ליקוטי חבר בן חיים ב קעט

ידע כי הם יערכו לעמתו אשר חטא להם כי הביא דבתם רעה אל אביהם אמנם יוסף רצה לעוררם כי על בני יעקב לא יתכן לעשות משפט כזה באחי' בשרם ולתכלית זה הביא אותם בנסיון שהיו בו ובעת צרתם אמר להם אני יוסף שהרעותם לי ככה והי' בדין להנקם מכם אמנם אם אזכור בן מי אנוכי לא אוכל להנקם כלל כי זאת איננו ממדת בני יעקב כמ' הכ' על הגבעוני' שבקשו להנקם משאול והגבעוני' לא מבני ישראל המה וז"ש העוד אבי חי לא ר"ל ל' שאלה שהרי כל דברי יהודה היו בנוים על חיות יעקב אמנם כוונתו העוד אבי בקרבי חי העדן רוח מוסרי שהפיח אבי בקרבי חי וע"ז לא יוכלו אחיו לענות אותו כי נבהלו מפניו כי אם הוא שכבר הריעו לו ולא התנקם מהם הם מה הי' להם מתחלה לעשות והנה הש"י בבא יום הדין מתחלה כ"א מבני אדם יתן דין מעצמו מה עשה ופעל כל ימי חייו ואח"כ יתווכח הש"י עם כל א' על ענין הטובות שקיבל מאתו כביכול וכמ"ש חשבון העשיר חשבון אחר וחשבון חכם אחר וז"ש כשם שיוסף לא הוכיח את אחיו כ"א לפי מה שהם ר"ל בני יעקב כך הש"י יוכיח כל א' לפי מה שהוא כל א' לפי ערכו וע"ז הביא הכ' אוכיחך ואערכה לעיניך לפי מה שאתה רואה עאכ"ו שיתבייש אדם והנה זה ענין חטאו בכפלי' שנא' בנו כי אחרי שעם ב"י קבלו מאתו ית' טובות יותר מכל האומות א"כ בשעה שאנו חוטאי' חוטאי' בכפלים ע"ז צווח המקונן חטא חטאה ירושלים בבחינת ירושלים החטא כפול ואמנם ענין לקו בכפלים הוא עד"ז כי הנה כל האומות מודים בגדולתינו שהי' לנו מימי קדם וחכמת וגבורת וצדקת אבותינו הלא גלוי לכל העמים ונמצא שאר האומות שהיו חשובי' בימי קדם אם גם לע"ע אין חשיבותם אתם בכל זאת יתחשבו עוד בגלל אבותם ואנו אף כי גדולת אבותינו נודעת להם ואף ספרי תנ"ך המה תמיד בפיהם בכל זאת אנחנו נבזי' ושפלים בעיני' וז"ש כל מכבדיה הזילוה כי ראו ערותה וגם אנחנו בעו"ה נשכח גדולתינו מימי קדם וז"ש גם היא נאנחה ותשב אחור שירדה ממעלתה בעיני עצמה ואמנם יד ה' עשתה זאת כמ' הכ' כי לקחה מיד ה' כפלים בכל חטאתי' ואמר הכ' וגם אנכי נתתי אתכם נבזים ושפלים ואמנם אמר הכ' תחת בשתם משנה יירשו ולא די שנגיע אל ערך המעלות שהיינו בו מתחלה כ"א יתקיים בנו והיו מלכים אומניך ושרתי' מיניקותי' אפים ארץ ישתחוו לך ואמר ועמדו זרים ורעו צאנכם ואתם כהני ה' תקראו משרתי אלקינו והיינו נחמו בכפלים וז"ש הקב"ה אל האומות נחמו נחמו בכפלים עמי יאמר אלקי'

סיומא במ' איכה כד דמך ר' יוסי ממלחיי סליק ר"י ור"ל לגמילות חסדא וסליק עמהון ר' יצחק פסאקא הוה תמן חד סב בעי מיעל ומפתח עלוי ולא שבקוני' א"ל ר"י פסאקא קדם אילין אריותא דאוריי' את פתח פומך אמר להו ר' יוחנן שבקיני' דהוא גברא סב יעול וישתבח באתרי' עאל ופתח ואמר מצינו שסילוקן של צדיקים קשה לפני הקב"ה יותר ממאה תוכחות חסר שתים דכ' בהו והפלא ומחורבן ביהמ"ק דכ' בי' ותרד פלאי' אבל בסלוקן של צדיקי' כ' הנני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא ואבדה חכמת חכמי' ובינת נבוני' תסתתר אר"י ליהוי האי גברא בריך פומי' וא"ל ר' יוחנן אלו לא שבקתוני' מנן הוינן שמעין מרגליתא דא

ועדן ק' וכי משום זה הי' צריך לכנס בתחלה מקמי' דעאל ר"י ור"ל ואם ת"ח הי' למה לא הי' מכיר את מקומו ועוד מקשי' דהש"ס קאמר במ' ר"ה צום השביעי זה ג' תשרי שנהרג בו גדלי' ולמה נמנה כאן ללמדך ששקולה מיתת צדיקים כשריפת בית אלקינו והאי גברא יליף מקרא דק' אלא שלא הזכיר מיתה כ"א סלוק ונ' דמיתת צדיקים הוא על שני פנים לפעמי' הצדיק נעדר ומקומו נשאר לזמן פנוי והכל רואין העדרו וצועקים על ההוה ודואגין על העתיד וכה"ג נקרא מיתה וכשם אשר אבותינו בעת חרב ביהמ"ק ידעו אבותינו כי אין להם על מה לסמוך ואמרי נפלה עטרת ראשינו אוי נא כלומר עתה לנו כי חטאנו כך מיתת צדיק שאנו רואין המקום מאין יושב חרב נאמר כלנו כהנך בריוני בשבבותי' דר' זירא דהדרי בתיובתא כדשכיב ר"ז דאמרו האידנא מאן מגן עלן והנה זה הי' הריגת גדלי' בן אחיקם אשר גלו שארית הפליטה ועל כגון זה ארז"ל שקולה מיתת צדיקי' כשריפת בית אלקינו אמנם לפעמי' זוכה הצדיק אשר בעת מותו יקום אחר על מקומו כמרע"ה שקיבל יהושע תלמידו גדולתו ראה מה כ' שם ויתמו ימי בכי אבל משה מ"ט ויהושע בן נון מלא רוח חכמה נמצא שהתנחמו בזה עם ב"י אמנם זקני' שבאותו דור אמרו פני משה כפני חמה פני יהושע כפני לבנה אוי לאותו בושה אוי לאותה כלימה וכגון זה שאין העם מתבונני' על תמורת הצדיק וידמה בעיני' כאלו חי עדן ויבטחו כי גם הבא אחריו יתקן את אשר זה תקן נקרא סילוק כי העם יחשבו כי רק נסתלק לעתי' מאתם כמו כי סליק ר' אבא כי סליק ר"ז בש"ס וע"ז אמר הכ' הנני יוסיף להפליא את העם הפלא אשר עשיתי בקרבם וע"י מה ואבדה חכמת חכמי' ובינת נבוני' תסתתר כי יאבד חכמה מן החכמים לידע כי בינת נבונים נסתרה והנה ר' יוסי הזה שכב ובא ר"י ור"ל וכיו"ב להספידו ודאג ההוא סבא כי בראות המון עם קיבוץ חכמים כאלו לא יתבוננו כלל על מיתת צדיק הזה כי יאמרו לא אלמן ישראל הלא ראה ראינו הני גבורי' בתורה בזה ועל מה נתאבל ואמנם על מי מוטל לעורר העם על ענין זה הלא ר' יוחנן בעצמו הוא אשר יאמר כי לא יתנחמו עמו כי בכל דור שפע התורה מתמעט ובכל דור מתקיים פני משה כפני חמה פני יהושע כפני לבנה ולזה נגש ההוא סבא מן קדם ר"י ור"ל ודרש הך דרשה כלומר שלא יגרמו הם שיהי' מיתת הצדיק הזה סילוק וזה שדחקו לירד ולמפתח מן קדם ר"י ור"ל ולזה שפרו דברי' בעיני ר"י ור"ל הרחמן יגדור פרצות עמו ישראל ברחמיו אמן: