ליקוטי חבר בן חיים ב קנג

איתא קמן הוה וא"כ אי רוב דליתא קמן קאמר הו"ל לפ' בהדי' וכ"כ במה"ק ליישב בנמצא ביד עכו"ם

ואין נ' לריצב"א וכו' נ' דלפי פשוטו ל"ק לי' לריצב"א די"ל ר"ז ור"ח בס"ד בדרבנן פליגי אבל מקרא עכ"פ ל"ק

וי"ל ד' ר"י בר מרדכי דה"ק דהנה התם מטעם קבוע אתי' עלה וס"ד דבדלתות מדינה נעולות דע"כ מאותן חניות בא בשר זה הו"ל כלקח מן הקבוע ולא מהני רוב מדאוריי' אבל באין דלתות נעולות דיש כאן ס' אם לא הי' ממקום אחר שפיר שרי וא"כ עכ"פ אין ראי' מהתם דהתם הוה כעין ס"ס נגד הקורבא

ואין נ' לריצב"א עיי' רש"א ויל"ד למה לא הק' רש"א מיד אר"י בר מרדכי וי"ל דדלמ' ר"י בר מרדכי לא קאמר כ"א דהתם בט' חניות מהני תרי רובא משום דעל ס' קבוע אנו דנין ולא על וודאי אי' ומ"ש רש"א דהני תרי רובא דהתם עדיפי כוונתו דהכא כ' חוץ לחמשים כרוב א' חשוב

ובענין קו' רש"א יע"ל דעיקר קו' על ר"ז לא הי' כ"א מקרא דעגלה ערופה דלא מיירי מממון דלמא מ' לי' לר"ז כי היכי דלא אזלי' בממון בתר רוב במקום חזקה דלמא גם בהדי קורבא לא אזלי' בתר רוב והיינו דק' לי' מניפול אדר"ח דמ' דאיירי גם בממון ולא אט' חניות דמיירי רק מאי' ולכך ל"ק לי' לריצב"א כ"א מקרא דעגלה ערופה

תוס' שם בנמצא באמצע כוונתם דתנא דהך בריי' לא בא כ"א לאשמעי' דנמצא לא הוה קבוע ומקורבא לא קמיירי דשם אזיל בתר רובא היכא דהוה קורבא דלא מוכח מבואר מד' דעכ"פ קורבה דלא מוכח ג"כ קורבא הוה והיינו דעגלה ערופה דכ' בי' קורבה הוה לא מוכח כמו שביארו תוס' ד"ה מתיב ר"ז והטעם דהא גופא משום דעיר א' מגעת עד באותה מידה עד חוטמו והשניי' עד טבורו אין לך לזו מוכח גדול מזה וכ"ת א"כ כיון דקורבא בעגלה כ' והתם לא מוכח ורובא עדיף ומנ"ל תו דבקורבה דמוכח עדיף מרובא י"ל ע"ד שכ' תוס' לקמן דר"ז לנפשי' אצטריך לאוקמי קרא דעגלה בדליכ' משום דאי איכ' אזלי' בתר רובא ואכתי למה לא אזלי' בתר רובא דעלמא וע"כ משום דלגבי רובא דעלמ' הוה הך עיר קורבא דמוכח וש"מ דקורבא דמוכח עדיף מרובא

שם מהו דתימא וכו' נ' שהביאו גם שקלא וטריא זאת למימר דלא תימא דהתם מיירי ביש בקן בשובכים אחרים עוד שחורים ולבני' וא"כ הוה שוב קורבא דלא מוכח אמנם מדקאמ' הש"ס הנך אזלו לעלמא מ' דמיירי שאין שם עוד דאל"כ לימא באינך שיש שם אינם מזומנים אחלפי

תוס' ד"ה בדליכ' יל"ד הך קו' הו"ל לאקשויי לעיל כדא"ר חנינא קורבא דאוריי' דהיינו מעגלה כדפירש"י התם הו"ל לאקשויי ונ' דבאמת כ"כ לעיל ליישב קו' תוס' די"ל דכל עיר שאין לה ב"ד נחשבת לעיר א' עם העיר קרובה שיש בה ב"ד ומשו"ה י"ל דל"ק להו לתוס' לעיל אבל הכא ק' להו למה להש"ס לשנויי בדליכא הרי אפי' איכא אם אין בה ב"ד אין מודדין לה אלא שיש להשיב דהיינו דקאמר הש"ס בדליכ' עיר שיש בה ב"ד דנפישא מינה דמאין בה ב"ד לא מיירי ואמנם יק' למה להש"ס לאוקמי בדליכ' כיון דמעיר שאין בה ב"ד לא מיירי א"כ אפי' בדנפיש מאי איכפת לן כיון דכל העיירות שאין להם ב"ד גרירן בתר העיר הקרובה שיש בה ב"ד בנקל שאותה העיר אפי' לא נפישא עם העיירות הנגררו' עמה המה רוב נגד הך דנפיש' ולמה לן לתרוצי בדליכ' והיינו דק' לתוס' הכא דווקא

וכ' הכ"מ דקו' ניזל בתר רובא דעלמא לאו קו' היא דא"כ בכל פעם נמדד אל העיר היותר גדולה ותמה אני על דבריו הרי ל' הרמב"ם מורה כן בהדי' דכל המדידה לא איצטריך כ"א בשני עיירות שוין במנין עיי"ש ואמנם אין להק' אכתי אי ניזל בתר רובא דעלמ' בטלה לה עגלה ערופה י"ל דאדרב' היינו דמק' הש"ס לד' ר"ח דאמר קורבא דאוריי' ורובא עדיף הני תרתי כהדדי לא משכחת להו דאי דנימא דעגלה ערופה גזיה"כ הוא ואין למדין ממנה וא"כ קורבא דאוריי' מנ"ל או דנימא עגלה מטעם קורבא אתי' עלה וא"כ ע"כ קורבא עדיף מרוב דאל"כ ניזל בתר רובא דעלמא

ודלא מייתי הרמב"ם תי' הש"ס בין ההרים נ' דק' לי' מ"ט תנינן פ' עגלה כל מקומות שאין מביאין עגלה ערופה סמוך לספר וירושלים ועיר שאין בה ב"ד ולא משכחת מ"ד דבעי' בין ההרים דוקא אלא ש"מ דלמסקנ' דגלי לן קרא דדוקא לעיר שיש בה ב"ד מודדין ש"מ דלא אזלי' בתר רובא דעלמ' וא"כ מהאי רוב אפקא קרא בהדי' והש"ס הו"מ לשנויי הכי אלא שדחה ד' המק' בקש. ואמנם הרמב"ם הציע לפנינו תחילה הדין דאין מודדין אלא לעיר שיש בה ב"ד ולהכי שבק אח"ז תי' הש"ס בין ההרים משום דבלא"ה א"ש וכמ"ש

תוס' ד"ה בדליכ' דיבור שני לכאורה מני' ובי' מוכח דר"ל תוך ל' ריס דאי בכל העולם מנא ידעי' אלא די"ל כל כמה דלא ידעי' משובך דנפיש אהאי אזלי' בתר האי דקרוב וכד' רש"י שכ' דבאמת הו"מ למפרך ניזל בתר רובא דעלמא ומה שדחקו לרש"י לפ' כן היינו דק' לי' קו' תוס' ד"ה ואי דליכ' דתקשי לי' למק' אמאי הוה של מוצאו ותי' תוס' לא ניחא לי' דכל כי האי הו"ל לש"ס לפרש א"ו לד' ה"ט דהוה של מוצאו משום דאזלי' בתר רובא דעלמ' כיון דליכ' קורבא דמוכח אבל לר"ח אי אזלי' בתר רובא דעלמ' אמאי תוך חמשים הוה של בעל שובך כיון דלר"ח אפי' בקורב' דמוכח אזלי' בתר רוב. ונ' מד' תוס' דמפ' בדליכ' דליכ' שום שובך ולא דר"ל דליכ' דנפיש כמו לעיל כדמשני בדליכ' ונ' דהביאם לזה דאי ר"ל בדליכ' רק דנפיש א"כ ל"ש וודאי מההיא נפיל כיון דעכ"פ יש שם שובכין אלא דא"כ תק' לשני באמת דאיכ' ולא נפיש ע"ז כ' תוס' מ"ש

תוס' ד"ה וודאי צריך להסביר תי' דכוונתם נפילה לא שכיח דכל בן דעת משמר מה שעליו אלא דיק' לך בב"ח מלת' אחרינ' הוה וע"ז כ' דאדרב' הואיל והם בע"ח ודרכם לישמט משמרתם עוד יותר בשמירה מעולה וכד' תוס' חדא ולאו תרתי מילי קאמרי

הב"ע ע' רש"י הביאו לפ' דגם רישא מיירי במדדה דאל"כ הוה מפ' הש"ס רישא במפריח סיפא במדדה ואדרב' א"ש טפי דמיירי אפי' בדנפיש אמנם מ"ש רש"י דע"כ הוה מפריח ולא כ' סתמא דביותר מחמשים אמרי' מעוברי דרכים נפל דאי בעי' למימר מעוברי דרכים נפל בלא"ה ל"ק קו' המק' אע"כ גם התרצן מיאן בזה וטעמו משום דהו"ל מפריח

וע' רש"א מ"ש בד' תוס' אלו תו"ד דלגבי קורבא דמוכח לא סגי בעוברי דרכים דלאו רוב הוה אבל בקורבא דמוכח נהי דלא הוה רוב מ"מ בהדי הנך שוין מצטרף למיהוי לפחות מע"מ נגד קורבא דלא מוכח

תוס' ד"ה מצאו ע' רש"א שהק' קו' עצומה דעדיפ' הו"ל לתוס'