ליקוטי חבר בן חיים ב קמא

ונ' דאי מוקמי' לה בגחלים לוחשות ע"כ מיירי שאפה מן הגחלי' בלא תנור כלל דאם אפה בתנור על חום הגחלי' היאיך נימא הפת אסורה הרי עכ"פ הוה זוז"ג א"ו דבגחלים מיירי בלא תנור ובזה צדקו ד' רש"א עכ"פ וגם ל' בשלה ע"ג גחלים דייק הכי וא"כ מאי אפה בו דתניא וצ"ל דר"ל בעצי אי' וכצ"ל לפי' רש"א אפי' באבוקה כנגדו עיי"ש ולא שייך ל' בו כ"א בהם דהרי קאי אקליפי ערלה וקשין של כלאי הכרם ואמנם מאחר דאין תי' אחר נ"ל דלא דק תנא ועכ"פ היינו בשלמא אבל לבתר דנחתי' לאבוקה כנגדו וודאי כ"ע מודו דאפה בו ר"ל בתנור ובאבוקה כנגדו ושלא כד' רש"א ותימא שעבר כאן ע"ד רש"י והר"ן שכלם כ' בתנור וגם לא ס"ל סברת אבוקה בתנור טפי הו"ל לפ' בתנור צונן מיהת ואמנם מד' רש"י ור"ן מבואר דה"ט דל"ש באבוקה זוז"ג משום דהאי' בעין וזוז"ג מטעם ביטול ואי' בעין ל"ב

שם ברש"י הפת אסורה דיש שבח עצי אי' בפת וחכ"א מותרת דאין שבח עצים בפת ממש והוסיף רש"י יותר לבאר ד"ה אימור דשמעת לי' ואי' שבה ר"ל זה רק כבר כלה מבואר מדבריו דאינו מפ' כד' תוס' דפלוגתיי' אי הבוער עדן בעין כ"א רבי ס"ל כיון דהשבח ניכר כשם שהעצים לא בטלו כשהי' בעין כך השבח לא בטיל ורבנן סברי דאינו דומה אי' שכבר כלה לאי' שעדן בעין ונ' לכאורה דפלוגתיי' בפלוגתא דחזקי' ור' אבהו דרבי ס"ל אי' הנאה מלא יאכל נפקא וא"כ כל הנאה המביאה לידי אכילה אסורה ושבח עצים בכלל וכ"ת אכתי כלאי הכרם מנ"ל דלא כ' כ"א תוקדש כיון דלא התירתן תורה כ"א לאחר שריפה אין לנו בהן היתר מקודם משא"כ רבנן ס"ל כר' אבהו דילפי' אי' הנאה מדפרט הכ' בנבילה וא"כ דווקא הנאה דומיא דנבילה אסרה תורה דהיינו אי בעין אא"כ לכאורה מודו רבנן מיהת דאסור מן התורה לאפות אצל אבוקת אי' ולא מ' כן בד' רש"י לקמן ד"ה יוליך שכ' ולקמן פריך עצי' דאסורא מן התורה היכי משכחת לה ואי מה"ת אסור לאפות לכתחלה לאבוקה מאי פריך וצ"ל דד' רש"י דאי ס"ד דמה"ת אסור לאפות אצל אור האבוקה אפי' דיעבד אם אפה הוו אסרי רבנן ומדלא אסרי רבנן דיעבד ש"מ דלכתחלה רק מדרבנן אסור ולא מה"ת דהנאה זו לא אסרה תורה דאינה דומי' דנבילה שהרי לא יהנה כ"א לאחר אפיי' ואז יהא כבר האי' כלה והלך לו

רש"י ד"ה וחכ"א וה"ה נמי דלית להו חדש יותץ יל"ד מאחר דרש"י קאי השתא דר' מיירי באבוקה א"כ גם ר' לית לי' חדש יותץ ונ' כוונת רש"י דר' כיון דעכ"פ אי' לי' שבח עצים וא"כ גם בתנור יש כאן שבח עצים שפיר י"ל דחדש יותץ אף דדיעבד זוז"ג מותר מ"מ לכתחלה אסור וכקו' התוס' לקמן אלא בע"ז מסקי' דר' לית לי' חדש יותץ אבל רבנן דלית להו כלל שבח עצים ע"כ לית להו חדש יותץ

תוס' ד"ה חדש מבואר מדברי' דלא ס"ל דפלוגתא דשבח עצים הוה אי יש ממש בשבח או לא כ"א אם השבח בא מעצי' בעין והו"ל אי' בעין דל"ש בי' ביטול וממיל' ל"ש זוז"ג דהו"ל ג"כ מטעם ביטול וכמו שביאר הר"ן במ' ע"א שם או אם ההיסק הוא ממשהו הנשרף אלא דצריך לבאר לפ' ד' תוס' וכי פליגי ר' ורבנן במציאות ונ' כוונתם דרבנן ס"ל דלא ציותה תורה כ"א לשרוף וכיון שאחז בו האור ובוער מעצמו כבר קיים מצות שריפה והו"ל אין לך דבר שנעשה מצותו ומועלין בו והיינו דמק' הש"ס לקמן מאחר דגם באבוקה שרי רבנן וע"כ טעמיי' דס"ל דכיון דהאור בוער בו שוב מקיים מצות שריפה ומותר להנות באי' הנאה וא"כ עצים דאי' מה"ת היכא משכחת לה וא"צ לדחוק לד' תוס' כמו שצריך לדחוק לד' רש"י ואמנם ר' ס"ל כ"ז שלא כלה האי' לא קיים המצוה והיינו עד שיעשה גחלים וממיל' עדן הו"ל בעין וצריך לבאר סוגי' דכיצד צולין לד' תוס' דמאן דאבעי' לי' גרפו ואפה בו הפת ק' לי' קו' תוס' כיון דיש שבח עצים בפת א"כ ה"ה בחום של תנור יש שבח ואמאי לשתרי וצ"ל דמאן דפשיט לי' להיתירא ס"ל הכי האבוקה לבדה חממה התנור הרי גם הגחלים חממוהו אלא שכ"ז שהאבוקה בעין ל"ש זוז"ג דכ"ז שהאי' בעין ל"ש ביטול ואם נאפה אז הפת הפת אסורה לר' אמנם לאחר שכלתה האבוקה ולא נשאר כ"א חום התנור שפיר הו"ל זוז"ג הגחלים עם האבוקה שחממו ביחד התנור ושרי הפת אפי' לר' והנה מה שסמכו תוס' הקו' ממבשל בשבת לכאן היינו דאם הפי' בשבח עצי' כד' רש"י ל"ק משבת כ"א אליבא דר' דהרי רבנן לית לי' כלל שבח עצים אבל לד' תוס' דטעמ' דרבנן דהשבח בא ממשהו הנשרף ובמוקצה גם משהו הנשרף אסור גם לרבנן ק' ומה"ט באמת בשמעתי' כ' תוס' דבמוקצה גם הגחלים אסורים להראות כי גם לרבנן ק' להו אבל בע"א שם בסוגי' דריחא מלתא שלא הזכירו משטתם דהכא כלל ואפשר דמפ' כד' רש"י באמת ל"ק להו כ"א מעצי' והיינו אליב' דר' דס"ל דיש שבח עצים בפת וצריך ביאור מאי ס"ד של תוס' שיהא שייך באי' אכילה שבח עצים ונ' דמ' להו דעיקר ענין דשבח עצים בנוי על מה שאמרו דבר המעמיד אפי' באלף לא בטיל ואם כן גם באי' אכילה אמרי' דבר המעמיד אפי' באלף לא בטיל. וע"ז תי' דשבח עצים אינו מטעם דבר המעמיד כ"א משום נהנה מאי' הנאה ומעמיד הוא דווקא בתערובת משהו לפחות וע"י שהוא מעמיד וניכר טעמו אפי' באלף ל"ב

רש"י ד"ה בשלה ע"ג גחלים בסו"ד וכ"ש בתנור גרוף דבריו צ"ע הרי לבתר דתניא בהדי' ע"ג גחלים מותר מ"מ איבעי' לן בפ' כיצד צולין תנור שגרפו מהו והאיך כ' רש"י וכ"ש גרפו ונ' ד' רש"י דבאמת צריך להבין קו' תוס' שם מאי איבעי' לי' אטו עדיף גרפו מגחלים ותי' תוס' שם ק' להולמו ומה"ט מ' לרש"י דהבעל איבעי' הוה ס"ל דגחלים דשרי הכא היינו עוממות אבל לוחשות אסורות ומבעי' לי' טעמא מאי אי טעמא משום דעדן לא נעשה מצותן ואסור ליהנות מהן ואין ללמוד מהם לתנור שגרפו או דלמא הטעם משום דחומם בא מאור האבוקה שהוה דולק עליו אמנם התרצן ס"ל דגחלים לוחשות ג"כ שרי וא"כ גרפו פשיטא והיינו דקפשיט לי' וז"ש רש"י דמאחר דפליגי ר' ורבנן באבוקה כנגדו קיי"ל לוחשות שרי ואי לוחשות שרי כ"ש תנור שגרפו ודע דד' רש"י דהך ד"ה לא קאי כ"א ארבי ורבנן אבל לא את"ק דאי זוז"ג אסור גם לוחשות ע"כ אסורות דבוודאי החום שלהם גם מאבוקה דמתחלה קאתי וכן תנור שגרפו מבואר מד' רש"י פ' כי"צ דלמ"ד זוז"ג אסור פשיטא דאסור דהרי החום עכ"פ בא גם מהאבוקה וכמו"ש. ועכ"פ מסוגי' דכי"צ דפשיטא לי' דתנור שגרפו שרי והיינו משום דלוחשות ג"כ שרי וכ"ש גרפו מהתם נ' דיצא לו להרמב"ם דקיי"ל כמ"ד לוחשות שרי וכן מה שפסק הרמב"ם דאפה פת בחדש שצננו הפת מותרת ונתקשה הכ"מ מאין יצא לו נ' דיצא לו ג"כ מסוגי' דכי"צ הנ"ל דדין זה תליא בב' תי' בגמ' שם דלתי' קמא דילפי' מפסח לא ידעי' רק ישן שגרפו אבל לא חדש שלא ציננו אבל לתי' בתרא דאמרי' אעצים קפוד רחמנא וליכא ש"מ כיון דעצים אזדו להו אין כאן אי' דיעבד וא"כ אפי' חדש שלא ציננו שרי: