ליקוטי חבר בן חיים ב קפא

אלקי' וסר מרע הי' הש"י מנסה אותו גם בהצלחת עוה"ז וז"ש ר"י לא תימא משום דספר איוב מסיים ויחי איוב אחרי זאת מאה וארבעים שנה כי זה הי' הצלחתו כי אם אפי' אם אלף שנים יחי' האדם כל זמן שלא יהי' העולם התיקון סוף תכלית האדם למות כשם שתכלית הבהמה לשחיטה למען תעלה ממדרגת חי למדבר כך תכלית האדם המיתה לבא ממדרגת מדבר למדרגת מלאך כמ"ש הכ' ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה וע"ז והכל למיתה הן עומדים אמנם אשרי גם בעוה"ז למי שגדל מנעוריו בתורה ואף אחר שיצא מבית הספר ועמלו בתורה ונאה לומד ונאה מקיים ועושה נ"ר בתורתו ליוצרו ועל כיו"ב נאמר טוב שם משמן הטוב ואמנם איש כזה נאמר עליו טוב יום המות מיום הולדו מיום הולדו דהיינו מנעוריו הי' בקרבו יסודי האמונה וזה כוונת הכ' ברוך אתה בבאיך אם ברוך אתה בבאיך אשר גידוליך הי' בקדושה וטהרה אז תהי' גם ברוך בצאתך שתהא גם יציאתך מן העולם בלא חטא וסיימו ע"ז במ' וכן דוד הוא אומר אם תהי' ברוך בבאיך ישמר ה' צאתך מן העולם הזה ובאיך לעוה"ב מעתה ועד עולם ויה"ר שיתקיים ב"ב בלע המות לנצח ומחה ה' אלקי' דמעה מעל כל פנים וחרפת עמו יסיר מעל כל הארץ א"ס: מילי דהספידא שאמרתי על חמותי הצדקת מ' פראדל בת מינקא עש"ק כ"ו אדר תרכ"ח פ' פקודי

בפ' השבוע וירא משה את כל המלאכה וכו' ויברך אותם רש"י מה ברכה ברכם יה"ר שתשרה שכינה במעשה ידיכם ויהי נועם ה' אלקינו עלינו נ' לענינינו הנה שהע"ה אחרי שסידר לפנינו ספר משלי הנכבד סיים ספרו בפ' אשת חיל ומה ראה לזה הענין הוא הנה ספר משלי הוא מורה דרך על אבות על איזו דרך יחנכו את הבנים והבנים בעזבם בית אבותם על איזו דרך ילכו דרכם אמנם כל עצתו החכמה לא תועיל כ"א אם ימצא הבן אשה טובה אבל עם אשה רעה כל ד' שהע"ה לא ישוו לו ולזה נ' שרמז במ"ש דלף טורד ביום סגריר וגו' הכוונה הנה כ"ז שאין דלף טורד בחוץ ישוה לו לאדם אם גם תקרת ביתו רעועה אבל באותו זמן גם בחוץ ישוה אמנם אם הגשמי' יורדים ברחובות והאדם סוגר עצמו בביתו וגם שם הדלף טורד אזי מר לו מר והנה תכלית האשה היא ע"ד ואח לצרה יולד בשעה שאין החיים נעימים על האדם ולא ימצא קורת רוח באוהביו ורעיו אשר בגדו בו אזי אשתו היא תנחמנו מיגונו אמנם האשת מדנים אדרבא לעת כזאת היא תציקהו ביותר וז"ש דלף טורד ביום סגריר ואשת מדנים נשתוה וכמ"ש יאמר החכם אשר יטה שכמו לסבול אם פגע בו מקרה הזמן ונלכד ביד אשה רעה וישתדל למען לא ידעו חביריו ומיודעיו מאשר קרהו אמנם זה אי אפשר כשם שאי אפשר להסגיר האויר שלא יצא החוצה כי בכל נקב אפי' דקה שבדקה ימצא מקום לצאת כן הענין הזה כי מיודעי האיש הטוב אשר ידעוהו טרם נשא לאשה הזאת קוו ממנו כי אחרי היותו לאדון בית ישתדל ביתר שאת להיטיב לאחרים ואחרי כי אשתו המדיני' מונעת כן ממנו עי"ז יודע תוארה לכל וידוע כי שמן כינוי על מע"ט כמ"ש קהלת ושמן על ראשך אל יחסר וז"ש צפני' צפן רוח ר"ל האויר הנקרא כמו כן רוח ע' רמב"ן בראשית ע"פ ורוח אלקי' מרחפת ופי' כי שמן ימינו המע"ט מעטים שיעשה יקרא לכל תכונת האשה אשר באה בגורלו ולזה סיים שהע"ה ס' בפ' אשת חיל ואמר כל דבריו בס' הזה לא יועילו כ"א במי שמצא אשת חיל אמנם הנותן עיניו בשעת זיווגו בממון לא ימצא אשת חיל וע"ז אמר ורחוק מפנינים מכרה הרודף אחרי פניני' לא ימצא אשת חיל ואמר בטח בה לב בעלה ולא ידאג כי תמנעהו מלעשות צדקה בממונו ולגדל בני' לת"ת ולהחזיק ת"ח כ"א ושלל לא יחסר וע"ז אמר אח"כ נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ והנה עד הנה לא דבר מבעלה מאומה מי הוא והחל כאן נודע בשערים אמנם זה תכלית האשת חיל יהי' בעלה מי שיהי' היא תשיאהו להחזיק ת"ח ולהשיא בנותיו לת"ח ועי"ז יתקיים בו בצל החכמה בצל הכסף ועכ"פ נודע בשערי' בעלה בשבתו עם זקני ארץ וע"ז סיים ואמר בחור אל תתן עיניך בחן ויופי כ"א יגיע זמן פקודת האשה האם ישבחוה שהיתה בעלת חן כ"א ביראת ה' תתהלל הרי לך שקר החן והבל היופי כ"א יראת ה' היא תתהלל בזה לבד תתהלל ואמר הטעם כי החן והיופי המה מתנה מאת הש"י ובמתנה לא יתהלל האדם לא כן יראת ה' הוא הענין אשר קנה לו האדם בעצמו וז"ש תנו לה בשבחוה מפרי ידיה דהיינו יראת ה' ויהללוה בשערי' רק מעשי' ולא מה שבא לה במתנת חנם והנה האב ואם ישתדלו להדריך בני' ובנותם ע"ד היראה והמוסר ועל הבנים אחרי כן שלא לעזוב הדרך שהנהיגום בהם למען לא יהא יגיע אבותם לריק ותשרה שכינה במעשה ידי הבנים ע"י מע"י האבות והנה ישראל עשו המשכן ככל אשר צוה ה' את משה אבל נתיירא משה שמעשה ידי' ר"ל עונותי' יגרמו שלא תשרה בו מחמת מע"י ולזה ברכם יה"ר שתשרה שכינה במעשה ידיכם ע"י מע"י תשרה שכינה במשכן הזה ויהי נעם ה' עלינו ומעשה ידינו כוננה את נעם ה' עלינו ומעשה ידינו לבד כוננהו כי בזה הכל תלוי הרחמן יגדור פרצות עמו ישראל בכלל ופרצת משפחתינו בפרט ובלע המות לנצח ומחה ה' דמעה מעל כל פנים וחרפת עמו יסיר מעל כל הארץ כי ה' דבר: