ליקוטי חבר בן חיים ב קפג

על קרן השור אין לכם חלק באלקי ישראל ביטלו מהם שבת חדש מילה ומה זה ועל מה זה ונ' בנבאר מ' רז"ל בגמ' פסחים גדולה שנאת ע"ה לת"ח יותר משנאת גוי לישראל ונשותי' יותר מהם שנה ופי' יותר מכלם הענין דהנה שנאת גוי לישראל הוא רק מצד ההתנגדות כי כל דרך איש ישר בעיניו והגוי ידמה כי רק דרכו נוכח ה' ולא דרכינו ויודע מאתנו כי אנו חושבים ההפך אך בכל זאת אם איש ישר הוא יאמר בלבו כשם שאני לא אעזוב נחלת אבותי ואומר כי שקר נחלו אבותי כך הדין עם היהודי אם יאחז בדרך שהדריכוהו אבותיו ואין שנאתו גדולה כ"כ אבל הע"ה השנוי כאן המה בני אומתינו אשר כל מאויי' רק לעסוק ביישובה של ארץ לא זולת ולא יפנו אל ה' ואל תורתו אף כי מזרע ישראל המה ובראותם הת"ח מחזיק בתורת ה' לא יאמין בו כ"א כמ' הכ' אנשי רע לא יבינו משפט יאמר לאמור כי כמוהו הת"ח כמו כן לא יאמין מאומה וכל מעשיו עול ורמי' להנאת עצמו וכמ"ש הכ' ויהיו מלעיבים במלאכי אלקי' ומתעתעי' בנביאי' שחשבו נביאי ה' למתעתעי' ואמנם בכל זאת אחרי כי בשרירות לבו ילך אין שנאתו גדולה כל כך על הת"ח אבל אשתו השומעת לקול בעלה המהביל כל ד' תוה"ק ובכל זאת לא תמלא לבה להנהיג ביתה כבנות הארץ ובכל מקרה אשר יקרה לה תשאל פי הת"ח והרבה פעמים בשנה יבא לה הפסד מרובה ע"י הוראת הת"ח ואחרי כי בלבה אין אמונה יגדל שנאתה בכל יום בכל עת ובכל שעה ואמנם הכת הזאת עדן לא יעלה שנאתם כל כך יען פעמים יאמרו מי יודע אם אנחנו עסקנו בתורת ה' כמו שעסק הת"ח הזה אם לא היינו מחזיקים באמונה כמהו אבל מי ששנה ופי' ויצא לתרבות רעות זה בפה מלא יאמר כי הת"ח בני גילו והכל רמי' בידם וזה הוא שנה ופי' יותר מכלם והנה ידוע כי היווני' השכילו בכל מאמצי כחם בכל חכמה ומדע והגדילו בחכמתם בחכמת הטבע והאצטגנינו' והרפואה והניתוח עד למעלה אמנם כאשר רצו לירד לעומק חכמת האלקים לא עלתה בידם מאומה וכמ"ש הרמב"ם במו"נ כל מה שכ' אריסטוס למטה מן הטבע אמת למעלה מן הטבע שקר והנה א' מנוחלי המלכות אלכסנדרוס הי' תלמי מלך מצרים וכנס ע' זקני' וצוה עלי' לתרגם לו התורה יונית וכן עשו ואמנם היודע תורתינו הקדושה רק ככתבה הרי היא כספר החתום ומה גם איש לא מזרע יעקב האותות והמופתים יכחיש ובעניני המשפטים לא ידע בין ימינו לשמאלו כמ' הכ' ומשפטים בל ידעום ואדרבא כשמגיע לומכרו את השור החי וחצו את כספו ילעוג בפה מלא וכן בעין תחת עין ומכח זה השכילו היוני' ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה ולולא אשר בתורת ה' יהגו יומם ולילה וחלף זה יעמולו בחכמת העולם מה רב התועלת אשר הי' מגיע לאנשי העולם בעבורם וזה הי' תכלית מגמתם בימים ההם וזה תכלית מגמת האפקורסים בזמנינו והנה אנו רואין כי שהע"ה ברוח קדשו בשיה"ש ביאר לנו כל זה באמרו שובי שובי השולמית וכ' הרמב"ם כי פסוק זה נאמר כנגד הד' מלכיות אשר משתדלים להדיחנו מתוה"ק אמנם ביאר לנו שהע"ה כי לא כשנים הראשוני' שני' האחרוני' הראשוני' היו כפראי' במדבר בני אדם נמשלו כבהמות וראו אותנו בתכלית השלימות והרע זה בעיני' כמ' הכ' חזית איש מהיר במלאכתו לפני מלכי' יתייצב בל יתייצב לפני חשוכים וע"ז אמר עלי' שהע"ה שיאמרו שובי שובי השולמית מה תועלת לך בשלימותך ואמנם בשני' האחרוני' אדרבא שלימותינו נאוה בעיני' ואמנם מכח זה שובי שובי מתוה"ק ואזי ונחזה בך נחזה אנחנו על ידך אתה תגלה לנו מעמקי החכמת העולם והנה עכ"פ מטעם זה השתדלו היונים להשכיח תורה מפינו ואמרו כתבו על קרן השור הכוונה אמרו להם לישראל תורתכם כ' עליכם בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו איה איפא עתה הדר קרנכם הלא לבכם רק כדונג וז"ש כתבו על קרן השור שאין לכם חלק קרן השור יגלה עיניכם שתודו כי אין לכם חלק וה' שלם להם כפעלם ומסר רבי' ביד מעטים וגבורים ביד חלשי' וידעו שוב גבורת קרני שור והנה הפיצו ריח המינות במחנה העברים אבל עדן היו ישראל רובם מאמינים בני מאמיני' אכן בהגיע היום שנכנסו גם להיכל מקום שנא' וזר הקרב יומת והרגו כה"ג בן צ' שנה על מזבח ה' ופרצו במקדש י"ג פרצות אזי בעו"ה רוב העם התחילו לפסוח על ב' סעיפים אי אית דין ואי אית דיין ולכך הי' העם אשר נטו אחרי מתתיהו ללחום ביונים מתי מעט וז"ש כשנכנסו יוני' להיכל טמאו כל השמני' הוא כינוי על המחשבות והאמונות כמ' ושמן על ראשך וכשגברו יד חשמונאים לא מצאו כ"א פך א' מתי מעט שהיו עדן מונח בחותמו של כו"ג וגם זה לא הי' בו כ"א להדליק יום א' ואמנם ע"י נס שנעשה במנורה חזר הכל לאיתנו והדליקו בו שמונה ימים יל"פ דאחרי כי היוני' ביטלו שבת חודש ומילה והנה אין שמנה ימים בלא שבת ובתוך שמונה מכ"ה כסלו הי' ג"כ חדש ומספר השמנה רמז על המילה וזה שקבעו ח' ימים בהלל והודאה והנה עיקר נס חנכה הי' כי כבר בעו"ה היתה תוה"ק ואמונה משכחת מישראל וע"י מתתיהו וסייעתו חזרה תורה לאיתנה ואמנם הלא תכסה בושה פנינו אשר בעו"ה עלתה בנו מאמיני' בני מאמיני' כך והנה נס דאסתר היא לתפארת לנו אף כי היינו נתונים להשמיד ולהרוג ולאבד לא עזבנו תוה"ק כ"א התענינו והתפללנו לאבינו שבשמים נס כזה ניתן לכתוב אבל חנכה בעו"ה שהי' ההיפך לא ניתן לכתוב כי לא לכבוד הי' לנו אף כי האחרית הי' טוב

סיומא להספידא. אמר הנביא מיכה אללי לי כי הייתי כאספי קיץ וכו' ארז"ל פ' א"מ א"ל רב אשי לבר קיפוק האייומא מאי אמרת א"ל אם בארזים נפלה שלהבת מה יעשו איזובי הקיר לויתן בחכה הועלה מה יעשו דגי הים בנחל שוטף חכה הועלה מה יעשו מי גבים א"ל בר אבין ח"ו בצדיקים שלהבת וחכה מי איכא אלא אמינא בכו לאבלים ולא לאבדה המה למנוחות ואנחנו לאנחות חלשה דעתי' דרב אשי פי' רש"י על שקראו אבידה וק' הא קרא כ' הצדיק אבד ואמר מיכה אבד חסיד וכו' ונ' לפ' תחלה מאמר בר קיפוק הנה הוא אמר כשם שמעולם מארז הגבוה לא יצתה הבערה ואמנם אם הבערה לחלק יצאת גם הארז יבולע וכן הענין כיון שניתן רשות למשחית אין מבחין בין טוב לרע והנה ענין לויתן הוא כנוי לעוה"ב והנה הבינוני אשר חייו טבעיים אין פלא אם פגעי הטבע ישלטו בו משא"כ הצדיקי' אשר כל מגמתם רק חיי הנצחיי ואם בכל זאת פגעי הטבע ישלטו בו כמה גדול כח מדת הדין והנה אין לך בן חורין יותר מעוסק בתורה והתורה נמשלה לנחל שוטף ואם בכל זאת ישלט בה מקרה עאכ"ו ונתבארו ד' בר קיפוק אמנם בר אבין א"ל בצדיקי' גמורין אין מה"ד שולט כ"א כמ' הכ' שומר ה' את כל אוהביו ואת כל הרשעים ישמיד ול"ש בהו לא שלהבת ולא חכה שהוא כנו למקרה ואמר איהו כי עיקר העדר הצדיק לאבלים שהניח אחריו אבל הצדיק עצמו החליף עולם עובר בעומד ויפה שעה אחת של קורת רוח בעוה"ב מכל חיי העוה"ז ואמנם אם באמת דורו במיתתו של צדיק ישימו על לב אין מיתתו אבידה כ"א אדרבה גדולי' צדיקים במיתתן יותר