ליקוטי חבר בן חיים ב לו

באלוהי' והריגת בכורים כבר קיים הש"י הבטחתו וז"ש אלו הרג בכוריהם ולא נתן לנו ממונם דיינו כי דעה קנית מה חסרת אבל נתן לנו את ממונם כמו כן שלא יאמר אותו צדיק אאע"ה ואחרי כן יצאו ברכוש גדול לא קיים בהם כי המה לא הבינו ענין רכוש גדול כ"א כפשוטו וכמ"ש בפ' בא בשם מרן זצוק"ל ואמנם אחרי כי ממונם נתן לנו לא היה מן הצורך לקרוע עוד להם הים לא משום חיזוק אמונה ולא משום ביזת ים סוף ואמנם אחרי שרצה להראות לנו נס עצום כזה ועיני אבותינו ראו כי המים להם חומה מימינם ומשמאלם ואם גם לא עברו בתוכו בחרבה היה די אבל אחרי כי הש"י צופה ומביט עד סוף כל הדורות וידע כי יקומו אפיקורסים שיאמרו אחרי כי ליל קי"ס היה בליל כ"א ניסן ואז הירח במלואו ודרך הימים לסוג אחור בסוף הלילה ובהאיר היום ישוב לאיתנו הנקרא בל"א עבבע פלוטה לזאת כפלה לנו תוה"ק פעם ופעמים כי אבותינו הלכו ביבשה בתוך הים ולעולם לא יהיה במקום שיתהוה עבבע יבשה ואמנם אחרי כי ראה פרעה וחילו כי הוביש ה' את מי ים סוף מפני ישראל הלא ידעו כי ה' נלחם להם ולא היה עם לבם לרדוף אחרי ישראל אם לא כי הש"י חזק לבם אל זאת וכמ"ש רמב"ן ע"פ וחזקתי את לב פרעה וז"ש אלו העבירנו בתוכו בחרבה והניח המצרים לשוב לביתם ולא שקע צרינו בתוכו דיינו אבל אחרי כי הש"י הבטיח לאברהם ואחרי כן יצאו ברכוש גדול מי שאמר לי הכסף ולי הזהב לא היה לפני' רכוש גדול לפני ביזת הים כ"א השיא את לב פרעה לפתוח האוצרות שאצר יוסף בשבע שנות השבע וילקט יוסף את כל הכסף והעשר הזה חלק פרעה בין עבדים ההולכים לרגליו ונתקיים עי"ז תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף וכמו שכ' רש"י ואמנם אחרי שהיה לאבותינו רכוש גדול כזה היה לאל ידם לקנות להם לחם ומזון למרבה מהעמים היושבים בגבול המדבר ולא היה מן הצורך להספיק צרכיהם מן השמים ארבעים שנה אבל הש"י עשה להם גם זאת שישאר רכושם אתם וספק צרכי' אבל סיפוק זה יהיה אפשר להיות ע"ד שאמר דהע"ה ישם מדבר לאגם מים וארץ ציה למוצאי מים והיה לאל יד ה' לצוות עליהם שיטעו ויזרעו במדבר ויצמיח להם ולא להמטיר להם לחם מן השמים אבל אמר הכ' הנה אנכי ממטיר לחם מן השמים למען אנסנו הילך בתורתי ואמר ע"ז רשב"י במכלתא לא נתנה תורה אלא לאוכלי מן וזה אמרו פ' כיצד מברכין אם אדם חורש בשעת חרישה וזורע בשעת זריעה וקוצר בשעת קצירה תורה מה תהא עלי' ולזאת המטיר להם הש"י לחם מן השמים. ואמנם מאחר שכל ימות השבוע לא הי' טרודים בשום ענין במחיתם אחרי כי בא להם לחם מן השמים שבת קדש למה להם כי תכלית השבתות לעסוק בתורה מי שעוסק כל ימות השבוע בפרנסתו כמ' הכ' ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתיך ויום השביעי שבת וכן אמרו רז"ל במ' התורה אמרה לפני הש"י אם בני יבאו לארץ ויעסקו בנטיעה וזריעה וקצירה ודישה תורה מה תהא עלי' והשיב הש"י בש"ק יכנסו לבתי מדרשות ויעסקו בתורה אבל אוכלי מן היה די להם בלא שבת אבל באמת המן והשבת היו שני עדים מעידים זע"ז כי ע"י המן נודע שיום השביעי שבת לה' וע"י השבת נסתם פי המיני' האומרים כי המן היה מקרה באותו מקום ולמה יקרה המקרה ארבעים שנה רצופות רק בימות החול ולא בשבת והנה ארז"ל שקולה שבת כנגד כל התורה וא"כ אחרי שהנחילנו ה' שבת קדשו לא היה מתן תורה וקריבה להר סיני מן הצורך אבל הקירוב לפני הר סיני היה בו ענין אחר שנהיה כלנו עדים על נבואות מרע"ה וכמ"ש לבעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם אבל מתן תורה לא היה אז מן הצורך כי המדרגה שהיו בה אבותינו בעת עמדם על הר סיני היתה גדולה ממדרגת אאע"ה ואם א"א זכה להשיג התורה עצמו כדתנן קיים אברהם אבינו כל התורה כ"ש אבותנו אמנם מאחר שגדול מצווה ועושה נתן לנו הש"י את תורתו שנהיה מצווים ועושים והנה אחרי מתן תורתינו הקדושה מאחר שנ' זאת התורה לעולה ולמנחה וד' רז"ל כל העוסק בתורת עולה כאילו הקריב עולה ומנחה והיה רגיל מרן זצוק"ל לפ' כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה ולא עוד אלא שכל העולם כלו כדאי הוא לו וא"צ לארץ ישראל א"כ לא היינו צריכין אחר מתן תורתינו הקדושה ליכנס לא"י דוקא אבל אויר אה"ק מחכים ושם השראת שכינה והיטיב ה' אף בזאת עמנו ואמנם אם אחר כל הטובות העצומות האלה יסיתנו היצר למרוד ח"ו בה' ההיינו כדאי שיהיה לנו בית הבחירה לכפר על כל עונותינו ובכל זאת גם בזאת היטיב עמנו וז"ש אח"כ על אחת כמה וכמה טובה כפולה ומכפלת למקום עלינו הכוונה כי כל טובה יחשב לפי הנותן ולפי המקבל כי אינו דומה אם יחמול מלך על שר גדול או אם ייטיב עם אדם המוניי ואם נתבונן גדולת הבורא ית' ובפחיתות ערך האדם נמצא כל טובה כפולה ומכפלת יען היה באה מאת המקום ית' עלינו וחשב הבעל ההגדה כל הטובות הנ"ל וסיים אחר כל הטובות האלו בנה לנו עוד בית הבחירה לכפר על כל עונותינו

סנסן ממרן זצוק"ל בהגדה מתחלה עע"א היו אבותינו בא בעל הגדה ליישב וכי מה תודה יש עלינו ליתן על גאולת מצרים לא לשעבדן רחמנא ולא יצטרך לגאול אבל באמת תכלית שעבוד וגאולת מצרים היה כמ' הכ' אתה הראית לדעת כי ה' הוא האלקים וז"ש אם גם מתחלה אבותינו לא היו בגלות אבל עפ"ז היו מעולם ועכשיו קרבנו המקום לעבודתו וזה פי' הכ' כי גבר עלינו חסדו אפי' בעת שגבר שנוהג עמנו בגבורה במדה"ד עלינו חסדו כי עי"ז ואמת ה' לעולם האמונה בה' תתקיים בנו לעולם ע"י שהפליא ה' עמנו לעשות

ואל הבקר רץ זכר לשור ערך פסח הכוונה מה שאנו קורים בפסח שור או כשב הוא זכר לאל הבקר רץ אברהם שהיה בפסח לפי קבלת רבותינו

אדיר יבנה ביתו בקרוב במהרה במהרה בימינו בקרוב פי' מרן זצוק"ל בשם הגאון מחצית השקל דארז"ל במ' גיטין מהרה דמרי עלמא תתנ"ב שני' היינו משום דיומו של הקב"ה אלף שני' ואנו מתפללים שיבנה במהרה והמהרה יהא לפי ימינו לא לפי יומו של הקב"ה

תשעה ירחי לידה פי' מרן דקאי אחבלי משיח דכ' בהם יתנם עד עת יולדה ילדה

אחד עשר כוכבי' וזה לא מצינו כ"א כוכבי לכת ז' ומזלות י"ב ופי' מרן זצוק"ל אחרי כי אמרה תורה לא תוכל נתת עליך איש נכרי ע"כ בכל עת משנים עשר שבטיא אחד עשר כוכביא משתחוים כחלומו של יוסף:

בת"א על שנים מי יודע צויייא דאם איסט אבער מעהר פי' מרן זצוק"ל הכוונה כי אחד אין בעולם זולתי ה' לבד כמ"ש החו"ה בשער היחוד אבל שני' יש עוד הרבה: