ליקוטי חבר בן חיים ב ה

בכבוד והוא חשוך בנים והיתה לו אחות אחת וידבר על לב משה לישא אחותו זאת וכל מחסוריו יהיו על האיש גיסו ורבינו אך בתורה יהיה עסקו ויואל משה לשבת את האיש אבל קודם הנישואין שם לדרך פעמיו לעיר פ"פ לקבל ברכת אמו אשר עדן היתה בחיים ומלבד זאת היה לו בפ"פ אצל הגאון ההפלאה אלף זהובים אשר נדר לו דודו שהיה לו בן יחיד וחלה ונדר האלף זהובים לרבינו זה שיחי' בנו אכן הגאון הפלאה מנע ממנו הכסף באמרו כי אמו לא תתן לו רשות לעזוב עיר מולדתו ורבינו מיאן לשבת בעיר מכורתו יען היה שם הנהוג אשר בחורי הישיבה מרוב חשקם בתורה לא נשאו נשים עד היותם בני שלשים שנים וכזאת לא ישרה בעיני רבינו ואחרי כי כבר נתקשר עם בת גילו בעיר פרויסטיץ שם לדרך פעמיו לשוב לפרויסטיץ והכסף נשאר לעת כזאת ביד הגאון הפלאה ובנתים ירד הדוד המנדר מנכסיו והלוהו לו הכסף הלז ובידו נשתקע

וסיפר לנו רבינו כי בעת נסיעתו לפ"פ היתה שבתו בעיר קעלין ובאותו שבת שבת שם זקן א' מרבני מעהרן לא רציתי לפרסם שמו וידרוש הרב בש"ק בעיר קעלין ואמנם רבינו דחה כל דברי שמעתתא שהציע הרב עד אשר לא היה יכול לדבר עוד ויהי ביום הראשון בבקר בא השמש של הרב הדורש לאמור כי רבו יבקש לדעת מי ומי היה אשר פלפל עמו בש"ק העבר ורבינו השיב לו כי הוא מקטני תלמידי הגאון ר"נ אדלר ואם הרב לא היה יכול לעמוד בפני קטני תלמידי ר"נ אדלר היאך יצא מפיו לאמור ככה יעשה לעיר באסקאוויץ ע"ד שמיאנו בו ובחרו באשכנזי הלז [כדברים האלה שמע רבינו מפי הרב בהתאכסנו יום אחד בקהלתו ובמעמד רבים סיפרו להרב מהמחלוקה בבאסקאוויץ וע"ז השיב הרב כדברים הנ"ל ולעת כזאת שם רבינו לפיו מחסום אבל שמר את הדבר]

ויהי בימים ההם אחרי ששב רבינו מעיר מולדתו טרם נעשה הנישואין עם בת גילו יצא החוק מאת הקיר"ה אשר במדינת מעהרן לא ידור מי שאינו מבני מלכות הקיר"ה ואחרי כי תכלית הזיווג ה"ה שיאכל עם גיסו הנ"ל על שלחן אחד ואם ילך לפי החק החדש לגור באשר ימצא מאין עזרו ועד"ז שאל במכתב את פי רבו הגאון בעל הפלאה לאמור אם ע"י גזירה זאת הופר הברית אשר כרת עם בת גילו או לא ויתמהמה תשובת רבו מפ"פ יותר מרבע שנה וידמה בעינו רבינו כי הפלאה לא יקבל אחריות להתיר וגם לאסור לא יאבה יען חפצו שידור רבינו בעירו כמו שבא למעלה ובגלל הדבר הזה שם רבינו בה' מבטחו והלך לעיר סעמניץ במדינת אונגארן לעשות נשואין עם בת גילו ויהי יום אחד אחר הנישואין באה לידו תשובת רבו מפ"פ אשר התמהמה על בי דאר הנה והנה ובה כתוב לאמור כי לית דין צריך בשש ובלי ספק יבא לעיר מולדתו ושמה בתופים יצאו לקראתו וירא רבינו כי מן השמים עכבוהו להאיר לבני דורו במדינתינו וישב משה ימים מספר בעיר סעמניץ

ויהי בימים ההם באה הפקידה משר מדינת מעהרן לאמור אחרי כי האב"ד הגאון ר' וואלף באסקאוויץ בעת נשא אשתו מאובן ישן יצא ממשמר אנשי מדינת מעהרן ולתושבי אונגארן יחשב לזאת אין להם רשות לבני פרויסטיץ לקיים האב"ד הלז אצלם ויתאספו אנשי קהל פרויסטיץ ויכתבו בקשה לקיר"ה להטיב עמם אחרי כי האב"ד הלז כבר נתקבל בעדתם טרם יצא דבר המלך ודתו יחוננם הקיר"ה להרשות אותם שישאר הרב אב"ד על מכונו בקהלתם ויהי ככלות הסופר לכתוב כתב בקשה הלז אל הקיר"ה פתחו מאנשי העדה את פיהם ויאמרו אחרי כי אנחנו מחלים מאת פני הקיר"ה להטיב עמנו בדבר הזה נקומה ונבקשה בשולי המכתב אף על זאת לאמור כי בחור אחד בא זה כמה שנים מפ"פ לקהלתינו ולמד בחנם בלא כסף עם נערי בני ישראל לתועלתם יחונן נא הקיר"ה עדתינו ליתן רשות אשר גם הבחור הנ"ל ידור אצלינו ויעשה הסופר כן וטרם כלה מכתב בקשתו אודות האב"ד רצף אל בקשתו הראשונה גם בקשתו שניי' הזאת והדבר יצא מפי הקיר"ה לאמור ע"ד האב"ד אתן להאב"ד זמן שלש שנים לבחור לו מקום לשבת בארץ אונגארן וגם הקהלה תשתדל בתוך הזמן להשיג אב"ד אחר וע"ד הב' מפ"פ אשר הדריך נערי בני ישראל ע"ד התורה והמוסר הנה כל ארץ מעהרן פתוח לפניו יגור באשר ימצא וכבא הדת הלזה מאת הקיר"ה שם רבינו פעמיו לעיר פרויסטיץ עם נות ביתו לבית גיסו וארוחתו ארוחת תמיד נתנה לו מגיסו משך ימים רבים ורבינו שקד על תוה"ק בשקידה רבה וכזה סיפר לי אחד מנאמני ביתו אשר בימים ההם עמד בכל לילה בשעה אחת עשרה בימות החרף ולא פסק מגרסתו עד אשר החשיך הלילה הבאה ומזה היה מקפיד כל ימיו אף לעת זקנותו שלא לישן בין שעה אחת עשרה לחצות לילה בנעוריו קם בחרף בשעה אחת עשרה ובזקנותו לא הלך לישן קודם חצות והיתה קבלה בידו כי המונע עצמו משינה בשעה הלז ניצול מעו"ק

ואמנם גיסו אשר אסף רבינו לביתו לא זאת שלא נתקיים בו תיכף לת"ח ברכה כ"א ירד מדי יום יום במעלה אחורנית ואמנם אשת גיסו הצדקת לא חשכה בכל זאת משלחן רבינו המטעמים אשר אהב ורבינו לא ידע מאומה ממעמד גרוע של גיסו וגלל כן סירב מלקבל עליו עול רבנות אף כי נקרא לכמה קהלות ויהי בליל שבת קדש א' הביט רבינו על המצנפת אשר על ראש זוגתו ולא היה המצנפת של שבת קדש כי בימים ההם הי' מצנפת הנשים של זהב טהור בש"ק ושל זהב שוא בחול ויהי כשאלו לנות ביתו מדוע לא שמת לכבוד ש"ק מצנפת של שבת על ראשך ותחל האשה לבכות לאמור כי לא היה כסף בבית אחיה על יין קידוש והשכינה מצנפת של ש"ק למען הביא לרבינו יין לקידוש ויהי כשמוע רבינו הדברים האלה וישם אל לבו לאמור כי הקהלה אשר תבא בראשונה לקראו להם לאב"ד אל יסרב וילך אליהם וכן הי' כי באו בשבוע זאת שלוחי הקהלה מקהל דרעזניץ לקרוא אותו להם לאב"ד ורבינו קיבל מידם בלי איחור כתב הרבנות והלך אצלם ולא נודע לו ממכתביו באיזו שנה היה כזאת אבל בהתוכחה אנוש מתי יתבונן שחיבר כ' שמה כי חברה בדרעזניץ שנת תקנ"ז

מקהל דרעזניץ במדינת מעהרן נתקבל לאב"ד לקהל מטערסדארף ולא נודע ממכתביו כ"א בשיר נפשי תגל שחיבר לסעודת הלוית מלכה כתוב על גבו שחיברו מט"ד תקס"ב

במט"ד כבר יצא לו מוניטין בעולם כנמצא בס' חתם סופר כי הריצו גאוני דורו לו שאלותיו ואחד מיוחד היה הגאון רבי סענדר אב"ד ברעכניץ והיתה לו שמה ישיבה מפוארה משם יצא הגאון אמרי אש והגאון רבי וואלף טארצ'ס והגאון רבי זלמן באנסארד ושאר גאונים מפורסמים: