ליקוטי חבר בן חיים ב לא

גזבר על המשכן וכל הדברי' הי' מתברכי' על ידו וזה ענין הכ' כשתבא לחשבון רב הכסף והזהב ואבנים טובות תראה בעיניך כי לולא היה מרע"ה גזבר על כך לא הי' כח בעם ב"י להתנדב כזאת וכמ' דהע"ה הנ"ל וז"ש אלה פקודי ר"ל חשבוני המשכן משכן שהוא עדות אשר פקד עפ"י משה וע"ד שכ': בע"ה מגילת אסתר

ממרן זצוק"ל ומדבר כלשון עמו צריך ביאור מה ראה ע"י מעשה ושתי לגזור ככה אמנם ארז"ל וחמתו בערה בו מאי כולה האי שלחה לי' אהוריירא דבי אבי אבא לקבל אלפא חמרא שתי ולא רוי והאי גברא רוי וצריך ביאור אם גם היא שלחה לי' כזאת היאך היו יכולים סריסי המלך לדבר כדברים האלה בפני המלך והשרים אמנם המלך וסריסיו דברו לשון סורסי וושתי שהיתה כשדית דברה בלשון כשדי וכן הם הדברי' הנ"ל מ' ארמית ושמה בפי הסריסי' הדברי' האלה מבלי שהבינו מה יאמרו כ"א חשבו שהמה ד' התנצלות וכן הציעו הדברים לפי תומם והמלך נתבייש בפני השרים שהי' רבים מהם מביני' לשון כשדים נמצא דע"י שדברה ושתי בלשון עמה נהיית הרעה הזאת ולזה גזר אחר מעשה שכל אשה תדבר בלשון עמו של בעלה

עוד ממרן זצוק"ל והקרוב אליו ד' רז"ל כל השמות הללו ע"ש מליצת מה"ש נאמר כלומר כי רז"ל קבלו כי מלך במגילה סתם משמש קדש וחול וקאי אליו על הש"י וכן ד' על הראויות לתת לה מבית המלך לשמור בהן שבת כוונתם ג"כ דהמלך היינו הש"י וכן כטוב לב המלך ביין ע"י זמירות שמזמרין ישראל בשבת על שלחנם וכן נדדה שנת המלך והנה האחרון ממוכן אמר כלום יש אומה שהכינה שלחן לפניך וממוכן זה פעל שתהרג ושתי נמצא דזכות לח"הפ הסב הנס הזה שתהרג ושתי ועי"ז תמלוך אסתר ובזה יובנו ד' הרוקח שכ' בפ' אמור אחרי פ' המועדי' כ' צו את ב"י ויקחו אליך שמן זית זך רומז על חנוכה שעתידים ישראל להוסיף על הי"ט ואח"ז ולקחת סלת ואפית רומז על פורים ומה ענין לחה"פ לפורים אמנם למ"ש רמז גדול יש כאן כי מצות לחה"פ יגרום ימי הפורים

עוד ממרן זצוק"ל ואת פרשת הכסף אשר אמר המן וצריך ביאור לאיזו ענין שם מרדכי כזה בפי אסתר הרי באמת המלך לא קיבל הכסף אמנם באמת המן אמר דברים האלו אל המלך בינו ובין המלך ואיש לא היה עמהם אלא שאלי' ז"ל גילה הכל למרדכי כמו שארז"ל במ' והנה מרדכי רצה ללמד לאסתר טענה אשר ע"י יחרה אף המלך בהמן וממילא יבטל הגזירה ולזה שם בפיה שתאמר למלך כי האיש הזה מתפאר אשר קנה כל היהודים בעד עשרת אלפים ככר כסף להשמיד ולהרג וכן אמרה כי נמכרנו אני ועמי ואחרי כי דבר כזה גנאי גדול למלך למכור נפשות נקיים בעד רצי כסף וכאשר באמת מיאן המלך בזה אמר מי הוא זה אשר מלאו לבו לעשות כן וכאשר אמרה המן הרע הזה כלתה אליו הרעה מאת המלך

ונ' לי התלמיד דזה פי' מה שאמר מי הוא זה ואיזה הוא הראשון קאי על המלך איה מלך שיעשה כזאת והשני על הלוקח ובזה יובנו ד' רז"ל שאמרו בקשה להראות על אחשורוש ובא מלאך ונטה ידה כלפי המן הכוונה לפי הנ"ל על שאלת מי הוא זה בקשה להראות על אחשורוש ועל שאלה ואי זה הוא השיבה המן הרע הזה אבל יען אמרה תחלה איש צר ואויב וידמה המלך שעליו אמרה בא מלאך ונטה ידה כלפי המן

עוד ממרן זצוק"ל משל דהמן ואחשורוש לא' שהי' לו תל בחצרו וא' הי' לו חריץ א"ל בעל החריץ לבעל התל מכור לי תלך א"ל קח בחנם הענין מעולם נועצו שונאי ישראל להרוס אומה זו מהם באו בשאט נפש להשמיד' ואחרי' נתייראו מזה וטמנו להם פח יוקש להגביהם ולהושיב' בין נגידים ועי"ז יעזבו דתם וזה היה כוונת אחשורוש אחר שביטל בנין ביהמ"ק במה שהזמין ישראל לסעודה אבל להמן ארכה זה הדרך ובא לאמור למלך להשמידם כאחד ביום אחד וא"ל המלך העם לעשות בו כטוב בעיניך אם אתה סובר כי דרך זה יתכן כמוני כמוך ומשלו רז"ל הגדולה שחלק אחשורוש לישראל לתל כלומר כוונתו היה להגביהם למען השפילם ע"ד שיעזבו את אמונתם והמן אמר אני אעשה חריץ להשליכם בה ונענע לו אחשורוש וא"ל הכסף נתון לך

עוד ממרן זצוק"ל אמר שמואל אסתר ברוה"ק שנא' קיימו וקבלו קיימו למעלה מה שקבלו למטה והק' תוס' הרי רבא גופא דמשבח להא דשמואל דרש במ' שבת האי קרא לקיימו מה שקבלו כבר וביאר מרן זצוק"ל ע"ד שכ' החו"ה אין התוס' מתקבל' עד שתפרע החובה תחלה ואלולא דקיימו מה שקבלו כבר לא קיימו למעלה מה שקבלו למטה נמצא דקבלו קאי על קבלת התורה וקיימו קאי אלמעלה

ואני מצאתי במ' ביאר מ' שמואל אמר וקבל כ' וקבל הקב"ה נמצא דדרשא במ' שבת מהקרי שהוא וקבלו ודרשא דשמואל מהכ' וקבל והש"ס דרשא פשוטה נקיט וע"ד שכ' תוס' בכמה מקומות

ביוצר להפסקה ראשונה להקדים בקע למאה זוזים קלים מפ' המחזור נדחק מאוד בזה והם ד' תוס' במ' מגילה וכ"ה במ' אסתר כי המן חשב אשר כל איש ישראל יתן חמשים שנה מחצית השקלי' סך כ"ה שקלים נמצא לס' רבוא ס' פעמים כ"ה רבוא שקלים וכל לג' אלפים שקל עולה לככר דככר של קדש כפול היה ומנה כ"ה סלעים לששים מנה המה ככר נמצא לששים רבוא עשרת אלפי' ככר והן הן ד' תוס' במ' מגילה עיי"ש וע"ז אמר המן לשקול אל גנזי המלך כנגד כל ישראל על נ' שנה מכ' עד ג' וז"ש רז"ל הקדים הקב"ה שקלים לשקלים וזה כוונת הפייטן להקדים בקע למאה זוזים קלים שרצה המן לשקול בעד כל א' מישראל

ויאהב המלך את אסתר מכל הנשים ותשא חן וחסד לפניו מכל הבתולות ארז"ל אר"י ביקש לטעום טעם בעולה טועם טעם בתולה טועם הכוונה כי אחשורוש זה נתיירא שלא תמרוד גם אשתו השניי' בו כמו הראשונה וכמו שהאריך בזה בס' יוסף לקח וחשב אולי ושתי יען היתה אהבתה עזה אליו לא היה לה מורא ממנו כמעשים בכל יום בנים יאהבו אבותם ולא יתיראו מהם וחשב כי אהבה זאת באת אלי מחמת שהיתה בתולה כשנשאה כמו שדרז"ל אין אשה כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי ולהשמר בזה היה בדעתו לישא בעולה שלא יהיה לה אהבה כ"כ ויהי' תחת זה מורא עלי' אבל זה בבחינת מלך אבל בבחינת עצמו הלא לא ישוה לאדם יראה גדולה אפי' כנגד אהבה קטנה והיה דעתו לישא שוב בתולה ועל איזו דרך שהתבונן באסתר לא היה מפחד ממנה והיה מקוה ממנה יראה כמבעולה ואהבה כמבתולה וז"ש הכ' בבחינת