ליקוטי חבר בן חיים ב קפה

מזונותיו מרורים כזית אבל הגוזל והחומס מים גנובים ימתקו ופרנסתו מזומנת לו בכל עת אבל אחרי' רשעי' נכרתה והיינו מזונותי יהיו מרורים כזית רק שאאמין שהם בידו של הקב"ה כי הוא המפרנס אותי ואל יהיו מתוקים כדבש ע"י בו"ד כלומר שאשים בטחוני בכחי וזרועי כדור המבול והנה זה הי' ענין השמן זית זך כתית שצוה הש"י למשה וא"ל אמור להם לישראל כי בכל התורה שנתת לפני' אין די כ"א אצל התורה יאיר להם השמן זית אשר אם יהי' צריך להיות כתית כך האדם אם יהיו מזונותיו מרורי' כזית בידו של הקב"ה אזי הוא מוכן לעמוד במשמרת התורה והיינו ואתה שליח התורה תצוה את ב"י ויקחו אליך אל ד' תורתיך שמן זית זך כתית למאור ועי"כ יהי' לעלות נר תמיד כי זה יסוד ופנה שהכל תלוי בו ואמר שהע"ה ע"ז עיניך יונים דוגמא שלך דומה ליונה מה יונה זו הביאה אורה הורה לנח איזו דרך ישכן אור באמרו יהי' מזונותי מרורי' כזית בידו של הקב"ה וכו' כך עד"ז אתם תביאו אורה לעולם וכמו שביארנו

בגמ' סוטה רב לך א"ר לוי ברב בשר רב לכם בני לוי ברב בשרוהו ויאמר ה' אלי רב לך וכ"כ למה לפום גמלא שיחנא

הענין הנה הרמב"ן האריך לבאר מה זה אשר מיד אחר שנבלע קרח ועדתו ונשרפו ר"נ ראשי סנהדראות כ' וילונו כל עדת ישראל ויאמרו אתם המתם ועיי"ש מ"ש ונ' דכבר עמד הרמב"ן ע"ז מדוע כשאמר מרע"ה זאת עשו קחו לכם מחתות לא נאמר כה צוה ה' שם והי' נ' דבאמת מרע"ה בחר במופת זה מדעתו יען ידע כי המקריב קטורת זרה אחת דתו להמית והמצוה להקריב ינצל וא"כ שפיר הרעימו ב"י ואמרו אתם המתם כי לולא בחר לו משה מופת אחר אולי ג"כ היה להועיל ואמנם גם משה בעצמו ידע מה הטיל עליו ולזה אמרו במ' תנחומא על פ' רב לכם דבר גדול נטלתם לכם כי רק אשר יבחר הוא הקדוש וזולתו יאבד ואמנם מדוע בחר משה רבינו במופת זה הטעם לפום גמלא שיחנא לולא היו בני לוי הקרובי' אל ה' היו כדאי לרחם אותם אבל בני לוי היודעים את ה' ותורתו עליכם אני מטיל רב כלומר דבר גדול והנה באותה מדה מדד לו הש"י לולי חטא אדם אחר במי מריבה והתפלל כ"כ תפלות כמו שהתפלל משה כמ' רז"ל כמנין ואתחנן כבר הי' הקב"ה שומע לקול שועתו אבל אל משה אמר רב לך על גדול כמותך אני מטיל עונש יותר וז"ש ברב בישר לבני לוי וברב זה בעצמו בשרהו וכ"כ למה לפום גמלא שיחנא

ארז"ל ספ"ק דסוטה אלמלא מקרא כתוב א"א לאמרו משה היכן מת בחלקו של ראובן והיכן קבור בחלקו של גד שנא' כי שם חלקת מחוקק ספון כמה הוה מראובן לגד ד' מילין מ' הוליכו מלמד שהי' משה מת מוטל בכנפי שכינה ומלאכי השרת אומרי' צדקת ה' עשה וגו' והקב"ה אומר מי יקום לי עם מרעים ושמואל אמר מי כהחכם ומי יודע פשר דבר ור"י אמר והחכמה מאין תמצא

הענין כי הש"י רצה להראות במה שהוליכו מראובן לגד כי מדתו המדה שהעיד עליו משה על שבט גד שאמר משה עליו צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל כלומר כי שבט גד אף שלקחו נחלתם בעבר הירדן לא זו שהלכו עם אחי' כל חלוץ למלחמה כאשר הי' משפטם עם ישראל אבל הלכו עוד בראש חלוצים וזה למדו ממדותיו של הקב"ה שנא' בו ויעבר מלכם לפני' וה' בראשם וז"ש צדקת ה' עשה במה שהלכו בראש המחנה ומשפטם עם במה שהלכו עם אחי' למלחמה ואמנם באמת המקרא הזה הי' ראוי על משה עצמו וכמו שנבאר ולולא מת בחלק גד לא היינו יודעי' ללמוד זה מקבורתו משא"כ עכשו שמת בחלק ראובן ונקבר בחלק גד למען דעת כי גם מרע"ה צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל וזה שספדו עליו מה"ש צדקת ה' וגו' והכוונה כי הנה דרך השם לאשר יאהב יוכיח כאב את בנו ירצה ואמנם מאהבת משה את עמו ישראל הוכיחם הוא והפה שאמר ואם אין מחני נא מספרך הוא הפה שאמר שמעו נא המורים וממרים הייתם וכ"ז לאהבתו את עמו למנוע מהם תוכחות ה' ושבט אפו וז"ש צדקת ה' שאמר רק אתכם ידעתי על כן אפקוד עלי' עשה ומשפטי ה' עם ישראל מה שהי' ראוי שישפוט ה' בשבטו הוכיחם משה בשבט פיו והנה לולי יבינו עם ב"י הטובה הגדולה המגיע להם ע"י תוכחה היו עונדים עטרות למוכיחם אבל בעו"ה לא יבינו ולא ישכילו זאת ע"כ שנאו בשער מוכיח ואמנם דבר זה הוא הנסיון של המוכיח ואשר בכל זאת שידע כי עפ"י תוכחתו ישנאו אותו תחת אהבתו כמ' דהע"ה תחת אהבתי ישטנוני ובכל זאת ישליך נפשו מנגד וזה שהספיד הש"י על משה מי יקום לי עם מרעים כלומר מי יקום תחתי שלא אצטרך לקום ומי יתייצב לי שיהא נצב על מקומי עם פועלי און משלמי לו רעה תחת טובה ואמר שמואל כי הש"י הספיד עליו מי כהחכם ומי יודע פשר דבר כלומר שהי' משה רבינו יודע לפשר מול הש"י אמר מחני נא מספרך ולישראל אמר שמעו נא המורים ואמנם ר' יוחנן אמר כי כל גדולתו וחכמתו של משה הי' מגדל ענותנותו שהי' מחשב עצמו לאין וז"ש והחכמה מאין תמצא והשם יגדור פרצות עמו ישראל ברחמיו ויביא משיח צדקינו בב"א: מילין זעירין בהספידא על האשה מרת אסתר בת בנימן שהיתה מחזקת ישיבתינו עשרים שנה במזון יום יום ונרות מדי שבוע וכסף מדי שבת ור"ח נו"נ ח' אדר תרל"ב פה שוראן

אשת חיל מי ימצא ורחוק מפנינים מכרה הענין כי חסרון א' יש בנשים המונע מהם כמעט כל שלימות והוא במה שארז"ל לא יאי יוהרא ומפאת היוהרא הזאת לא די שתמנע מלרדוף אחר גמילות חסד אף גם זאת מפאת כן ארז"ל אין אשה אלא לתכשיטי אשה ואה"כ יען כי גבהו בנות ציון ותלכנה ומספר והולך כל תכשיטי הבל שהיו נוהגים בהם וא"כ איפא אשה הרודפת אחר פנינים ופז כל טוב בעלה לא יספיק לזה ולא יותר לה כסף לצדקה וגמ"ח ואה"כ אשת חיל מי ימצא הוא אחרי כי אין אשה אלא