד כצ"ל וכ"ה בדפוסים חדשים

סי' תמ"ד מג"א ס"ק ט' ואז מותר לעשות וא"כ מתני' מיירי שהולך לארס וק' ליתנא ההולך לארס וצ"ל תנא מלתא אגב