ליקוטי חבר בן חיים ב נה

ל"א ע"א גמ' האידנא נהוג עלמא למקרי משך תורא ביאר מרן זצוק"ל כי יש רמז בזה כי הדיוט קונה במשיכה והיינו משך תורא שור נקנה במשיכה קדש בכספא כלומר הקדש נקנה בכסף ונתן הכסף וקם לו פסלא במדברא בהפקר קונה חזקה העודר בנכסי הגר שלח בוכרא רמז על גזי"ש ריקם דהענקה מריקם דבכור מה להלן ה' סלעים אף כאן ה' סלעים

שם תוס' ד"ה במנחה צ"ע ע"ד המ' מה בין זה למכנה בעריות

שם ע"ב לפי שאין אומרי' ברכה על הפורעניות הק' תלמיד א' למאי דמסקי' כשהוא מתחיל מתחיל בפסוק שלפניו ומדינא דמתני' רק הפותח והחותם מברך ומאי אין אומרים ברכה על הפורענות שייך ולק"מ דאדרבה מה"ט כשהוא מתחיל לפניו משום דאין אומרים ברכה על הפורענות ומטעם זה י"ל תקנו כן: בע"ה ליקוטי רי"ף ורא"ש פ' הקורא עומד

בענין קו' הגמ' פ' הניזקין מה"מ הרי מתני' קתני מפני דרכי שלום ואי לאו דמשני הש"ס מוקדשתו היה אפשר לומר דאאחרי לוי פריך ואולי הק' מנ"ל לרבנן לתקוני כלל שיקרא כהן ראשון ואם לא יקרא לא יהי' דרכי שלום וע"ז קאמר מה"מ

נתפרדה החבילה ע' ר"ן טעם לד' רש"י וק' א"כ בישראל נמי נימא שיחזיקוהו בכהן ונ' דלוי אם יקראוהו במקום שאין כהן יקראוהו תדיר ואיכא חששא טפי שיחזיקוהו לכהן

אין כותבין מגילה ע' רא"ש בישוב ד' הרי"ף שלא פסק כרבה ויש להוסיף דרבה לטעמא דאסר למקרי בס' דאפטרתא בשבת אף דלא אפשר ש"מ דלא אכפת לי' בין אפשר ללא אפשר: ברכת כהנים בלה"ק נקט לי' הרי"ף כר"י דיליף מכה תברכו ונ' דטעמא דבקו"ר ג"כ ילפי' מכה וכ' תוס' דכר"י אתיא וא"כ נקיטי לעיקר דרשא דר"י

ותוס' בסוטה הקשו לילף ברכה מבהמ"ז דבכל ל' וצ"ע הא לקולא ולחומרא לחומרא מקשי' ואולי לא שייך למקרי כי הא חומרא דאם אין הכהן יודע לה"ק יהא יושב ובטל

וצורבא מרבנן א' שמו היה מוה' מרדכי העללר ע"ה השיב דברכה לישראל מברכה לישראל ילפי' ושאני בהמ"ז שהוא ברכה להקב"ה

וע' עוד תוס' סוטה ד"ה ואתקש ברכה שנדו שם מפי' רש"י וד' ק' להבין

ברא"ש ה' אוירים ע"ש מציץ מן החרכים ר"ל ה' חרכים בע"ה לסיומא דמסכת מגילה ל"כ למב"י

מגילה ל"ב ע"א א"ר שפטי' אר"י הגולל וכו' נ' להמשיך ד' ר"ש להדדי

ואמנם תחלה נבין דברי המ"ר פ' ויצא וירא והנה באר בשדה זה בהכ"נ ושלשה עדרי צאן אלו ג' קרואי' והאבן גדולה וכו' זה יצ"ה ונאספו כל העדרים זה הציבור וגללו את האבן ע"י קה"ת הולך יצ"ה והשיבו את האבן כיון שהם יוצאין יצ"ה חוזר למקומו

ג' בנבאר תחלה ענין שכיבת יעקב ומראה הסולם דהנה הצדיק כ"ז שתורתו אומנתו היא מגינה עליו מיצ"ה כמ"ה מזימה תשמור עליך וכן כל מעשיו אז אלקיים כמ"ה וכל מעשיך יהיו לש"ש כמו שביאר הרמב"ם ז"ל ואמנם כן כ"ז שהי' יעקב בבי"מ של שם עבר לא הוצרך להתבונן במדות גופו ולכבשם כי תורתו משמרתו מכל רע וכן לא נחשב לו שינתו לתענוג עולמיי אמנם כעת פגע במקום ר"ל פתאום מצא עצמו במקום אחר הוא לו ר"ל העוה"ז ושם לן יען בא שמשה של תורתו כי הוצרך לעקור דירתו מביה"מ ולהחל לעסוק בישוב העולם וראה כי צריך להתבונן איזו מן היצר שיכבוש בתחלה טרם יתענג על משכבו וז"ש ויקח מאבני המקום ע"ד לב האבן וישם מראשותיו כי שם שכלו עליו למשול בו ואמנם אמר הכ' ואליך תשוקתו ואתה תמשול בו כי תשוקת היצר הלואי שיכבשנו האדם כמשל שמשלו עליו בבן המלך והזונה וז"ש התחילו מריבות היצ"ה זא"ז כ"א מבקש אותו יכבוש הצדיק עלי יניח ראשו ואמנם הבא לטהר מסייעי' לו הוא פתר בחדא דלא תיהוי פסיעה גסה והקב"ה עשאן אבן אחת מסר כלן בידו ואמנם אמר וישכב במקום ההוא כי עד שם לא שכב כי נחשב שכיבתו ללמוד ואמנם דבר שנצטער בו אותו צדיק רצה הש"י לנחמו מיגונו והראה לו כי כל העוסק בתורה בלבד אפי' תורה אין לו כ"א ע"י גמי"ח דהיינו העסק ביישוב העולם האדם קונה שלימותו ועי"ז מוסיף ומתיש כח פמליא של מעלה והיינו שהראה לו סלם מוצב ארצה דייקא וראשו של סלם זה דווקא מגיע השמימה והנה מלאכי אלקי' עולים ויורדים היינו שמוסיפין ומתישין כח בו ע"י סלם זה והנה ידוע מד' המ' והרמב"ן כי גלות יעקב רמז היה לגלותינו וכן אמר המקונן שר שמימי ויקונן אין זה והיתה דאגתו היאך תתקיים תורת ה' בבניו כשיגלו בין האומות ואמנם כלפי זה תיקן משה לישראל שלא ילכו ג' ימים בלא תורה וביהכ"נ הוא מקדש מעט ואך לא הקריאה עיקר כ"א נתקן לקרות שם בראשונה מורי התורה היינו הכהני' ואם הכהן ע"ה ראוי שהת"ח יעלה בתחלה להראות כי הת"ח הוא הוא שקיבל התורה כהויתה ואחריו הלוי הוא משרת הכהן הן הם מחזיקי תוה"ק ואחריו הישראל להורות שכלם יכולים להחזיק ולזכות בה כי מורשה קהלת יעקב ואמנם אין שם כהן אף הלוי אינו חשיב כי אם אין ת"ח שראוי להחזיקו מאי חשיבותו של מי שאינו ת"ח בעצמו והיינו אין שם כהן נתפרדה החבילה ואמנם גם הת"ח צריך לזכות רבים דבל"ז אדרבה יצ"ה מתגרה בת"ח יותר מכלם וע"י זכות רבים אין חטא בא על ידו והנה אמרו כי ביהמ"ק כשהוא חרב נקרא שדה וזה שהראה לו הקב"ה מקדש מעט היינו באר בשדה אף כי ביהמ"ק לשדה נחרש מ"מ יש כאן באר מים חיים והיינו ביהכ"נ ואמנם מה תועלתו שלשה עדרי וכו' היינו כהן לוי וישראל רובצים שם כי עי"ז כלם יזכו כמ"ש ואמנם היצ"ה גדול על הת"ח שהוא פי הבאר ודברו והיינו והאבן גדולה על פי הבאר אך ע"י שנתאספו כל העדרים ע"י זכות הרבים וגללו האבן מעל הת"ח שהוא פי הבאר אך כיון שהם יוצאים בשעה שהת"ח ביקש לישב בשלוה מיד והשיבו היצ"ה עליו למקומו ואמנם לאו בקריאה תליא מלתא כי כמה טיפשאי הני דלא קיימו מקמי גברא רבא כי באמת קריאת התורה בנקודות וטעמי' ומסורת הוא מכלל תורה שבע"פ ואמנם אותן שקראו ידעו כן אך אותן שלא קראו כסבורין לפי שעה שתורה מונחת בקרן זוית לזה התקינו רז"ל לגלול ס"ת ולהראות לצבור כי אין בס"ת זולת האותיו' ושאר הקריאה מתורה שבע"פ כבר היא וכבר המה צריכין לת"ח ומפני זה אמרו כי הת"ח בעצמו הוא יגלול ס"ת וע"י גלילה זו כיון דצריך עשרה לקה"ת ולא קראו א"כ כלם אמנם הגולל הוא המראה להם כי אין תורה שבכתב העיקר והוא מזכה לכולם לי' הקוראי' כי ע"י יוכלו הציבור גם להכשל ואך הגולל הוא הנוטל כנגד כלם וע"ז