ליקוטי חבר בן חיים ב סא

שם באו"ד דרך הנקב המסמסה כל שאינו יכול לעמוד כצ"ל

שם בלחם משנה ואמרו שם רוב עורו כצ"ל

שם הל' ז' בכסף משנה נ' דרבי' לטעמי' כצ"ל

שם הל' ח' בהשגת ראב"ד שאם נשבר תהיה בו טריפה כאן סוה"ד והשאר שייך לקמן ע' כסף משנה

שם הל' כ"א בכסף משנה ועוד דאינו צ"ל דאיגום

באו"ד ומיהו בנתפרק כלו כצ"ל

באו"ד כלומר דההיא דרבב"ח וצ"ע א"כ שוב הוה טריפה והרי כ' לעיל אינה טריפה וע' הגה' מהרל"ח בטור יו"ד שם

פ"י הל' ט' בלחם משנה מפני שדומה לחסרון אינה כצ"ל

שם בכסף משנה במכ"ש אתי כצ"ל

שם הל' י"א ברמב"ם שניקב עצם ראשו כצ"ל

שם בכסף משנה ועוד שאין טריפות זה הם ד' הרא"ש שם

פי"א הל' ו' בלחם משנה מחמת רוב המאכל צ"ל המשקה

שם הל' י' בכסף משנה דבגרמא לחוד כצ"ל

שם הל' י"ד בכסף משנה בסוה"ד בדקוה בנפיחה כצ"ל

שם הל' ט"ו בכסף משנה ולא בא ממקום נקב כצ"ל

פי"ב הל' ו' בלח"מ אבל ברייתא דלאו כצ"ל

פי"ג הל' י"ב בכסף משנה היה גורס בדברי רבינו כצ"ל

שם הל' י"ד ברמב"ם אם ע"ג אם ע' בר"ן שם מנ"ל להרמב"ם הא

שם הל' ט"ו בכסף משנה מאי לאו על גביהן כצ"ל

שם הל' י"ט בכסף משנה מעיקרי' עברי' וק' א"כ אמאי הוה התראת ספק

שם הל' כ' בכסף משנה דהל' כוותי' באיסורא צ"ע אדרבא הל' כרב באיסורא והכא כשמואל הל' משום דר"י סבר כוותי' ש כמ"ש הכסף משנה

באו"ד שלא כ' אלא דין כצ"ל

פי"ד הל' ד' בכסף משנה לדחות אצל שחיטה כצ"ל:

ויל"ד למה לא הביא הרמב"ם הא דשוחט וצריך לדם חייב לכסות כיצד יעשה נוחרו או עוקרו והרי"ף והרא"ש הביאו וצ"ע

שם הל' י"א בלחם משנה מגדלי צמחי' כעפר כצ"ל

שם הל' י"ב בלחם משנה ור"ל עפר קרקעה ע' בגמ' ובכסף משנה וצ"ע: בע"ה ליקוטי' והערות ש"ע או"ח ה' שבת

סי' רמ"ב במג"א ס"ק ד' דביתהו דר"ח ב"ד כצ"ל

סי' רמ"ד מג"א ס"ק ו' אלא מפני מראי' העין כצ"ל

שם ס"ק ח' ע' ח"ס חלק או"ח סי' ס'

סי' רמ"ו בטו"ז ס"ק א' לא ישאל צ"ל לא ישכיר ובאו"ד מותר להשאיל צ"ל להשכיר

שם ש"ע סעי' ג' ע' צמח צדק סי' ל"ה

שם טו"ז ס"ק ה' להלות בריבית וע' יו"ד סי' קע"ד שם

באו"ד סי' קע"ג צ"ל רכ"ג

באו"ד שבסי' מ"ב צ"ל שבס' משאת בנימין

שם מג"א ס"ק י"ב ולהשתמש בבע"ח צ"ע דלא קאמר הש"ס בביצה אין רוכבין משום משתמש בבע"ח ואולי יוכל לרכוב באופן דליכא משתמש שיושב על דף הסמוך לאוכף והו"ל צידי צדדין וצ"ע

סי' רמ"ח מג"א ס"ק ז' שמד' הרי"ף צ"ל תוס' שבת ק'

מג"א ס"ק ט"ו וי"א דאפי' ע"מ להחזיר כצ"ל וכן הוגה בדפוסים חדשים

סי' רמ"ט שו"ע סעי' ג' להתענות בכל ע"ש כאן שייך מג"א ס"ק ז'

שם מג"א ס"ק ז' משום שהיה אסטניס דגם מה דאבעי' לן בעירובין האי ברבי רב דיתיב בתעניתא ג"כ משום אסטניס וצ"ע וכ"כ הטו"ז

שם טו"ז ס"ק ג' ולענין תענית יארצייט ע' מ"ש רמ"א ביו"ד ססי' ת"ב ובבאר הגולה שם

שם מג"א ס"ק ח' בסי' תקע"ט צ"ל תק"פ

סי' רנ"א מג"א ס"ק א' בסוה"ד וחנויותי' אפשר דמשום אותן החנויות המוכרות לצורך שבת התירו כלם וד' הפמ"ג כאן צ"ע

סי' רנ"ג מג"א ס"ק ה' לסמוך לה מבערב ע' דג"מ ומ"ז בהגהות כ' עליו דממ"ש מג"א ס"ק ז' לא מ' כן ונ' דגם ממ"ש מג"א כאן דלסברא שניי' שרי ג"כ לא מ' כן

שם מג"א ס"ק ח' שנתקרר לגמרי צ"ע הרי הרמ"א בתבשיל שהטמינו מע"ש מיירי

סי' רנ"ד מג"א ס"ק י"ג בסוה"ד תפוחי יער שאינן נאכלין כצ"ל וכ"ה בדפוסי' חדשים

שם ס"ק כ"א העיקר תלוי באם פשע ע' בזה בב"י ססי' ש"ו

שם ס"ק כ"ב למה לא העמידו ע' ברי"ף ור"ן פ"ק דשבת שם

שם ס"ק כ"ו דקבעו לי' להדחה ובש"ס מיירי בנחתום דבעי להו ללישה למו"ש וצ"ע

סי' רנ"ז מג"א ס"ק י"ח אין ראוי להטמין כצ"ל וכן הוא בדפוסים חדשים

סי' רנ"ח טו"ז ס"ק א' ע' א"ר ופמ"ג מש"ז

באו"ד שבימות החורף וכו' לכאורה היינו מעשה אנשי טבריא פ' כירה שם

סי' ר"ס מג"א ריש הסי' לקוץ צפרני ידים ורגלים ע' נדה י"ז שם

סי' רס"א מג"א ס"ק ו' רש"ל בתשובה סי' מ"ז כצ"ל ואח"ז כל דבר שאם לא בא כ"ה בתשובת רש"ל שם

שם מג"א ס"ק ז' נרשם בטעות ושייך לקמן בהגה לומר להדליק

שם במג"א ס"ק ט' והאמת הוא צ"ל והוא

סי' רס"ג מחבר סעי' ב' ע' פנים מאירות ח"ב סי' קנ"ב בענין לבישת בגדי' לבני' בשבת:

שם סעי' א' רמ"א כי יכולין להוסיף קאי אמה דפתח ויכולין להוסיף

שם מג"א ס"ק ב' ז' נרות ובלבד שלא יעשו מנורה בת ז' קניס דאסור כדאי' בפ"ק דע"א והובא ביו"ד שם

שם מג"א ס"ק ט' קו' הוא מנ"ח ע' מחצית השקל

שם מג"א ס"ק ט"ו שמשתמש קצת לצורך הלילה כצ"ל

שם מג"א ס"ק כ"ט ססי' תרנ"ב כצ"ל

שם מג"א ס"ק ל"ג ע' מ"ש מרן בהגהותיו דבהדלקת נר מקילין במו"ש אם הדליק מי שהבדיל לו הנרות גם מי שלא הבדיל דלא שייך שמא ירבה אבל לא בבישול דשייך שמא ירבה זה תו"ד קדשו וצ"ע בתוס' פ"ק דמגילה בסוגי' דלמא יעבירנו דכיון שכבר עבר היום תו לא גזרו שמא יעבירנו כיון דלא הוה קודם הבדלה כ"א דרבנן וא"כ למה שמא ירבה נגזור ונ' כוונת מרן דודאי מרבה וי"ל מאחר דלד' הרא"ש אם מברך ביהמ"ז כשהוא לילה שוב אינו אומר רצה וא"כ לד' הרא"ש אין חשש לד' הלבוש דמפסיד רצה כדאי הרא"ש לסמוך עליו בדרבנן ונהירנא בימי בנו של מרן הגאון כתב סופר היינו מסובין בשבת לערב על סעודת בר מצוה של הרב מוה' דוד ברילל בפ"ב וכל המסובין היו ת"ח ולאחר שחשכה