ליקוטי חבר בן חיים י צב

וד' הטור שהראש הסכים לד' הפוסקי' דגמ' דידן לא פליג אהירושלמי לאפוקי מרש"י ותמה ב"י היכן ראה זה בד' הראש ול"נ מדכ' לקמן ק"ג כהרי"ף הלכך לא תשפץ ותמה עליו הבי"ש דלד' הראש דנכסי' בחזקת אלמנה למה לא יישב משום דעכ"פ הרי ישכרו לה בית אחר ותינח אם ד' הראש כהירושלמי אלא אי כרש"י ס"ל א"כ הדרא קו' לדוכתא אלא ש"מ דלא כרש"י

ק"ג ע"א אלמנה שאמרה ק' פשיטא מה"ית יוכלו לומר לה כן הרי תנינא לא כ' לה ואת תהא יתבא ככ' דמי ולכאור' א"ל דמתני' כאנשי יהודה דהיתומי' יכולין לסלקה וס"ד דאף דלא יסלקוה מ"מ יאמרו לה הנח לנו לכ"הפ הדירה ואם לאו נסלק אותך לגמרי קמ"ל דכ"כ דלא מסלקי' א"א למזונות בלא דירה

אמנם אכתי ק' מאי ענין לפי כבודה לכאן ולזה נ' דמיירי שכבודה גדול מכבודם וס"ד דמצי אמרי לה אם אתה רוצה בכבודך לכי לבית אביך אין ביכלתינו לתת לך דירה לפי כבודך קמ"ל כי היכי דאינם יכולין לומר כן במזונות דהתם וודאי אינה יורדת ובעינן לפי כבודה ה"נ לענין דירה והנה מתני' אפשר דר' יודא היא דאינה יורדת אי' לי' עולה לי' לי' אמנם למאי דקיי"ל דאף עולה מדר' נשמע לרבנן ושפיר מוכח מהכא כמ"ש הרמב"ם פי"ח דגם לענין דירה עולה עמו וע' בה"ה שם

רש''י לזיז לצאת נ' דסיפא קי לי' מאי לצאת שייך הכא לזה כ' דאעפי"כ הכא פי' וכ"ת ק' סיפא אמנם למ"ש הראשוני' דבתוספתא איתא בהדי' דארוסה שהגיע זמנה ניזונת משל בעל לאחר מיתתו א"כ נקט תנא לרבותא אפי' אם היא עדן בבית אבי' ובאה בטענה מ"מ א"צ למיתב לה כ"א לפי ברכת הבית

ובזה מתיישב לי קו' הבית מאיר דמנ"ל להש"ס דלפי ברכת הבית אית לה דלמא בביתי דווקא וע' תוי"ט ולמ"ש דמתני' בארוסה א"ש דבשלמא בנשואה א"ל דבביתי דווקא דהיינו כבודו שיהא כל ביתו בכבודו כמו שהי' בחייו משא"כ בארוסה ל"ל הכי דגם בחייו עדן לא הוה הכי אמנם תנא דנקט ארוסה ה"ט דנדע דלפי ברכת הבית קאמר וה"ה לנשואה דארוסה רק לרבותא נקט

אמנם יע"ל דממתני' דייק מל' יש ליך מזונות דהך בבא מיותר אלא ש"מ דמזונות חייבין ליתן לה בכ"ג אלא דאצלם יספיקו לה המזונות ואצ"ל אבי' אין לה מזונות היינו שלא יספיקו לה אף שיתנו והיינו אין לך כלומר אין די לך

ונ' דמל' במדור דתני במתני' וברייתא מבואר דבעי' מדור מיוחד אלא דלרש"י סגי בקרן זויות ובהכי א"ש דהא דתני ברייתא שכך כ' לה ר"ל דאס"ד לדירה בלחוד דירה בכלל מזונות הוא לא לכתוב לה דירה כלל וכ"ת דלמא משום דר"י דלענין דירה בעי' ביתי דווקא לתני במדורי אלא לאו ש"מ דביתי ממש קאמר ולומר שמשתמשת כבחיי בעלה

בענין מזונות אלמנה פ' נערה נ"ג צ"ד צ"ה צ"ו ק"ג כ' ב"י סי' צ"ג דמאנשי יהודה ראי' לד' הרמב' דבשעת נישואין יכול להתנות שלא יהא לה מזונות ונ' פי' דברי' דמ' לי' דתק"ח הי' שיהא לאלמנה מזונות אמנם ביהודה התנו ביני' נגד תק"ח וש"מ דש"ד ז"נ תו"ד אך מל' הלכה כאנשי יהודה והל' כאנשי גליל מ' דבעיקר דינא פליגי

עד שירצו היורשין ד' הרמב"ן במלחמות דמעיקר דינא לאנשי יהודה כיון שירצו היורשין אף שעדן לא נתן לה כתובתה כגון בימי הכרזה אין לה מזונות ומזה יצא להק' על הרז"ה מש"ס דערכין דאמרי' בימי הכרזה יש לה מזונות ואמנם ד' הרז"ה נ' דעד שירצו דקתני דל"ת אם יתנו לה והיא תמאן לקבל לא שמה נתונה קמ"ל דברצונם תליא מלתא ואמנם כי היכי דלא נטעי כהרמב"ן איכפל תנא למתני אם רצו נותנין ופוטרין למימר דבלא נתונה אין פוטרין

וכן מה שהק' הרמב"ן מאלמנה אצל בת נ' ג"כ דלטעמא מק' דס"ל דאלמנה אפי' אצל בת יורשת מיירי וכ"כ ב''ב שם אמנם לד' ש"פ דדווקא אצל בת אצל אחין קאמר והתם הבת אינה יורשת ואין בידה לסלק והיורשי' מה"ית יסלקוה דמה להם האלמנה או הבת וכמה פעמי' אלמנה שהיא אמם ניחא להם ואפשר דמה"ט דחקו אנשי יהודא למכתב יורשין דלגבי מזונות הבת אלמנתו עדיפא לי'

ובענין מה שיישב מר"פ אלמנה צ"ה וצ"ב כבר דחה הראש דברי' וכ"ה בתוס' שם אלא שדחו בד' ד' רש"י ודחקו למימר דשמואל לאו לטעמי' קאמר ומ' להו דאינה ניזונת דכ' רש"י ר"ל שפרעו לה כתובתה וזה תימא פשיטא מה הוצרך שמואל לכך ולזה נ' דלרש"י אינה ניזונת כלומר שהיא אמרה אינו ניזונת ואינו עושה ואמנם מ' למק' דהא תליא אם כה"ג אף דלבעלה מ"מ מציאתה ביורשין לא אמרי' כן תלי' אי אמרי' דדווקא לאנשי גליל מע"י שלהן א"כ היינו טעמא דאנשי גליל ס"ל יד היורשי' כיד הבעל וכי היכי דבעל לא מצי לסלקה ה"נ היורשי' וא"כ ה"ה לענין מציאה היא לא