ליקוטי חבר בן חיים ב נב

שם באותו סי' בהג"א דבעי' לי' שבעה צ"ל דעבדינן

שם באותו דבור לא אתרוג ולא לולב לא מקיפין כצ"ל

שם סי' ב' והאדנא לא נהוג אולי משום דקיי"ל לולב א"צ אגד ומסוכה לא ק' דשם מוטב לברך על הכוס

שם סי' ה' וכן אי מקלע ע' ירושלמי פ"ק דביצה סוף הל' א' ובקרבן עדה שם

שם בקיצור פסקי הרא"ש פ"ז סי' ד' כשמקדשין בליל סוכה אומרים סוכה תחלה כצ"ל: בע"ה ליקוטי רש"א מסכת סוכה

ט"ו ע"א ד"ה בד"ה מניין לעצי בסוה"ד והתימא ממנו קו' זאת הביאה הב"י או"ח תרל"ח בשם הרא"מ ועיי"ש התי'

ר' ע"א ד"ה בד"ה משום דהו"ל וצ"ע אדק' להו ע' לקמן ל"ה ע"א בתוס' ד"ה לפי שאין בו מ"ש רש"י שם וצ"ע

ל"ב ע"א ד"ה בד"ה באשירה שם באו"ד ולא ניחא להו למימר הכא כמו לפי' קמא דברים אלו צ"ע

מ"ו ע"א ד"ה תוס' בד"ה העושה ולא ידענו טעם ע' בזה קרבן עדה ירושלמי סוכה פ"א הל' ב': ליקוטי רי"ף ור"ן מסכת סוכה

פ"א ברי"ף היתה גבוהה מכ' אמה ובנה זה עד עקומה משתי רוחות כל זה אינו מהרי"ף וע' בר"ן

שם בר"ן ד"ה ואמר רבא סכך ע"ג מבוי כמ"ש בחי' ואי הכי קשיא כצ"ל

שם ברי"ף וכמה יהא בין סוכה ע' בר"ן ורא"ש תמצא שאין זה מד' הרי"ף

שם בר"ן ד"ה גירס' בגמ' ירקו' שאמרו דקות מאוד ומיהו נראה כצ"ל

שם ברי"ף מחצלת ארבעה ומשהו מתרת בסוכה כצ"ל

רפ"ב בר"ן ד"ה ולפי דרכינו למדנו כלומר אעפ"י שלא אמרה לשם תלמוד כצ"ל

שם בר"ן ד"ה ר"א אומר בליל יו"ט האחרון של פסח צ"ל הראשון

פ"ג בר"ן ד"ה של אשירה וכיון שכן הוא לא קיימא לשריפה כצ"ל

שם בסוה"ד דלא מתהניא מגופו של איסור ע' עירובין ל"א ע"א בענין עירוב בביה"ק וצ"ע

פ"ג בר"ן ד"ה א"ר פרנך מדאמרי' פ' התכלת צ"ל המפלת

שם בר"ן ד"ה ערבה גזולה לישנא דמתיבותא צ"ל דמיתבותא

שם בר"ן ד"ה של דמאי ארישא קאי דהיינו תרומה טמאה של דמאי כצ"ל

שם בר"ן ד"ה האי אתרוג דאגליד אחר שנקלף נהפך לאדמומי' כצ"ל

שם בר"ן ד"ה אמר רבא וכן ללולב אינו צריך טרוף אחר

שם בר"ן ד"ה הוא אומר מפסיקין בפסוק אנא: בס' המאור

פ"ד ד"ה אי הכי ראשון אינו במקדש צ"ל אינו אלא במקדש: ליקוטי רי"ף ור"ן מסכת סכה

שם בהשגת הראב"ד ד"ה וגזרו אלא במקום והקרבתם וכן הוא בירושלמי ועיין שם וצ"ע

שם בר"ן ד"ה ראשון דאי' לי' דהוה דיירי היכי דלא מטי כצ"ל

שם בר"ן ד"ה וכמה שיעורא מסתברא דשיעור ערבה ורש"י חולק בזה ע'

שם בר"ן ד"ה ת"ר האשה לולב ולא מיקרי עובר צ"ל ומקרי עובר

שם בר"ן ד"ה וכ' בתוס' שיש מצות לפי"ז למה אין מברכין ע' מ"ש בענין זה הרז"ה סוף ערבי פסחים והביא לשונו הר"ן שם

שם בר"ן ד"ה אומרים זמן לפי שהיה מסלק קטטה כדכ' מדינים ישבית הגורל: ליקוטי מסכת תענית

פסקי תוס' פ"א סי' ח' ת"ח כ"א מודה לחבירו בין על האמת בין על השקר ע' חתם סופר חלק ויו סי' ס"ו מ"ש לפ' בד' פ"ת אלו ואני למדתי מדציינו דברי' בין סי' ז' לסי' ט' דקאי אד' רבא ח' ע"א והוה גרסתם כגי' שניי' ברש"י שם ת"ח נוחין זה לזה בהל' ולא ניחא להו כפי' רש"י דמעלין ר"ל מתבטלין ולזה פי' דגם בהאי לישנא מעלין באף כמו לאידך לישנא ופי' נוחין ר"ל מחניפין ומודים זה לזה בין על האמת בין על השקר

גמ' ה' ע"ב אף הוא בחיים ע' מ"ש רמב"ן בנה בחומש ס"פ ויחי

ד' ע"א מה אש אינו דולק יחידי כצ"ל

י"א ע"א רש"י ד"ה בשכר שמצער עצמו כשישראל בצער נ' דרש"י בא ליישב קו' תוס' ד"ה אסור דעם ישראל צריך לצער ובני יעקב עצמם הי' שבעים ויוסף שלא ידע מזה היה מצער עצמו עמהם וע' בר"ן

שם ברש"י ד"ה חסורי בנים שלא קיימו פריה ורביה מ' אפי' יש לו בן א' שרי

שם ברש"י ד"ה כפיס ורגילין לתתה בא רש"י ליישב בזה קו' תוס' רפ"ק דבבא בתרא ד"ה כפיסין עיי"ש

שם ע"ב ברש"י בסוף העמוד ד"ה בחלוק לבן כדי שלא יחשדוהו ע' מ"ש רש"י בזה בע"א ל"ד עיי"ש

שם י"ב ע"א תוס' ד"ה התם לצעורי כיון שיש שלום דברים אלו צריכין עיון

שם תוס' ד"ה יאסר וויסר הוה ל' הסרה ונ' דתוס' לא גרסי' מאי לאו ייסר עצמו בצלו

י"ג ע"א תוס' ד"ה אמר רב חסדא מרחיץ ידיו ע' יומא ע"ח ע"א וצ"ע

ט"ו ע"א רש"י ד"ה ברחובה של עיר נרשם בטעות וצ"ל לפני התיבה וכוונת רש"י דגם התפלה היה ברחוב וע"ז מייתי ממגילה

שם ע"ב רש"י ד"ה ואם התחילו בסוה"ד לא כ' בי' יום משתה צ"ע מפורים דכ' בי' משתה ושמחה

י"ח ע"א תוס' ד"ה לא נצרכה האי כ"ט צ"ע אטו איום דבתר כ"ח ק' לי' הא התם לגופי' אצטריך כ"א אריש ירחא ק' לי' וע' נודע ביהודה מה"ת חלק או"ח סי' צ"ג מ"ש ע"ד תוס' אלו

שם ע"ב תוס' ד"ה הל' מתענה צ"ע חנוכה היכי כ' בי' שמחה

כ' ע"א רש"י ד"ה שתיהן לקללה מוסב הדבר על העב דברים אלו צ"ע

כ"ב ע"ב רש"י ד"ה בראשית בשנים קורין ביום תענית בראשית צ"ע דבראשית קורין ביום א' וביום א' לא היו מתענין

כ"ט ע"א תוס' ד"ה דכתיב עד חדש ע' נודע ביהודה מה"ת חלק או"ח סי' צ"ג מ"ש בדברי תוס' אלו

ל"א ע"א רש"י ד"ה צריכין טבילה שלא לבייש ע' בר"ן מ"ש בזה: