ליקוטי חבר בן חיים ב נד

שם

ד"ה ויש לשאול ואחד מהן הוא שמוציאן צ"ע דלעיל כ' הר"ן שאין להם מי שיקרא ואפשר דע"י מקרא מיירי כאן

שם בר"ן ד"ה אריב"ל בין לנראה עמו ע' מ"ש בד' ר"ן אלו ב"י או"ח סי' תקפ"ח

שם בר"ן ד"ה וכ' בס' המאור אלא ביום הכניסה ובע"ש כצ"ל

שם באו"ד נדחו לאחוריהם ככולהו אינך כצ"ל

פ"ב ד"ה קראה סירוגין חד אמר יהודה צ"ל יהודים: בע"ה ליקוטי מסכת מגילה

מכור לי תלך א"ל הרי הוא לך בחנם פי' מרן זצוק"ל כי מעולם התנכלו שונאי ישראל עליהם על ב' דרכים מהם אשר באו עלינו להכרית ולכלות ומהם אשר יראו מזה וחשבו להגביה אותנו ולהשוות אותנו עם שאר האומות אולי עד"ז נתפתה לעזוב תוה"ק (ורמז שהע"ה על זאת באמרו מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ופי' רש"י דקאי על האומות המריעי' וסיים אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה שיתנו לנו כל גדולה וכבוד אשר אתם שנבגוד בתוה"ק בוז יבוזו לו) וזה היה הענין בין אחשורוש להמן גם אחשורוש שהזמין את ישראל למשתה המלך היתה כוונתו לרעה להכשילם ואמנם המן אשר היתה שנאתו כפולה ומכפלת לא היה מעצור לרוחו להמתין עד עת קץ ובא לבקש מהמלך לכלותם חיש מהר וענה לו המלך הלא גם אנכי דמיתי כדעתך ואם אתה מקוה להצליח עס"י דרכך עלה ועשה ולכך משלו חכמים ז"ל ההרמה שהרים אחשורוש לישראל לתל אשר הוא גבוה אבל איננו כ"א תל ואשפה ומחשבות המן לחופר חריץ להפי' בו שונאיו

י"א ע"א נעשה שונאו של ישראל מך ורש שמעתי מפי כי מיכאל השר הגדול הוא מליץ יושר בעדינו ככ' בס' דניאל ואם אין ישראל עוסקים בתורה מסתלק שם אל משמו ונשאר "מך" ומישראל שם אל ונשאר "רש" והיינו מך ורש

י"ב ע"ב תוס' ד"ה ממוכן פי' מרן כי דניאל היה שליט תלתא במלכותא מימות דריוש הראשון ואמנם לא בא בכל עת להראו' פני המלך כ"א המן הנקרא ממוכן היה ממלא מקומו ונמצא שני הפי' אמת כי הוא המן והוא דניאל

י"ג ע"ב בש"הי פה"י ע' רש"י ומרן זצוק"ל פי' שבועות היום פסח היום כי הן יציאת מצרים הן מתן תורה צריך להיות בעינינו כל יום כאלו היום יצאנו ממצרים והיום קבלנו התורה

שם שני טרסיי' ע' רש"י פי' מרן זצוק"ל דאלו טרסיים שם אומה הרי אמרה כ"א נדמתה לו כאומתו ולא נתקנאו בה א"וו שם מקום ואינה אומה מיוחדת

ט"ז ידחו עשרה אלפי ככרי כספא ע' תוס' ופי' מרן זצוק"ל השקלי' מתחילין מבן עשרים ומעלה וימי שנותי' בהם שבעים שנה נמצא משלם חמישים שנה שקלים נמצא משש מאות אלף שלש אלף שקלי' והמה מאת ככר ובחמשים שנה חמשים מאות ככר ובככר של חול המה עשרת אלפים ככר כי מנה של קדש כפול היה

שם אפשר דבר שנצטער בו אותו צדיק יכשל בו זרעו אלא רמז רמז לו ועדן לא תי' הש"ס על השלש מאות כסף שנתן לבנימין ופי' מרן זצוק"ל כי על הכסף מעיקרא לא ק' לן דקיי"ל המוכר עבדו לנכרי קונסי' אותו עד עשרה בדמים וקיי"ל גנב מזלזל שליש נמצא שהשבטים שמכרו את יוסף בעד כ' כסף זלזלו שליש והיה שויו ל' כסף ולזאת נתן יוסף לבנימין שלש מאות כסף ולהם לא נתן ונקנסו כ"א עד עשרה בדמי' דהיינו בעד שלשים שלש מאות

שם ע"ב ויפול על צווארי בכה על שני בתי מקדשי' פי' מרן זצוק"ל כי ביהמ"ק נמשל לצוואר שמוריד המאכל ומעלה הליחות ורוח החיוני למוח כך ביהמ"ק היה מעלה ריח הקרבנות למעלה והשפע מלמעלה למטה

ונ' כי ע"י שנודעו עכשו כי במצרים נגזר הגלות הבינו כי טומאת מצרים תגדל כ"כ עד אשר אי אפשר להתגורר שם עם ב"י ד' מאות שנה ועוד יהי' ראוי' לקבל התורה וא"כ יהי' כמ"ש הש"י למרע"ה אהיה עמהם בשעבוד מלכיות כלומר לא יפרעו החוב בב"א וא"כ יהי' עוד חורבן אחר בנין ביהמ"ק

שם אורה זו תורה כ' דבעת צרה האשימו את מרדכי כי ע"י צדקתו הביא עלי' חושך הצרות ועתה ראו כי התורה אור

ט"ז ע"ב ששון זו מילה שש אנכי על אמרתיך ע' רש"י ולולא דבריו ילפ' ע"ש הכ' בפ' וזאת הברכה אשר שמרו אמרתך ובריתך ינצורו דשבט לוי מסרו נפשם ומלו בניהם במדבר הרי מילה נקרא אמרתיך

ומהגאון מוה' שמעון סופר נ"י אב"ד בקראקא שמעתי כי מהל' כמוצא שלל רב דרשי' דשלל הוא דבר הניקח ביגיעה ואין זה מציאה אמנם במילה תרווייהו אתנהו ע"י שפיכת דם המילה נקרא שלל אכן אחרי שיגדל התינוק וימצא בשרו חתום באות ברית קדש נקרא מציאה

כ"א ע"ב הלכך נימרינהו לתרוויי' פי' דמ"ד האל המושיע טעמי' דלא נאה לברך על מפלת הרשעי' ע"ד מע"י טבעו בים ואתם אומרים שירה אבל מאחר שמברכין על ישועת ישראל שפיר דמי לכלול ג"כ מפלת הרשעי' והיינו הלכך כיון דמברכין האל המושיע שוב נימרינהו לתרוויי'

כ"ג ע"א תוס' ד"ה שבעה רואי פני המלך נ' דלרש"י דאמרי' בפ"ק כל הכ' הזה על שם מה"ש נאמר כרשנה כלום הקריבה אומה לפניך כרים בני שנה והיינו שתקנו חכמים כנגד שבעה המלאכים הנזכרים באחשורוש שבעה קרואי' וארז"ל שם בפ"ק ביום השביעי שבת היה וכטוב לב המלך קאי אהש"י שהיה טוב לב על שישראל עוסקי' בשירות ותשבחו' ע"כ תקנו ג"כ השבעה קרואי' בשבת דווקא

(שם תוס' ד"ה יעקב נדפס בגליון צ"ע ע"א י"ז ע"א ונ' דלק"מ דהכי ק' לתוס' ל"ל להש"ס להזכיר שם המין השואל לא ה"ל להזכיר כ"א שם רב יודא אבל בע"א שם אמר האי מין דבר תורה ממין אחר וע"כ מזכיר מי הוא שאמר ד"ת משמי' דמין הידוע)

כ"ד ע"ב הרבה צפו ואפ"ה מברכין ברכת התורה על מרכבה דיחזקאל

כ"ה ע"א תוס' ד"ה יברכוך טובים ובמחזור ר' וואלף היידונהיים שם ביום ב' ש"פ הביא בשם בעל נחלת יעקב כי כוונת הפייטן עפ"י המשנה בחולין כי ד' פרקי' בשנה המוכר צריך להודיע אמה מכרתי היום בתה מכרתי היום שלא יבא לידי אותו ואת בנו וא' מד' פרקי' הוא ערב פסח משום קרבן פסח והיינו צאן לפסח משכו ושחטו אבל צדקו הוו זהירין אותו ואת בנו ביום א' בל תשחטו

כ"ה ע"א גמ' לא נתכבדתי בקלון חבירי כי הא דרב הונא דאין לפ' כפשוטו דק' מאי רבותא הרי מתכבד בקלון חבירו אין לו חלק לעוה"ב: