ליקוטי חבר בן חיים ב סב

הלילה הביאו טעם שנתבשל ע"י אנשים שהבדילו ולא רפרף א' מן המסיבה בדבר

סי' רס"ד מג"א ס"ק ט' ועוד יש ט"א קאי אצרי מחה"ש

שם טו"ז ס"ק ד' וא"ל הא גם וכו' ע' שבת כ"ג ע"ב תוס' ד"ה גזירה וצ"ע

סי' רס"ה סעי' ב' מחבר קערה צ"ע אם הקערה גדולה כ"כ עד שאפי' אם יסתפק ממנו יהי' דולק כל השבת אם מ"מ גזרו משום קערה קטנה

שם מג"א ס"ק ד' ד' הרב כמ"ש חסר כאן המ"מ וכן הגי' בלבושי שרד

סי' רס"ו מג"א ס"ק ז' והא דלא קאמר ברוכב י"ל כל דאי לא נקיט דעכ"פ איכא אי' רכיבה

באו"ד והא דלא קאמר בספינה ע' מחצית השקל

באו"ד ובעגלה ליכא וכו' עוררני חד מן חבריא הרי כל בהמה כשמושכת העגלה ע"כ יש עליה חבלים ורצועות הצריכין לכך ואמאי ליכא בהנך חבלי' ורצועות משום שביתת בהמתו

סי' רס"ז ס"ק ב' מג"א ואע"ג שיבא וכו' יש להשיב דבשלמא לאלתר דלא חיישינן לשמא ימות הוא דיוצא בדרבנן משום דיבא לידי חיובא דאוריי' אבל בקטן דלזמן מרובה הוא וחיישי' שמא ימות כה"ג לא מקרי אתי לידי חיובא דאוריי'

שם מחבר סעי' ג' ע' פמ"ג לענין יו"ט ומ' מדברי פמ"ג דביו"ט עכ"פ צריך להזכיר ענין שמירה ואפשר דמה"ט גם בשבת אמרי' ושמור צאתינו

סי' רס"ח טו"ז ס"ק ה' ואומרי' אותו ביחד כצ"ל

מג"א ס"ק ג' בסוה"ד וינוחו בם נ' דהכוונה בתיבת בם ע"ד שארז"ל אלמלי שמרו ישראל שתי שבתות היו נגאלין וע"ז תקנו כי בם בשתי שבתות ינוחו מן הגלות וכלפי שאמרו במנחה ובא לציון גואל תקנו לומר כן

שם מג"א ס"ק ה' דין זה צ"ע עסי' תפ"ז מג"א ס"ק ב' וצ"ע ועכ"פ מ' מדברי' כאן ושם דאם חל יו"ט בשבת והזכיר של יו"ט באמצע אף שלא חתם כ"א בשל שבת יצא

מג"א ס"ק ט' בסוה"ד נ"ל דחוזר ע' מחצית השקל

מג"א ס"ק י' בסוה"ד שבקידוש מעומד זה דלא כטו"ז ס"ק ה' עיי"ש

סי' רס"ט מג"א ס"ק א' ע' בזה הגהות מרן ומחצית השקל ופמ"ג

סי' רס"ט מג"א ס"ק ד' דבביהכ"נ אסור והר"ן פ' בני העיר כ' דאכילת מצוה כגון להאכיל לעניי' שרי עיי"ש

סי' ע"ר מג"א ס"ק א' אין חוששין ולמ"ש הטור דטעם אמירת במה מדליקין משום ג' דברי' צריך לומר אין ד' מג"א מספיקין

סי' רע"א מג"א ס"ק א' וכ"מ בתוס' פ' ערבי פסחי' ק"ו ע"ב

באו"ד ודע וכו' ע' הגהות מרן ז"ל ופמ"ג ואמנם ד' רש"י בשבועוי שם מ' דזה פי' מקרא קדש דכ' רחמנא וא"כ לרש"י בכל יו"ט הוה דאוריי'

באו"ד ומוציאות ע' פמ"ג והגהות מרן ז"ל

שם מג"א ס"ק ט"ז ואינו שותה ע' דעכ"פ לא יקדש על כוס בהמ"ז משום דאין אומרים ב' קדושות על כוס א' וא"כ ה"ה לא יבדיל עליו לאפוקי מהנוהגין להבדיל על כוס בהמ"ז במו"ש

שם רמ"א סעי' י' כי מתחילין יום הששי עיי' חתם סופר ח' או"ח סי' י'

שם מג"א ס"ק כ"א תוך הסעודה ע' אלי' רבא

סי' ער"ב מג"א ס"ק ו' ונ' לי דאין מקדשין כ' מרן ז"ל בהגהותיו ודלא כטו"ז סי' ר"י דס"ל דלא בעי רביעי' ולי נ' דכאן גם הטו"ז מודה דבקידוש בעי רביעית

סי' רע"ג מג"א ס"ק ה' אפי' שהו בדרך כצ"ל

שם מג"א ס"ק ו' נרשם בטעות ושייך סו"ד רמ"א ואם הי' בדעתו

שם מג"א ס"ק ז' ע' מחצית השקל

שם מג"א ס"ק ט' צריך לברך בהמ"ז כאן כצ"ל

סי' רע"ו טו"ז ס"ק א' דגם הר"י נתכוון צ"ל דהב"י

שם בטו"ז ס"ק ה' ונ' דכ"כ ולי נ' דס"ד משום דגוי ששבת חייב מיתה אסור לומר לו לשבות

שם מג"א ס"ק ו' בסוה"ד סי' תקט"ו כצ"ל

סי' רע"ז טו"ז ס"ק א' נרשם בטעות ושייך בסוף הסעי' באחורי הדלת אסורי'

סי' רע"ח מג"א ס"ק א' וכ' תוס' ד' צ"ד כצ"ל וכ"כ ד' ל"א

סי' רע"ט טו"ז ס"ק א' וזהו וודאי טעות ע' א"ר סי' זה מ"ש ע"ד טו"ז אלו

שם מג"א ס"ק א' בסוה"ד ע' מ"ש א"ר ס' סי' זה ע"ד מג"א אלו

סי' ר"פ מג"א סוף הסי' מן המעין ע' מג"א סי' תר"ו וצ"ע וע' מחה"ש

סי' רפ"ב טו"ז ס"ק א' שאין מוסיפין על חמשה צ"ל על שבעה פמ"ג

מג"א ס"ק ב' שלא להוסיף ביוה"כ ע' חתם סופר חלק או"ח כו' ק"ע וקע"א

שם מג"א ס"ק ו' ע' פנים מאירות חלק ב' סי' נ"ד

באו"ד מ' מכאן צ"ע הרי גם קטן עולה ומ"מ ל"ש חיובא גבי' ואולי התם משום חינוך וצ"ע

שם ברמ"א סעי' ג' אם אמו מישראל צ"ע א"כ היאך הוא עבד כנעני

מג"א ס"ק ח' וכ"מ ביומא וע' תוי"ט במשנה שם:

שם ס"ק י' באו"ד דווקא למפטיר ע' מחה"ש

שם טו"ז ס"ק ו' שצריך להוציא אחרת ע' מג"א סי' ק"מ ס"ק ד' ופמ"ג כאן

מחבר סוף הסי' חוזר וקורא ע' פנים מאירות חלק ב' סי' קפ"ט בענין שעוה שנטף על האותיות

שם מג"א ס"ק י"ד דלא יעלה ומרן זל"הה העיד על רבו הגאון ר"נ כ"ץ אדלער ז"ל שהי' עולה בביהמ"ד שלו בכל שבת ב"פ לכהן ומפטיר ופ"א אירע לו אבל ואפי' בשבת תוך ז' עלה ב"פ

ואמנם טעם המנהג שיקרא הרב מפטיר בשבת חזון נ' משום דכ' שריך סוררים ומוטב שיתבייש ע"י עצמו משיתבייש ע"י אחרים וכן מה שקורין בשבועות ברוב קהלות להרב מפטיר נ' משום דסתם מתני' אין מפטירין במרכבה אלא שר"י מתיר והל' כר"י וראוי במלתא דתמוה שיפסוק הרב ככה לא אחד העם

וכ' מג"א בסוף הסי' דמילה בזמנה עדיפא וכ' א"ר דה"ה בר מצוה בזמנו

סי' רפ"ד טו"ז ס"ק א' כנגד ז' שקראו וביו"ט משום לא פליג

מג"א ריש הסי' היא עיקר ע' א"ר ופמ"ג

באו"ד ר"ת אני אומר אמנם בכלבו כ' בהדיא אי אפשר ואולי הוא שם ט"ס

באו"ד בקצת מקומות חסר כאן במג"א וע' במחה"ש

מג"א ס"ק ג' ולא דמי ע' פי' ד' מג"א בפמ"ג

מג"א ס"ק ו' וגם בבהמ"ז אומרים צ"ע דהרי אומרים תחלה ככ' ואכלת ושבעת וגו' הוה מעין חתימה על הארץ ועל המזון

באו"ד ומפטירין וכו' וצ"ע אי שרי להביא חומש ע"י גוי

מג"א ס"ק ח' ר"ח אייר וה"ה אב מחה"ש: