ליקוטי חבר בן חיים ב כו

הענין כי השלחן הי' רמז למלכות כמ"ש רש"י כי הזר זהב על השלחן הי' סי' לכתר מלכות ומלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול וצריך להיות ארכו ורחבו אמות שלימות ואמנם כ' גם במלך לבלתי רום לבבו מאחיו והיינו ואמה וחצי קומתו כי בקומה מ"מ בעי' אמות שבורות

עוד הערה קטנה ממני עצי שטים עומדי' למדו רז"ל מכאן שכל המצות אינן נטלין אלא דרך גדילתן הכוונה בדרש זה כי באמת הרוצה לעשות משכן מקרשים נקל יותר להשליב' שוכבי' מעומדי' ואעפי"כ בחר ה' וצוה עצי שטים עומדי' וע"כ להראות כי כל המצות אינן נטלין אלא דרך גדילתן

רמב"ן דבור ראשון פ' תרומה הגרים שבאים להתיהד כצ"ל

ד"ה ארבע פעמותיו מה יפו פעמיך וצ"ע לד' הרמב"ן ענין בנעלים שכ' שם. וצ"ע לד' הרמב"ן שהי' הלוים נושאים הארון על כתפיהם משוליו ופשט ד' הש"ס שבת צ"ב ע"א וגמירי דכל טונא דמדלי במוטות תלתא מלעיל ותרי תלתא מלרע ל"מ כן

באו"ד היו נתונים הבתים צ"ל הבדים

ד"ה זר זהב כאשר אמר אלישע הן הן ד' הזוהר הביאן הטו"ז ריש ה' חנוכה

באו"ד יכלכל דבריו במשפט צ"ע כוונת הרמב"ן בפ' זה ואולי ר"ל דפי' הכ' טוב איש חונן ומלוה אם אינו מפרסם מעשיו דהיינו יכלכל דבריו מכיל דברי' בקרבו במשפט כי לפעמים לעת מצוא צריך האדם לפרסם קצת לעשות גם אחרים

באו"ד ד"ה והנכון ולכפורי הזהב כצ"ל

ד"ה ויחדו יהיו תמים בטבעת א' בראשן כצ"ל: בע"ה פרשת תצוה

ממרן זצוק"ל כתית למאור ולא כתית למנחות ידוע כי המנורה תכליתה היה להשפיע אור תורה והקרבנות להשפיע שפע מזונות כמ' הפייטן באין ארחת אב תמיד בנן בטן בנים תחסר והנה בד"ת ארז"ל לא יגעת ומצאת אל תאמן אבל בשפע המזונות ההשתדלות והחריצות הבל והגזירה אמת ואמר הכי שוא לכם משכימי קום וגו' וזה ענין הרמז כתית למאור לשפע המאור צריך כתיתה ויגיעה ולא כתית למנחות שפע המזונות א"צ כתיתה

עוד סנסן ממרן זצוק"ל וחשב אפודתו אשר עליו כמעשיהו ארז"ל אפוד מכפר על ע"ז כדכ' ואין אפוד ואין תרפים אלמא ע"ז נקרא ע"ש אפודתו והנה בע"ז אמרז"ל הקב"ה מצרף מחשבה רעה למעשה והיינו דכ' וחשב אפודתו אשר עליו המחשבה אשר על האפוד כלומר מעון אשר האפוד יכפר עלי' כמעשיהו הוא נחשב למעשהו

עוד רמז ממרן זצוק"ל אמרו המקובלים כי נשמת משה הי' נשמת הבל ונתגלגל בשת ואח"כ בנח ואח"כ במשה ונרמז כאן פ' תרומה מסיים נ'ח'ש'ת' ר"ת נח שת. ומתחיל אח"כ ואתה ועפי"ז הי' ראוי ליקראות מ'נ'ש'ה' משה נחשת הבל אלא משום דבימי נח כבר היתה ע"ז בעולם ומשה תכליתו היה לבער ע"ז לא נקרא כ"א משה ר"ת משה שת הבל ובבא אח"כ יהונתן בן גרשום וקלקל בפסל מיכה שוב כ' בן גרשום בן מ'נ'ש'ה'

הערה בד' רש"י והיה פי ראשו בתוכו כפי תחרא למדנו שהשריוני' שלהם פיהם כפול ימים הרבה השתוממתי ע"ד רש"י אלו וכי מה תועלת לנו בידיעה זאת ועלה ע"ד שד רז"ל פ"ק דב"ב ע"פ וילבש צדקה כשריון מה שריון זה כל קשקשת וקשקשת מצטרפת לשריון כך צדקה כל פרוטה מצטרפת לחשבון גדול ועד"ז מפ' רש"י ג"כ דהקיש הנביא לצדקה כשריון מה שריון זה פי' כפול לגוי' כך הצדקה אינה מתקבלת אא"כ נעשת בסתר כדכ' מתן בסתר יכפה אף. הערות בד' רמב"ן

ד"ה להעלות נר תמיד וטעם נדב ואביהו כאן מתחיל דבור חדש

ד"ה לכבוד ולתפארת וכבר אמרו דמות דיוקנו במ' יומא מ"א ע"א

ד"ה ונתת אל חשן המשפט ומכוין בשמות התומים כצ"ל

ד"ה מעיל ולא ידעתי למה עשה הרב ע' כ"מ ה' כלי המקדש פ"ט ה"ד ראי' לד' רש"י והיא ג"כ ד' הרמב"ם שם מש"ס ואמנם גם לשון הכ' פעמון זהב ורמון מ' כד' רש"י דלהרמב"ן הו"ל למימר רמון ופעמון זהב

ד"ה ולקחת את שמן בסוה"ד ומשם ימשחנו כמין כ"י כעין ראיה לזה ממה שארז"ל ע"פ כשמן הטוב יורד על הזקן כי בשעת משיחה ירדו שני טפין על זקן אהרן וזה מ' כד' הרמב"ן

ד"ה לשכני בתוכם וא"כ יש בענין סוד גדול ולבאר סוד זה קצת העתקתי פה דרוש מפ' תצוה

ברבה פ' זו ע"פ ואתה הקרב אליך הה"ד לולי תורתך שעשועי אז אבדתי בעניי כשאמר הקב"ה למשה ואתה הקרב אליך הרע למשה א"ל תורה היתה לי ונתתיה לך יכול הייתי לעשות אחיך כו"ג חוץ מדעתך אלא שהייתי מבקש שתהי' גדול עליו

תמן תנינן על ג' דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמי"ח

הענין אמרו רז"ל והוא ברמב"ן פ' זו העבודה צורך גבוה וזה יתבאר העולם בכללו אחד הוא והוא דומה לבית מלאכת א' מהבנוי' עפ"י חכמות שונות מעכאניק פיזיק וכעמי הנה בבית המלאכה הזאת יש שם פועלים מפועלים שונים ובמדור התחתון מקום אשר יובילו שמה החומרי' אשר תעשה המלאכה מהם שם יעמדו אנשים בוערים אשר לא יבינו מאומה המה יסבלו בנקל טורח הגדול המוטל עליהם גם הריח הנבאש אשר ישכון שמה ובמדור העליון מקום אשר יצאו החומרי' הראשונים אל הפועל שמה ישבו על כסא המוכן לכך האנשים הפקודים על המלאכה אשר ת"י הכל יצא והכל יבא אמנם זאת יבין כל נבון כי לפי טבע ומתכונת החומרי' אשר יציקו במדור התחתון לפיהן תצא המלאכה זקוקה ובחונה במדור העליון ואם יארע במדור התחתון איזו חסרון לא יועיל חכמת השרים במדור העליון מאומה והנה עולם התחתון אשר אנחנו דרים בו לפי מעשי בני אדם יושבי תבל במדור הזה ככה תצא השפע במדור העליון מקום מושב השרים וכשם אשר הפועלים שבמדור התחתון לא יבינו מה תועלת ומה נזק יהי' בהעדפה או בחסרון אם יארע במלאכתן ככה לא דע גם אנחנו עד היכן מעשינו מגיעי' אכן להשריש אמונה זו בקרבינו הציעה לנו תוה"ק ענין דור המבול ענין דור הפלגה ומעשה סדום וביארה לנו בצאתינו ממצרים אם שמוע וכו' כל המחלה לא אשים עליך