ליקוטי חבר בן חיים ב לד

ויבין חסדי וטובי ה' בכל עת וז"ש וכל המרבה לספר ה"ז משבח כי ה מורה מה יחשב אצלו עיקר של יצ"מ וע"ז מביא מר"א ור"י שהיו חכמי' נבונים וזקנים וספרו ביצי"מ כל אותו הלילה

חכם מה הוא דקדקו המפ' למה לא יאמר החכם אשר צוה ה' אותנו ולמה יאמר אתכם אם גם במה שיאמר ה' אלקינו נזהר שלא יאמר הוציא עצמו מן הכלל אבל מהיות טוב וגו' היה לו לומר אותנו אמנם בל"ז צריך להבין אחרי שהוא יודע כי התורה כוללת עדות וחקים ומשפטים וע"י מה ידע אלו הן עדות אם לא ידע על מה הן מעידין א"כ מה זה ישאל עוד ואמנם שאלתו היא שאלת חכם אחרי כי ע"י יצ"מ נתפרסם אשר יש לעולם בורא והבורא הזה מנהיג העולם כחפצו ואם גם נתן הש"י תוה"ק לנו עם ב"י יקשה עלינו למה זה לא צוה דבריו לכל יושבי תבל אשר הוא בוראם מטריפם ומנהיגם והנה זה שאלתו מה כלומר מה טעם העדות והחקים והמשפטים אשר צוה ה' שהוא אלקינו כלומר אלקי כל יצורים אתכם ב"י דווקא ואם יאמר אותנו לא יבינו כוונתו וע"י אמרו אתכם נבין כי ר"ל אתכם ולא האומו' וע"דז נבא לבאר התשובה שהשיב לו הבעל הגדה בא"ל אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן ומה תשובה היא זאת ועוד הלא התשובה מבוארת בתורה בפ' ואתחנן אחר השאלה כ' ואמרת לבנך עבדים היינו וגו' אמנם הענין אמר שהע"ה חנוך לנער עפ"י דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנו וביאר הרמב"ם ענין זה בפי' למשנת חלק כי החינוך לבנים צריך להיות לפי שנות חייהם לנער הקטן יתן לו מאכלים מתוקים ולגדול קצת מלבושים ולגדול יותר כבוד ולגדול ממש די פרנסתו ולגדול המבין האמת יטעימנו מענין חיי העה"ב ועד"ז הבטיח החכם גם כי יזקין לא יסור ממנה וז"ש הבעל הגדה אם חכם בנך השיבהו תשובה שישכיל ויבין ע"י האמת ולפי שני' והביא למשל ע"ז אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן והטעם כדי שישאר טעם פסח בפיו ויזכור בכל עת יצ"מ ככה יהי' תשובתך אליו ועד"ז נבאר אשר היא התשובה הכ' בפ' ואתחנן אחרי כי שאלת בן החכם היה למה זה צוה הש"י אותנו עם ב"י לבד תוה"ק הלא כל יושבי תבל ברואיו וכמו שביארנו למעלה צותה תוה"ק לאב להשיב לבן חכם הלז אמת כי כל האומות המה ברואי ה' אבל חסד ה' וטובו עלי' גם בלי תורה היא תמנעם מלקבל עלי' עול תוה"ק לא כן אנחנו עם ב"י עבדים היינו לפרעה במצרים ויציאנו ה' אלקינו משם ביד חזקה ע"כ ויצוינו אותנו דווקא לעשות את כל החקים האלה כי נוח לנו לשמור שוי"ט ולהניח תפילין וכיו"ב מלרמוס חומר וללבון לבנים לפרעה אבל לא יעלה על דעתך כי עבודתינו להש"י הוא רק עבודת עבד לענותינו סבלות כמו שהיה עם פרעה לא כן כ"א לחיותינו כהיום הזה כמ' הכ' אם שמוע תשמע וגו' כל המחלה לא אשים עליך ואם יגדל הנער ויוסיף תבונות ויאמר מה בצע בכל מחמדי עולם הלא בעוה"ב כמונו כאו"ה סוף אדם למות אף אתה אמור לו וצדקה תהיה לנו לפני ה' אלקינו אם נשמור לעשות את החקים נמצא דתוה"ק שמה בפי האב ג' תשובות להשיב לכל נער לפי דרכו ואם כה יעשה ישאר טעם אגדת האב בלילה הזאת בפי בנו וזה ענין אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן שישאר לו הטעם בפיו

רשע מה הוא אומר מה העבודה הזאת לכם הענין הרשע הוא הפורק תורה מכל וכל ואחרי כי ידע כי אביו יאריך בלילה הזאת בספור יצ"מ ילך לבית מרעים עד אישון לילה ובבאו אח"כ לבית אביו וימצאוהו עדן שפתיו תהלות ה' ונפלאותיו יביעו ויאמר אל אביו אבי ראה גם ראה הלא אנכי בנך ובלבי כל דבריך בזה אך למותר ולא אאמין בכל הספורים האלו וגם לא אאמין מאחרי כי אתה אבי אשר בכל לב תאמן בכמו אלה אמנם יראת את העם שלא יבזוך ותעשה הדברים ע"ד שעשו אבותינו מעולם אף כי כבדה העבודה עליך ואשאל אותך מה העבודה הזאת לכם לי לא אכפת יען אנכי כבר לקחתי סעודת הערב אבל אבי עם ביתך עליכם צר לי ומה לכם העבודה הזאת את מי תיראו אם לא תעשו כן ואמר בעל הגדה למול רשע זה לולי באמת הוא ירעב ויצמא ויכבד עליו שהיה בסעודת הערב היה מקום להמליץ בעדו בדברו כדברים האלה אבל הוא אומר לכם ולא לו אמרו זה מורה על שנאת הדת וכפירת האמונה אשר בלבו אמנם יש רעים וחטאים בפיהם ובכל זאת פחד אלקים לנגד עיניו ולאילו עדן יש תקוה אבל הרשע הזה לא בפיו בלבד יאמר כ"א גם הוציא עצמו מן הכלל ולזה אחרי כי אתה האב רואה כי כבר יצא בנך לתרבות רעה אל תען כסיל כאוולתו וענה כסיל כאולתו אל תען כסיל כאולתו פן תשוה לו גם אתה כי עוד יסרחך וידיחך וענה כסיל כאולתו אף אתה הקהה את שיניו שלא יהיה חכם בעיני' וידמה כי יכל לך ואמור ראה אתה הכופר הנה אנחנו קבלנו מאבותינו כל המעשים האילו ואב לבנים יודיע אמתיך ונאמין בכל זה בלב שלם אבל אבותינו במצרים כאשר בא אליהם מרע"ה וצוה לשחוט הפסח ולאכלו צלי אש על מצות ומרורים מתני' חגורים ומקל ביד ובזכות זה יגאלו והאמינו כל זאת ועשו ככה נתקיים בהם עם תמים תתמם ובמחרת הפסח יצאו ביד רמה אבל אם אתה היית שם היית לועג ומצחק על הדברים האלה והיה סופך למות בג' ימי אפילה וזה שאומר לו בעבור זה שהיינו מאמינים ועשינו כאשר ציוונו עשה ה' לי אבל לא לו אילו היה שם לא היה נגאל ולמה תאכל מצה ומרור

תם מה הוא אומר מה זאת ואמרת אליו בחוזק וגו' הענין התם הזה אינו מבין כי העבודה הזאת אחת ממצות התורה כי אם ישאל מה נשתנה הלילה ואחרי כי שכלו חלש אי אתה יכול לבאר לו הרבה כ"א אמור לו כל מה שאנו עושי' הוא בציווי הש"י ועלינו לשמור מצותיו יען בחזק יד הוציאנו ממצרים ויש עלינו לבאר מה בין יד חזקה שנא' בפ' קדש לי ובין בחזק יד שנא' בפ' והיה כי יביאך ונ' הענין כי ביד חזקה קאי על האותו' והמופתים כמו שד' וביד חזקה זו הדבר ואמנם חזק יד הוא ע"ד שלא היינו כדאי להגאל כמ"ש ביחזקאל ואת ערום ועריה ואעפ"כ גאלם ה' לפנים משוה"ד לקיים את בריתו את אברהם יצחק ויעקב כמ"ש בפ' וארא והנה ידו של הקב"ה היא כלפי הדין והשורה וכאן שעשה הש"י לפנים משוה"ד כ' כי בחזק יד שהחזיק ה' ית' את ידו

מתחלה עע"ז היו אבותינו בגמ' נחלקו רב ושמואל מאי ענין מתחיל בגנות דתנן ואמר רב עבדי' היינו כלומר גנות שפלות הגוף ושמואל אמר מתחלה עע"ז גנות ושפלות הנפש ועבדי' כתרווי' בתחלה כרב דקיי"ל כוותי' באי' ואח"כ כשמואל מהיות טוב אל תקרי רע

ויאמר לאברם ידוע תדע הענין כי שאלת במה אדע ששאל אאע"ה אצ"ל שהיה מפאת חסרון האמונה בה' ובדבריו כ"א אחרי כי צפה כי נבואה זו לאחר ימים ושנים כמה מאות עד אשר תפרה ונחלת את הארץ דאג לאמור במה אדע כי בני יעזבו את ארץ מכורתם ויירשו ארץ והיינו כי אירשנה כי אנכי