ליקוטי חבר בן חיים ב לח

אז לא בחפזון תלכו ובמנוסה לא תצאו כי הולך לפניכם ה' ומאספכם אלקי ישראל:. בע"ה ליקוטי משניות סדר מועד

שבת פ"א מ"א בתוי"ט משא"כ במילה ולולב הק' בתוס' דרע"א היכן מצינו לולב דוחה שבה הרי לא הוה כ"א טלטול בעלמא ונ' דהתוי"ט כיון למ"ש פ' ר"א דמילה דלר"א גם מכשירי לולב דוחה שבת והתם מלאכה גמורה בכלל

משנה ג' תוס' רע"א או"ק י"א בסוה"ד ויש ליישב נ' כוונתו משום דלכל אחד טעם אחר לא רצה תנא להאריך ושבק תרוויי'

שם משנה ט' תוי"ט דבהא אף ב"ה מודו וי"ל עוד טעם אחר דדוקא גבי ק"ש העושה כד' ב"ש חייב מיתה משום דהעושה כן לא דריש זמן שכיבה וזמן קימה ויבא לקרות ק"ש שלא בזמנה

פ"ב מ"ב תוס' רע"א או"ק ל"ב הא להרשב"א לשטתו לק"מ ולי נ' דהרשב"א כוונתו להביא ראי' מקו' זו לפירושו לעיל והתוס' דחו ראייתו

שם משנה ה' תוס' רע"א או"ק מ"א בסו"ד על הפתילה המהובהבת וע' תוי"ט כאן בסו"ד העתיק ג"כ פתילה המהובהבת

פ"ז משנה ב' תוי"ט והתם אקרא קאי ע' רמב"ן פ' אמור ע"פ תספרו חמשים יום

פ"ב מ"ז תו"ח ולי המגיה נ' כבר קדמו הקרבן נתנאל

פ"ג משנה ג' תוי"ט הבית במקום פ' ע' רמב"ן פ' קדושים ע"פ בקורת תהיה וראב"ד בפי' לעדיות שם ותמצא כי אדרבא צריך להיות שם ב' עיי"ש

פ"ז מ"ב אא"כ שיקשור יל"ד דילמא כבר קשרו מע"ש

פ"ט משנה ג' בתו' חדשים נשאו חוץ לתחום הרי שהיו ב בורגנין עד סמוך לעזאזל ולכאור' הו"ל לומר ואולי לא היה מירושלים עד צוק ר"ה דאוריי' כגון שלא היה רוחב הדרך י"ו אמה או לרש"י לא בקעו שם ס' רבוא ושוב אמרי' גם בכה"ג אין שבות במקדש דהוה צורך ואולי באמת משם למד ראב"ע דפרה יוצאה ברצועה שבין קרני' למ"ד שלו היתה והושחרו שיניו מפני התענית כי רבו עליו חביריו

שם משנה ה' תוי"ט אינם בכלל תבלין ע' נדה נ' ע"א תוס' ד"ה כל שחייב שכ' להיפך וצ"ע

ט"ז מ"ו תוס' רע"א או"ק קמ"ח דאם מלאכה שאצ"ל לכאורה מתני' כר"י דלר"ש אפי' בעושה ע"ד אביו כיון דכבוי דרבנן למה יגרע המאכיל בידים להפוסקים דשרי להאכיל לקטן אי' דרבנן בידים וע"ש בסוגי' בתוס'

שם משנה ז' תוי"ט דהאי אסור ואולי אם צדו ע"י מצודה שפרשה כיון דהצידה נעשית מאיליה לא שייך חיובא ולהכי קאמרי הרב והרמב"ם ל' אסור

עירובין פ"א מ"י תוי"ט פטורים מדמאי אולי מיירי שבא סמוך לשבת ובשבת פטורים אפי' לנו ובחול אם לא לנו דווקא

פ"ב משנה ה' בתוי"ט ויוותר ש' שהן ק"ה מאות צ"ל אלף וה' מאות

פ"ז משנה ו' תוי"ט לחלק בנדרים צ"ל בין נדרים

שם משנה י"א תוי"ט שעם לא יוכלו צ"ל שלא יוכלו

פסחי' פ"א משנה ה' תוי"ט בעשה דובאת צ"ע אם שייך בפסח בקרבן ובאת שמה והבאתם שמה מאחר דביו"ט עצמו דמצוה על ובאתם אינו יכול להביא תודה מפני החמץ ולמה יהא חייב להקדים או לאחר אחר יו"ט אא"כ לא משכחת בתודה ג' רגלים כסדרן וצ"ע

פ"ב משנה א' בהגהות חדשים בשם הגאון מברדיטשוב אפרן מותר אף אחר קבורה וצ"ע א"כ נימא דלרבנן דמפרר וזורה לרוח היינו קבורה ויהא אז אם מקבצו מותר בהנאה אתמהה

פ"ג משנה ג' בתוי"ט דלר"א אין נשאלין יש לדחות דדלמא קרא בהקדש שהקדישו אחרי' מיירי דל"ש שאלה

שם באו"ד א"צ לטעמא לא ידענא למה הראשון לאי' חמץ והשני לאפיי' דאל"כ יכול לקרות שם ג"כ וכמ"ש רש"י בגמ'

פ"ד מ"א תוי"ט דסוכה רגילין ויע"ל מאחר דאפי' סוכת גנבך ורקב"ש כשירה דלא בעי כ"א עשוי' לצל רוב בני אדם יש להם סכות כאלו כל השנה

שם משנה ג' תוי"ט וכ' כי' ובהמתך היינו לד' רש"י דמפיק מהאי קרא שביתת בהמה אבל לד' הרמב"ם ילפי' שביתת בהמה מלמען ינוח

שם משנה ט' תוי"ט ולא היינו גיחון ולא עלה זה על דעת הראב"ע פ' בראשית עיי"ש

פ"ו משנה א' תוי"ט וכ' עוד דלא אצטריך כצ"ל

פ"ח מ"א הר"ב לא מפסחו של זה צ"ע למה לא ביאר הרב דווקא בדקפדי אהדדי

שם משנה ב' תוי"ט כדאמרי' בעלמא כל דמקדש וכו' צ"ע דהתם בקי' כסף אמרי' אפקרינהו רבנן לכספי' וכצ"ל בשטר דאפקי' לנייר מידי' שלא יהיה שלו ובביאה שוויהו רבנן בעילתו בעילת זנות אבל הכא מא"ל

שם מ"ה תוי"ט הא לערב יכולים כצ"ל

שם משנה ו' בד' הר"ב ולא העמידו דברי' צ"ע דסתמא דמלתא מיירי שנקבר המת בע"פ ורגל מפסיק לאבילות ולכאורה גם לאנינות דרבנן מפסיק

מ' שקלי' פ"א משנה א' תוי"ט בתוספת פרק אחרון דע"ז וכ"ה בראש נדה שם

שם פ"ו מ"ד תוי"ט תוספתא מעלין בקדש ולא מורידין ובמנחות פ' שתי לחם שם ילפי' לה אפכא

סוכה פ"ב מ"ח תוי"ט מחמיר לחייב בחינוך ומ"מ ק' בקטן כזה היכן מצינו חינוך ולולא ד' הר"ן היה נ' דב"ש משום קרא דכל לרבות הוא דמחמיר דס"ל לחינוך א"צ קרא

פ"ה מ"ב תוי"ט הסתכלות האנשים בנשים מביא לידי קלות תימא קרא כתיב ולא תתורו אחרי עיניכם

שם מ"ז תוי"ט וראשון דשבועות ושני דר"ה צ"ע רגלים תנן ור"ה מאי עבידתי' לכהן במקדש אם לא במשמר שלו

ר"ה פ"ג מ"ג תוי"ט מאי מצוי ואינו מצוי' איכא ע' חכם צבי סי' צ"ח

תענית פ"ב מ"ח תוי"ט ופורים קיימו וקבלו לכאורה בזמן שאין מקדש נתקן: