ליקוטי חבר בן חיים ב טז

אמוחא שם בכ"מ עיי"ש מ"מ הרי קמן שגם הוא כ' שראוי להקדים מילוי בכרס בש"ס ופוסקי' מפני שהוא הטובה הגדולה שהשפיע הקב"ה להנחיל העוה"ב וקשה איפוך אנא שבתחלה ילמוד אדם תורת אנשים ואח"כ הטובה הגדולה ומעלין בקדש

והרשב"א בתשובה החרים שלא לעסוק בשאר חכמות עד שיהי' בן כ"ה שנים וכן האריך בריב"ש ורמז עליה רמ"א ביו"ד סי' רמ"ו סעי' ד' ועל כולן יקשה כנ"ל

ואמנם כולם יש להם ממי ללמוד מנותן התורה ית"ש הנה אל הוציאם ממצרים ערות הארץ עושי כל תועבות ה' אשר שנא והוא עם בזוי עם לא היה כידוע מדרכי המצרים וישראל היו ביניהם עבדים נבאשים עושין בחומר ובלבנים ובלי ספק שלא היו יודעים עשות נכוחה. ולא שום חכמה ומדע גם לא טכסיס אומה ולשון ולא שום דרך ארץ

וביומא ע"ה ע"ב אמר ר' אחי בר"י בתחילה היו ישראל כתרנגולי' שמנקרי' באשפה עד שבא משה וקבע להם זמן סעודה הרי שאפי' זמן הסעודה לא היה להם כדרך עבדי הברבריאי' הללו ואיך א"כ קרבם מיד לפני הר סיני במעמד הנבחר והראה להם מה למעלה ומה למטה וכלם זכו לנבואה ונפתח לבם כפתחו של אולם ועדיין נשאר להם רוע סידרן כמובן מכל מנהגם ותלונותם במדבר והלא טוב היה לנהלם לאט לאט ללמדם דרך ארץ כמתוקני' שבאומות שיהי' לחושבם עם עכ"פ ולהעלותם אח"כ ממדרגה למדרגה עד שיבאו לקבלת התורה על הר סיני

אבל האמת יורה דרכו כי גלוי לפניו ית' כי א"א להבדיל עם בני ישראל מיתר העמים כ"א בהפרידם מהם ומדרכם לגמרי ולא ללמוד חכמתם במה שהם משתוים עמנו ואפי' לא המקרא ע"ד הפשוט כי בזה הם שוים עמנו כי חיש קל מהרה יהפך לב האדם לשוב להמונם אם לא ירחוק בתכלית הריחוק ואילו הנהיג הקב"ה עם ישראל במנהג דרך ארץ תחלה לא היו זוכי' לעולם להגיע לאמיתת התורה והאמונה כי טרם הגיעו לקצה האחרון כבר היה נזורי' אחור כי כל הלמודים האלו וסדר הלימוד הנ"ל הוא עודנו קרוב לדעת הגוים ההמה ואם אולי יבינו ישראל כי אלהי העמים הבל המה מעשי תעתועים ולא יאמינו כמוה' מ"מ יפרקו עול לגמרי ולא יאמינו לא זה ולא זה. וכן בנינו וזרעינו אם ילמדו בתחלת גדלם פשט המקראות והחכמות החיצוני' שהם חוץ לתורה אזי טרם יגדלו ויגיעו לחלק הדרושים ותורה שבע"פ שהוא העיקר וטרם יגיעו לזה כבר בחרו בהפקרא וכפרו בה' ותורתו כאשר עינינו רואות בדור הרע הזה מכמה מדינות שהפכו הסדר שקבעו ראשונים ונכשלו ואין א' מאלו הבלים שלא יצאו מהדת בעו"ה ואין א' מהם חפץ בתלמוד ש"ס והוראות או"ה ולא יצליח מהם להצלחה אמיתית

ע"כ עלי' לשבח לה' אלקי' שלא שם חלקינו כהם והפך הסדר וקרבנו להר סיני טרם למדנו דרכי עוה"ז ואח"ז למדנו גם ארחות עוה"ז וזה וזה נתקיים בידינו תלי"ת וזה שאנו מברכי' ברוך הוא אלקינו שבראנו לכבודו והבדילנו מן התועים ובמה הבדילנו שנתן לנו תחלה תורת אמת ואח"כ נטע בתוכינו חיי עוה"ז כדי שלא נגע לריק כי המלמד לבן תחלה חיי עוה"ז ללמוד ואח"כ אורחות חיי עוה"ב ש"ס ופוסקי' הוא השוטה היגע לריק ולא יזכה בזה לעולם כי טרם יכיר הנער מואס ברע ובוחר בטוב כבר התנכר במעשיו לאביו שבשמים ולא יחפוץ בה' ותורתו

והנה ידוע עם הפלשתי' היו יותר מתוקנים במנהגיה' ומעשיה' מהמצרים והקב"ה מוחה ביצחק לבלתי רדת מצרימה והוא גר בפלשתים היות כן הי' מן הראוי' לפי ההדרגה בצאת ישראל ממצרים שירגילם הקב"ה לאט לאט ללמדם כמנהג הפלשתי' ומהם יעלו למדרגה אחרת הסמוכה ומסמוכה לסמוכה לה אלא שלא עשה כן מטעם הנ"ל

וכל זה מרומז בפסוק ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם אלקי' דרך ארץ פלשתי' ללמדם דרך ארץ שנוהגים בהם הפלשתי' אעפ"י שהוא דרך מתוקן מ"מ לא אבה לנחותם כן מטעם כי קרוב הוא אותו דרך ארץ ומנהג למנהגי מצרים ואיננו רחוק הרבה מאוד מדרכיהם הראשונים ופן ינחם העם בראותם קצת מלחמת התאוה והיצה"ר ומיד כמעט קט ישובו מצרימה ר"ל שישובו עם ב"י להיות מצרים ולא ישראלים

ומזה יוקח מוסר השכל לבלתי שמוע לחדשים מקרוב באו לרחק עם ה' מתורת אלקי' ורוצים להפך הקערה על פיה ללמדינו על דרך ההגיון להכשיל בנינו למען לא ישאר שם ושארית לתלמוד ולגמרא ח"ו אל תאבו ולא תשמעו

אמנם לא לדרשא קאתינא כי יום אתמול הגיעני מכתב אשר בו נאמר ממיתת רב זקן צדיק מוה' יעקב גלייוויג שהי' אב"ד בק"ק אויסטערליץ ז"ל ואמרתי שלא לאחר הספידא כי ימים אלו מיוחדים לזה כי ביום ח' שבט תענית מיתת צדיקים שבו מתו הזקנים אשר האריכו ימים אחר יהושע כמבואר במג"א סי' תק"פ ס"קז וידוע כ' אותן הזקנים מתו על שהתעצלו בהספידא של יהב"נ כמבואר בשבת דף ק"ה ע"ב ושם נאמר שגעש עליהם ההר להורגן שכל המתעצל בהספידא של חכם ראוי' לקוברו בחייו ושמעתי אומרים שראוי הי' לקבור המתעצל בחייו של הצדיק שמת ויל"ד מ"ש האי עונשו

אבל יובן על פי מאחז"ל פ"ק דתענית ה' ע"ב יעקב אבינו לא מת א"ל וכי בכדי ספדו ספדיי וחנטו חנטיי א"ל מקרא אני דורש אל תירא עבדי יעקב וגו' כי הנני מושיעך מרחוק וזרעך מארץ שבים מקיש הוא לזרעו מה זרעו בחיים אף הוא בחיים ורבים תמהים מה תועלת בהיקש הזה ואכתי תקשה וכי בכדי חנטי' חנטי'. ועוד וכי לא הבין הכונה שלא מת כי גם במיתתו קרוי חי

אבל הענין עפ"י מ"ש ותמת שם דבורה מנקת רבקה וגו' ויקרא שמו אלון בכות ופרש"י שהי' שם בכי כפולה שנתבשר שמתה רבקה ומפני מה העלימו מיתתה מפני עשו ע"ש וכ' רמב"ן שע"כ מוכח דאלת"ה מה בכי והספד על מיתת מנקת זקנה וגם לקרא שם המקום על הבכי ההוא אלון בכות אע"כ ברמז רמז לנו בכי' אחרת כפרש"י ויל"ד אכתי מ"ש לבכי' כפולה א' לרבקה וא' על מיתת המינקת והדרי קושיא לדוכתי' מה ענין לקבוע בכי על מיתת אשה זקינה מינקת רבקה

אבל יובן עפ"י מה דכתי' הצדיק אבד ואין איש שם על לב ואנשי חסד נאספו באין מבין כי מפני הרעה נאסף הצדיק ויל"ד מה שימה על לב והתבוננות צריך לזה

אמנם האמת כי אין ההספד והבכי' כ"כ על שמת הצדיק זקן ושבע ימים וראה עולמו בחייו וקבץ ורבץ ועשה פעלים לתורה ואחר כל המעשי' הלך לו לבית עולמו וכי הנביאי' לעולם יחיו אבל עיקר הבכי' על השארת הרשעים שנשארו אחריו על שלא מתו הם כי כל זמן שהצדיק בחיים הוא מכריע הכף לזכות