ליקוטי חבר בן חיים ב כז

ואח"כ ועבדתם את ה' וברך את לחמך ואמר אם בחקותי תלכו וגו' ואמר אם בחקותי תמאסו להראות אותנו כי כל טוב ורע בעולם ישקל במשקל מעשינו ובא דהע"ה בראש ס' תהלים וביאר החסרונות ג' מיני' רשעי' האומרים לאל סור ממני חטאי' הנמשכי' אחר תאות לבם וכת לצים חכמים בעיני' ונגד פני' נבוני' ואומרי' ידינו רמה ואמר עלי' אשרי האיש אשר יעזוב כל הג' דרכים ורק בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה והי' כעץ שתול על פלגי מים וגו' ואחרי כי ע"י מעשה האדם העולם נידון נמצא כי האדם מקשר ע"י מעשיו עולם העליון עם התחתון ובזה יובן הן אמת כי הבחינה בין העובד ה' בעוה"ז למלאכי מעלה כי המלאכי מעלה כל מעשיהם עפ"י הכרח וכל א' כשמו מלאך עושה שליחותו והאדם לבדו בעל בחירה ואחרי כי צדיק א' מכריע העולם לכף זכות שכרו גדול ומכופל ואמנם עדן מדוע ברא הש"י הבעל בחירי הלזה בעולם השפל הלז הלא גם בעולם העליון הי' ביכולת הבורא ית' לברוא שכלים בעלי בחירה אכן אחרי כי העיקר לקשר כל העולמית יחד גם הגוף צריך להשתדל במעשיו ונפש העולמות כלם עי"ז א' כמ' הכ' כל הנקרא בשמי לכבודי בראתיו וזה ענין העבודה וג"ח סוד העבודה הגוף יעשה כל המעשים אשר צוה ה' עפ"י מה שתורה לו נפשו מתוה"ק וסוד גמ"ח להראות כי כל הנפשות א' הנה והתורה תגביל גם שני' מדת העבוד' ומדת גמ"ח ועל שלשתם העולם עומד ואמנם ע"ד שבארנו אנחנו לא נדע מה נעבוד את ה' עד בואינו שמה ונזכה ונראה שכר מצות קלות וחמורות אבל הבא בסוד ה' כמרע"ה וראה בעינים פקוחות גודל הקצף בעת עשיית העגל וגודל הרצון בעת עשות ב"י תשובה על חטא העגל ואינו דומה ראיי' לשמיעה אם איש כזה יעסוק בעבודת ה' מאיש כזה וודאי תהי' העבודה תמה

ועתה נבאר הפסוקי' שאמר דהע"ה בענין הזה אמר לעולם ה' דברך ניצב בשמים הדבר אשר צוית בשמים דבר זה לעולם נצב ומה הוא הדבר לדור ודור אמונתך כוננת ארץ ותעמוד ושני' הן השמים הן הארץ למשפטיך עמדו היום שני' יעשו משפטיך אימתי כי הכל עבדיך אם הכל עבדיך ואמר לולי תורתך שעשועי לולא הייתי מקיי' תורתיך שאהבה אז אבדתי בעניי כי אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי וזה הי' דאגת מרע"ה בשעה שאמר לו הש"י ואתה הקרב אליך הרע למרע"ה לאמור כי אנכי היודע סוד העבודה אם אנכי עבדתי' היתה ע"ד אחר מאשר יעבדוה שאינו יודע סודה והשיב לו הש"י כי אותך מניתי במקומי להורות לעם ב"י עם כהניו ולוייו תורתי והיה עמדי לשום לאהרן לכו"ג חוץ מדעתך ולא עשיתי כן למען תהי' גדול עליו ועל פיך יצא ועפ"י יבא ועליך להורות לו ולגלות לו את כל אשר יעשה

בהפטרה לפ' זו ואתה בן אדם הגד לבית ישראל את הבית ויכלמו מעונותיה' ומדדו את תכנית הענין כ' הרמב"ם סוף פ' מעילה אם יתבונן האדם היאך הקפידה תוה"ק אם ימעול אדם מעל ויהנה באבן או בעץ המיוחד להקדש וחייבה תוה"ק ע"ז אשם בב' סלעי' והיאך יעלה על לב האדם ח"ו להרוס מקרי תוה"ק ולשנות א' ממצותיה או לעבור ח"ו על מה שהזהירה התורה ע"כ תו"ד והנה ראה ראינו בכל הג' בתי מקדשות שזכינו להם שציווה הש"י אורך רוחב קומת הקרשי' וכן בכל הכלי' ואופן האומנות מעשה רוקם אורג וחושב וכיו"ב וכן מסר דהע"ה לשלמה בנו קודם מותו כל מלאכות התבנית ואמר לו הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל וכן נבנה בית שני עפ"י יחזקאל וחגי זכרי' מלאכי הרי שלא סמך הקב"ה לא על חכמת מרע"ה ולא על חכמת שהע"ה שנא' בו ויחכם מכל האדם כ"א ציוה לשניהם כל נקודה ונקודה הן בבנין הן בתיקון הכלים להראות לבני אדם כי לא מחשבותיכ' מחשבותי וכגבהי שמים מארץ כן גבהו מחשבותי ממחשבותיכם כלומר האדם יתבונן הכל לפי הנעשה בארץ והש"י יצוה הכל לפי הצורך והנאות בשמים ממעל ואם השכילו אבותינו זאת לא פרצו גדירות עולם ולא באו לאשר באו וז"ש להם יחזקאל עפ"י ה' הגד לבני ישראל את הבית ומדדו את תכנית הבית כי לא להם הבנין כפי אשר ייטיב בעיני' ועי"ז ויכלמו מעונותי' ויאמרו אם בבנין עצים ואבנים כך מה גם בבנין תוה"ק במצותי' ואזהרותי' ומזה תוכחת מגונה לאנשי דורינו אשר בעו"ה השליכו תבנית בתי כנסיו' שהי' נהוגים בישראל מימי קדם ובנו והתקינו להם כפי קוצר שכלם היכלות ונתקיים בהם בעו"ה כי עזב ישראל עושיהו ויבן היכלות ופי' פסוק זה בירושלמי מ' שקלי' בזמן שישראל בונין בתי כנסיות כהיכלות סימן הוא שעוזבין את התורה ה' ירחם וישיב לב עמו ישראל אליו כמקדם: בע"ה פרשת כי תשא

הערה ממרן זצוק"ל בענין העגל אשר עשה אהרן הנה ראינו כי אחרי חטא העגל נבחר אהרן להיות לו ולזרעו אחרי' ברית כהנת עולם וכי חוטא נשכר ואמר מלאכי על בחירת אהרן בריתי הי' אתו החיים והשלום בשלום ובמישור הלך אתי ורבים השיב מעון אמנם הענין כ' רש"י ויבן מזבח ויבן מזבוח ראה חור זבוח וק' קו' הרמב"ן הרי ע"א יהרג ואל יעבור אמנם ידע אהרן אשר אם גם אותו יהרגו ויהי' חרב איש באחיו אף אם יבא משה ביום המחרת במקום מחלוקת גם משה לא יועיל וכמ"ש רש"י במחלקותו של קרח נתרשלו ידיו ואמנם אם אהרן יתרצה להם ויעשה בעצמו העגל הלא כלם ישימו יד לפה ואין פרץ ואין צווחה ובבא משה ביום המחרת ויהי' שלום ביני' ברגע אחת יבער הרע מקרבם וכאשר הי' ויקח העגל וישרפו באש ויטחן עד אשר דק ואין פוצה פה ומצפצף נמצא כי אהרן בחר להיות סניף לע"א לפנים למען לא יתרבה מחלוקת בישראל אחרי כי ידע כי משה יבא ביום המחרת וזה מ' החו"ה בשער אהבת ה' ע"ש חסיד א' אם ישרפוני באש ע"ד המצות ואנחיל ג"ע ע"ד העבירו' בכל זאת אעשה מצות אם גם אוריש גיהנם וה"ז מאמר בטל אבל הענין כעובדא דאהרן כי באמת המדה"ד קטרג על אהרן על שעשה העגל ונא' ובאהרן התאנף ה' להשמידו והשי"ת הבוחן לב וכליות וידע כי במסירת נפשו ממש עשה אהרן כזאת בחר אותו גלל זה לכה"ג וזרעו אחריו לכהנים וזה שהעיד עליו מלאכי בשלום ובמישור הלך אתי ורבים השיב מעון וביאר מרן בזה מ' רש"י פ' שמיני ע"פ קרב אל המזבח שנדמה לו המזבח כעגל ונרתע לאחוריו א"ל הקב"ה למה אתה בוש לכך נבחרת הלא עגל זה גרם לך גדולה

עוד ממרן זצוק"ל וראית את אחורי ופני לא יראו השם הוי"ה ב"ה גימ' כ"ו ואחורים של שמו ית' דהיינו השם כו"זו בגימ' טל ס"ה ס"ה שם א"ד והפנים של שמו ית' טד"הד גי', כ"ב ס"ה פ"ז ראשו כתם פז גימ' אני ה' והנה בימים הראשוני' אף שהיתה שכינה שורה בישראל אבל לא נתקיים עדן ונגלה כבוד ה' ולזה