ליקוטי חבר בן חיים ב מט

שם סי' מ"ו בהגהות אשירי מותר לקנות בתים ע' גיטין ע"ב וב"י או"ח סי' ש"ו דבארץ ישראל דוקא דינא הכי וצ"ע

שם סי' ס"ד בהגהות אשירי לידי אכילת קדשים בחוץ כצ"ל וע' בר"ן

שם סי' ע"ט לסמוך עלי' להתיר ע' פ' הניזקין ברא"ש בכללי ע"א נאמן כלל א' וצ"ע: ליקוטי הרי"ף והר"ן מוע"ק

פ"ג ד"ה מנא לן דמשמתינן דמחמרי' אחר שנדוהו צ"ל דמחרימי' אחר שנדוהו

באותו עמוד בש"ג אות ג' אינו אסור ביו"ט ראשון צ"ל ביום ראשון

שם בר"ן ד"ה וחכמים אומרים והל' כר"ג צ"ל רשב"ג

בשלהי מכלתין בר"ן ד"ה וליטול בחלוק לחם הפנים כ' מהר"ם טיקטין אינו יודע עם מי וכו' כ' דאכהן גדול קאמר וכה"ג כהן הדיוט לגבי ישראל: בע"הי ליקוטי מסכת ר"ה

ו' ע"א תוס' ד"ה חד דאמר בסוה"ד אלא דמשכחת הג"ה הב"ח אלמא דמשכחת: חת

ז' ע"א רש"י ד"ה עירובי' מניסן עיבור ר"ה הגהות ר"ב ראנשבורג עיבור השנה

ט"ו ע"ב תוס' ד"ה בנות שוח אלא בתר לקיטה צ"ע א"כ יתחייבו הנלקטים בשביעי'

ט"ז ע"ב גמ' והלא דברים ק"ו נ' דה"ק דע"כ אינם מוזהרים על נבילה דאל"כ אזהרה דמת ל"ל אטו מת קו' וא"כ ע"כ גם ישראל אינם מוזהרין והצרכתי לזה דלפי הפשוט יש להשיב דלמא מת שאני דאם גם ישראל יהיו מוזהרין מאן יקברנו

י"ח ע"א תוס' ד"ה רבה ואביי יש להביא ראי' דרבה גרסי' דבברכות מ"ח ע"א איתא דאביי ורבא כשהיו קטנים הוו יתבי קמא דרבה ובדוק להו אם יודעים למי מברכין ובכתובות ס"ה ע"א איתא אלמנתו דאביי אתיא קמי דרבא וא"כ מוכח דאביי מת מקמי' דרבא ואיך חיה כ' שנים יותר מאחר דבקטנותם היו שוים בשנים

י"ח ע"ב תוס' ד"ה זה תשעה בתמוז וגרסי' בה י"ז בתמוז יל"ד דלד' הירושלמי למה לא חשיב במתני' תענית שם ששה דברים אירעו אבותינו בי"ז בתמוז דהיינו הובקעה העיר בראשונה ובשניי' כשם שחשיב בט"ב נחרב הבית בראשונה ובשניי'

כ"ג ע"א תוס' ד"ה משום ביטול בסוה"ד ורגילין לומר והוא בפרקי דר"א הביאו הטור באו"ח ריש ס' י"ח

כ"ד ע"ב תוס' ד"ה לא אסרה תורה בסוה"ד ובמדור העליון צ"ע הרי כל המדור העליון אסור

כ"ו ע"א גמ' לפרושי אשר כריתי לי ר"ל דלא תפ' מל' כי יכרה איש בור וצ"ע דמכירה כירה פסוק הוא בהושע ואכרה לי בחמשה עשר כסף

כ"ח ע"א תוס' ד"ה המודר הנאה משופר בלאו מצוה יש הנאה ע' יום תרועה וצ"ע

שם ע"ב תוס' ד"ה ומנא תימרא וכמה ערבות בלולב ע' ה"ה פ"ז מלולב הל' ד' מ"ש להק' על דברי' מגמ' ריש פ' המוציא תפלין

כ"ט ע"ב תוס' ד"ה רדיית הפת בפ' כיסוי הדם יעיין שם בתוס' ד"ה תקיעת שופר

ל"ג ע"א תוס' ד"ה הא ר' יהודה ומ"ה היה שמח ומ"ה ק' להבין ובעירובין הגי' ומ"מ וא"ש: ליקוטי הרא"ש ר"ה

פ"א סי' א' למאי הל' לנודר צ"ע למאי הנ' כ' הרא"ש כל זה כיון דלענין צדקה קיימא עלי' לאלתר ונ' דד' הרא"ש כד' תוס' דהיכא דלא קיימא עניים גם בצדקה בעי' ג' רגלים כסדרן וכן פי' בקרבן נתנאל ד' הרא"ש ואולי ג"כ מה"ט שכ'

פ"ג סי' ח' מ' מתוך פירושו אוני כוונת רש"י דגם בחוץ אין קול הברה עד לאחר תקיעה אבל בפנים אפי' בסוף הוה קול שופר

שם סי' ט' בשופר גדול יצא ובחי' ר"ן על ר"ה הנדפס מחדש ביר בירושלים עיה"ק כ' לחלק בין גזול לשאול עיי"ש

סי' י"א הדא אמרה מצות צריכות כוונה בירושלמי שלפנינו ליתא

שם בהג"א והל' כרב וע' הג"א חולין שם וצ"ע

פ"ד סי' ג' כיין שאמר בסוף וביום שמחתכם מבואר מד' הירושלמי האלו דאמירת פסוק זה להזכיר של ר"ח ואולי עוד הטעם משום דמפסוק זה ילפי' מלכיות זכרונות ושופרות כדאי' פ"ק דמכלתין

סי' ז' את השופר בר"ה מביהכ"נ כצ"ל

שם כ"ש לנשים דמכוונות נ' דר"ל ביו"ט אבל לא בשבת ודלא נידק מדתניי' רק אין מעכבין את הנשים ולא תנו אבל לא מתעסקין

סי' י"א לשמוע בקול שופר וגי' האחרונים לשמוע קול שופר

שם שלהי מכלתין בראש וירד בט' באב צ"ל בכ"ט באב

שם והתיר להתענות בשבת קו' הרא"ש דאמרי' בפסחים הכל מודים בשבת דבעי נמי לכם: ליקוטי רש"א ר"ה

פ"ג ע"א ד"ה בד"ה הא נשים ע' עירובין צ"ו ע"א רש"י ותוס' שם: ליקוטי ריף ור"ן ר"ה

פ"ג ד"ה מיהו אע"ג דמסקי' חוץ משל פרה אבל בטמאים לא ע' מג"א סי' תקפ"ו

שם ד"ה והרב אלפסי ז"ל כ' הא דר' זירא ויש שדנין כן על הרב אלפסי ול' אעפ"י שנתכוין להוציא עצמו ידי חובתו שכ' הרי"ף לא מ' כן

במלחמות שם ד"ה ועוד לפום סוגיא דשמעתא משום דמסיימא מלתא צ"ל דלא מסיימא

שם באו"ד מוכח בירושלמי בהדיא נתכוון בזה לד' הירושלמי ברכות אמתני' האומנים קורין בראש האילן עיי"ש בסוף הסוגיא

פ"ד בר"ן ד"ה ואין מעכבין בשמעתא קמייתא דזבחי' יש ליישב בדברים אלו קו' הרי יעקב מקינין ברכות י"ב ע"א עיי"ש ואולי גם תוס' שם כוונו לזה

שם ד"ה עשה ול"ת דהא בעידנא דקא מעקר צ"ע דבהא דיו"ט עשה ול"ת איכא פלוגתא בפ' במה מדליקין בסוגי' דאין