ליקוטי חבר בן חיים ב נו

סובבים גם ד' ר"ש לעיל מני' כי הת"ח יסדר לו בשעה זו על איזה דרך ינהיג עדתו ואמר הראשון יעמידנו על התפר ר"ל שישתדל להעמיד השלום בעדתו והיינו שיהיו תפורים שלא יהי' פירוד ביני' וזאת שנית כי אעפ"י שעיקר תלמודו יהי' מתורה שבע"פ מ"מ צריך להיות מקושט בכ"ד ספרים למען יחזיק כל דבריו מתוך תוה"ק והיינו עיקר הגלילה הוא מבחוץ בתורה שבע"פ ומהדקו אח"כ מבפני' מתורה שבכתב וע"ז סובב גם ד' ר"ש אח"ז שאמר משום ר"י כי ב"ק הוא כמה פעמי' ג"כ קול המון נפל קלא בין הבריות והנה הת"ח צריך להשתמש בקול זה כי מנהיג לפי דור ואמנם לאו בקול כל אדם כ"א במתא שהמה כרכי' גדולי' לא יחוש כ"א לקול גברא ואמנם בדברא דהיינו בכפרי' אפי' לקול איתתא יחוש אך היינו דוקא שלא לעבור על ד"ת אם יאמרו וז"ש והוא דאמר על לאו שבתורה לאו ועל הן על עשה חן לא זולת ואמנם אם הת"ח לא יסבור פנים לקריאתו דהיינו ד' אגדה על משנת דהיינו שמעתתא שיהי' עריבי' על שומעי' יהיו חקיו תורה שבכת' שהיא חוק בלי סברא לא טובי' וכן במשפטיו היינו תורה שבע"פ לא יעמוד ויחי' תלמי' והיינו קורא בלא נעימה ושונה בלא זמרה ואכתי לא ניחא להש"ס וכי מי שאינו פטיט באגדה וחריף כשמעתי' קללו הנביא ומסיק דה"ק דאם הת"ח עצמו אינו מכבד התורה כגון שני ת"ח הדרי' בעיר אחת ואין נוחין זה לזה בהל' עי"ז אומרי' פלוני שלמד תורה כמה מכוערי' מעשיו ואמרו חכם שטימא אין חבירו רשאי לטהר עי"ז נמשך כי קורא בלא נעימה ושונה בלא זמרה ועד הנה ד' ר"ש ועתה בא ר"פ אר"י לפ' ואמר כי כל מי שרואה הס"ת כשגלל ורואה כי הוא ערום בלא נקודה וטעם וצריך לתורה שבע"פ ובכל זאת אוחזו ערום לזה אין תקוה כי כזה אפיקורס גמור הוא וכעת נ' להוסיף ס"ת מטמא הידי' המה המחזיקין כ"ז שיכבדו לבוש הס"ת דהיינו הת"ח אשרי' ואמנם כשרוצין לזכות בס"ת עצמו לאמור אין אנו צריכין לת"ח הס"ת מטמא אותן וע"ז קאמר ר' ינאי דאם מ"מ יראה הת"ח כי אי אפשר לו לעמוד בשני התורות נוח לו להקדי' תורה שבע"פ ולהניח תורה שבכתב והיינו מוטב תגלל המטפחת ואל יגלול ס"ת והנה מדאוריי' רק לקרות בס"ת בחגי' דבר יום ביומו אך למען ידעו כי אין זה אפי' טפה מהל' החג וידעו מה בין תורה שבע"פ לתורה שבכתב תיקן משה לדרוש ג"כ ביחד וזה שלא כד' רש"י דלא מ' לכאורה דתקנת משה רמיזא בקרא וזה ענין קו' הש"ס לעיל ד' ע"א מאי אריא פורי' דאין קורין פשיטא דדורשי' וכשחל בשבת אפי' יו"ט שקורין מ"מ חייבין לדרוש ונ' דאנשי כנה"ג שתקנו שתי' כחדא הקריאה ודרשת הה' לא הקפידו מה"ט על קריאתה בשבת כיון דמ"מ ידרשו בהו פורי' וזה שלא גזרו בדרשה שמא יעבירנו ע"ד מוטב תגלול המטפחת דתורה שבע"פ חמור לן ואמנם כן מעיקרא לא תקנו קריאתה בשבת כי נחמיה שהי' מאנשי כה"ג גזר שמא יעבירנו כד' מזלל"הה והיינו דאמרי' ד' ב' י"ג זמן קהלה לכל היא נ' דר"ל אם פורי' חל בשבת הרי מעיקרא לא תקנו' לקרות כ"א בערב שבת דהיינו י"ג ואמנם כ"ז משום דמשה תיקן לדרוש הל' החג מלבד הקריאה וע"ז סמכו לתקן שלא יקראוהו בשבת ונמצא י"ג זמן קהלה לכל ול"צ קרא וקרא דזמניהם איתר לי"א וי"ב והיינו משום דמצותן שיהיו קורין תיקן משה ג"כ לדרוש כמ"ש שלא יהא תורה שבכתב לעיקר בעיני ההמון ועי"ז י"ג זמן קהלה לכל ומגילה נקראת בי"א ובי"ב ג"כ והיינו הדרן עלך בני העיר וסליקא לה מס' מגילה בגלך בחל"אד בסתלע"י: בע"ה הערות ולקוטי' בספר יד החזקה להרמב"ם עם נושאי כליו ספר נשים

ה' אשות פ"א ה' ז' בכ"מ ולדרך רבי' לק"מ ועדן צ"ע נהי דבביאה תי' הש"ס שויוה רבנן לבעילתו בעילת זנות ובכסף משום דבא בגז"ש קדיש בשטר דקרא כ' וי ויצאה והיתה מ"א משא"כ לפי' רש"י כל המקדש מקדש אדעתא דרבנן וצ"ע

שם הל' ד' ברמב"ם לוקה מן התורה ע' כ"מ סופ"ב מה' נערה

שם הל' ו' בה"ה כדברי הירושלמי וע' ירושלמי יבמות פ"ב הל' ד' ובפני משה שם

פ"ג הל' ד' בלח"מ לאוקמי בשקנה מידו וצ"ע א"כ אמאי אין כותבין אלא מדעת שניהם הא קנין לכתיבה עומד

שם הל' ח' במשנה למלך היה מדבר עמה על עסקי קידושין לכאורה הא מלתא תליא בפלוגתא רש"י ותוס' קידושין נ' ע"ב בסוגי' דסבלונות וע' ברא"ש שם

שם הל' י"א במשנה למלך שמא יבא אדם וימחה צ"ל אביה וימחה

באו"ד כמ"ש רבינו בפ"ב מה' תרומות כצ"ל

שם הל' ט"ו במשנה למלך ולא מצאתי סתירה עיי"ש פ"ט הל' ל"ב וע' בלח"מ כאן מק' קו' הרמ"ך

שם הל' ט"ו בלח"מ או היכא דמתקדשא כצ"ל

הל' י"ז בלחם משנה דלא הוה צריך לי' התם צ"ע למה לא הק' גם כאן קו' זו וכן הק' הפ"י

הל' י"ט ברמב"ם שמא לא תמצא חן ע' משנה למלך ה' גירושין פ"ו הל' כ"א בסוה"ד שם

פ"ד הנ' י"ג בלחם משנה ותמוהים הם כבר הק' כן בדרכי משה וע' הגהות מהרל"ח שם

באו"ד ויש לד' הרי"ף צ"ל הרב ור"ל הריטב"א

באו"ד משום דאית לי' כרב המנונא צ"ל דלית לי'

שם הל' י"ט בלח"מ על הרמ"ה שכ' דין זה וע' מ"ש הרשב"א קידושין שם על אתון דשמיעו לכו חושו

פ"ה הל' ח' בלח"מ בספר המלחמות עיין שם וק"ל

שם במשנה למלך התו' והרא"ש שם ר"ל פ"ק דחולין ופ"ד דע"א

באו"ד אמאי מקודשת ע' רשב"א פ"ק דחולין שכ' דברי' אלו עיי"ש

באו"ד דהא דאצטריך וע' פ' הנודר מן הירק בפי' הרא"ש שם שכ' בפי' דברים אלו

באו"ד ולפי ממונא צ"ל ולאו ממונא

באו"ד והריטב"א במקום דידה צ"ל דידי' ובמקום דידי' צ"ל דידה

פ"ה הל' ח' לח"מ לא הזכיר כאן שליח ע' ריטב"א קידושין שם ולק"מ

שם משנה למלך הל' י"ו הפך הירושלמי ע' ברשב"א פ"ק דקידושין שם

ה"ה הל' י"א והגיע זמנו ברשב"א הגי' ולא הגיע זמנו וצ"ע

באו"ד בתורת פרעון במה תתקדש כצ"ל

שם לח"מ הל' י"ב אלו נתנה לה צ"ל אלא נתנה לה

שם לח"מ הל' כ' בשבח כלי ע' דרכי משה אה"ע שם

שם ברמב"ם הל' י"ד לא נהנית ולח הגיע ע' בר"ן פ' האשה נקנית שם

פ"ו משנה למלך הל' א' שיש לדקדק כפי זה במ"ש הרא"ש בתשו' נ' דצ"ל הרא"ם

באו"ד קושיית על ד' רש"י כצ"ל

שם בלח"מ רבינא בפ' ר"ג כה"ל כצ"ל

באו"ד או בהפך צ"ל הוא פן ושמא בעל: