ליקוטי חבר בן חיים ב קפב

דרוש על פ' וישב תר"ל והספד על הגאון מוה' מנחם א"ש אב"ד באונגוואר והרב המאה"ג מוה' אברהם זוטרא אב"ד בקהל מינסטער בארץ פרייסין והרב המאה"ג מוה' יחזקאל שהי' אב"ד בקהל סרעדנא זי"ע

ברבה פ' וישב מה כ' למעלה מן הענין ואלה המלכים א"ר לוי משל לנפח שהי' פתוח באמצע פלטי' ופתח בנו זהבי פתוח כנגדו וראה חבילות של קוצים נכנסו למדינה אמר אנה יכנסו כל החבילות אלה והי' שם פקח אחד א"ל מאלו אתה מתיירא גץ א' משלך יוצא וגץ א' משל בנך ואתם שורפן כך כיון שראה אבינו יעקב עשו ואלופיו נתיירא א"ל הקב"ה מאלו אתה מתיירא גץ א' משלך וגץ א' משל בנך ואתם שורפין אותם כלם הה"ד והי' בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש

ויתרוצצו הבנים בקרבה פי' רש"י שהי' מריבי' בנחלת ב' עולמות הכוונה כי הנה באמת עשו ויעקב הם עשו השקר ויעקב האמת והאמת והשקר א"א לעולם להיות שלום ביני' כשם שא"א לתווך שלום בין אור ובין חשך כי הא' ידחה את חבירו ואמנם עיקר המריבה בין שקר ובין האמת הוא כי האמת מכיר העוה"ז היא עולם של שקר ואינו מקוה ממנו מאומה כ"א הוא בעיניו כפרוזדר בפני העוה"ב ומאמין כמו כן אשר מה' מצעדי גבר כוננו וה' הטוב זן ומפרנס מקרני ראמים עד ביצי כינים ואין מבלעדו והשקר מכחיש שני' כי הוא חושב העוה"ז לעיקר ולעמת זה אמר עשו הנה אנכי הולך למות למה זה לי בכורה ובוטח רק על כחו וגבורתו ולזה נקרא איש שדה והנה בבטן אמם כבר היתה מריבה בין נשמת יעקב לנשמת עשו בנחלת שני עולמות כי יעקב הי' אומר כי העיקר הנחלה לעוה"ב וגם העולם הזה מה' נחלה ועשו הי' כופר בנחלת העוה"ב ובעוה"ז לא האמין כי מה' נחלתו ואם נתבונן מדוע לא עלתה ארוכה למלחמה זו הענין לו היתה נחלת עבדי ה' ע"ד שהיתה לאבותינו במדבר אשר ה' המטיר להם לחם מן השמים או כאשר הבטיחנו צורינו לע"ל ועמדו זרים ורעו צאנכם כבר שקטה המריבה אבל אחרי כי מקרה אחד לצדיק ולרשע כי כצדיק כרשע עובד אדמתו ישבע לחם ויד חרצים תעשיר א"כ איפה פתח פתוח לכופרים לאמר כי לא מה' ניתן לחמם ועד"ז נ' לפ' מ' רז"ל במ' ברכות ואספת דגנך מה ת"ל לפי שנא' לא ימוש ספר התורה הזה מפיך יכול דברים ככתבן ת"ל ואספת דגנך הנהג בהן מנהג דרך ארץ ד' ר' ישמעאל רשב"י אומר אם אדם חורש בשעת חרישה וכו' תורה מה תהא עלה אלא בזמן שישראל עושין רצונו של מקום ועמדו זרים ורעו צאנכם וארז"ל שם הרבה עשו כר' ישמעאל ועלתה בידן כרשב"י ולא עלתה בידן הענין כי רשב"י אמר אם אנחנו עם קרובו מאמינים בהשגחות כמו כן לא דיו שנחרוש כ"א צריכין אנו לחרוש בשעת חרישה דווקא ולקצור בשעת קצירה א"כ איפא ככל הגוים בית ישראל תורה מה תהא עלי' ואמנם מודה הוא בכל זאת לד' ר' ישמעאל אשר אין כל אדם רשאי לסמוך על הנס ואמנם הבחינה היא זאת האדם המקבל ליהנות מטוב ונועם העה"ז ולא יקיים בעניני העוה"ז בכל דרכיך דעהו כגון זה צריך לעמול ולחזור אחרי טרפי אבל מי שאין לו כ"א לב א' אל אביו שבשמים ובכל הויות העוה"ז לא יבקש כ"א לעבוד ליוצרו ע"ז נאמר עמדו זרים וז"ש רשב"י בזמן שישראל עושין רצונו של מקום אזי ועמדו זרים אמנם הרבה עשו כרשב"י והשליכו יהבם על ה' אבל לא היו במדרגה זו שיכוונו לעשות רצון אביו שבשמים ולזה לא עלתה בידם ואמנם כי ירחם ה' את יעקב וכימי קדם יראנו נפלאות אזי השקר יבולע לנצח ואמת תכון לעד והנה ידוע כי הר ציון כנוי לתוה"ק כמ' הכ' כי מציון תצא תורה וז"ש עובדי' כאשר יגיע הזמן ועלו מושיעי' בהר ציון אשר בהר ציון יעלו מושיעים ואז יעלו לשפוט את הר עשו הכנוי לשקר והיתה לה' המלוכה ואמר עו"ש ובהר ציון תהי' פליטה והי' קודש ואז וירשו בני יעקב את מורשי' וע"ז סמך ואמר והי' בית יעקב אש הענין כי יעקב משעה ראשונה אף כי הי' ה' עמו והי' תמים בכל דרכיו ואמר עליו הכ' ויעקב איש תם כלומר תמים עם ה' מאמין בהשגחת הבורא ית' יושב אוהלים שהי' חושב כל העוה"ז לאוהל ודירת עראי ואמנם בכל זאת רק בעצה ותושי' בצע את אשר עשה בחכמה לקח הבכורה בחכמה לקח הברכה בחכמה ניצל מיד לבן וזה הי' לפתחון פה לעשו לאמור הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמים כלומר הוא אומר שמאמין בהשגחה ועושה הכל בעקבה ואם יעקב האמין כי גם זה דרכו מה' לו לא הי' בידו זיין לנצח שונאיו בהם ואמנם יוסף הי' ההיפוך ממנו כי מיד בבאו בבית פוטיפר וירא אדוניו כי ה' אתו וה' מצליח בידו וכן שר בית הסהר וכן אמר פרעה איש אשר רוח אלקי' בו נמצא כי כל מעשה יוסף היו מוכני' לנצח בהם השקר וכ"ז שידעו מלכי מצרים את יוסף לא עשו מלחמה עם האמת ואך כאשר קם מלך אשר לא ידע את יוסף ההוא אמר הבה נתחכמה וז"ש הכ' אם יבא יום אשר בהר ציון תהי' פליטה אזי והי' בית יעקב אש ובית יוסף להבה וממילא בית עשו לקש והנה יעקב ישב לו בארץ מגורי אביו אבל הי' נמסר אל תהלוכות העולם והי' צריך להשתדל בהויות העולם וז"ש וישב יעקב בארץ מגורי אביו אבל בארץ כנען כלומר בארץ סוחרים כמ"ש כנען בידו מאזני מרמה ומשום זה נתיירא מעשו ואלופיו ואמנם מהאש יצא להבה אלה תולדות יעקב יוסף ועי"ז הי' נכון לבו בטוח בה'

גמ' מס' יומא רפ"ג למה נמשלה אסתר לאילת השחר מה שחר סוף הלילה אף אסתר סוף הניסים והאיכא חנכה לא ניתן לכתוב ונ' לבאר ארז"ל פ' ב"מ מאי חנכה דת"ר בכ"ה בכסליו יומא חנכה תמניא אינון שכשנכנסו יוני' להיכל טימאו כל השמנים וכשגברו יד בית חשמונאי בדקו ולא מצאו כ"א פך א' מונח בחותמו של כ"ג ולא הי' בו להדליק כ"א יום א' ונעשה נס והדליקו בו שמנה ימים וע' בר"ן למה דווקא שמנה ימים לשנה אחרת עשאו ח' ימים טובי' בהלל והודאה והק' הב"י שבעה ימים הו"ל לקבוע שהרי הנס לא הי' כ"א שבעה ימי' ונ' לבאר הנה כ' הרמב"ם באג"ת כי ישעי' הנביא במ"ש כל כלי יוצר עליך לא יצלח וכל לשון תקום אתך למשפט תרשיעי רמז הנביא על הד' מלכיות אשר ב' מלכיות הראשונות בבל ומדי באו בחרב וחנית ולא הועיל למו וזה כל כלי יוצר עליך לא יצלח ויון ואדום דהיינו רומי באו בוויכוחים ופתויי' ולא הועיל והיינו וכל לשון תקום אתך למשפט תרשיעי ואמנם יון הרשיעו יותר מכולם אמרו לכו ונכחידם מגוי גזרו כתבו