ליקוטי חבר בן חיים י פא

לא גבי ממטלטלי' ואמנם רב המנונא לעיל כיון דע"כ אנו צריכין לכתובת בנין דכרין א"כ כולי מלתא מהתם יליף ואביי בד' את"ל קאמר אף אם אי' לך פרכא למילף בהיקישא דרב המנונא אנן מסברא אפרך ואי בעי' לדחוי עכ"פ יק' כתובת בנין דכרין יוכיח

א"ל רבנן לרבא והא מר וכוי יל"ד מני' ובי' הו"ל למפרך אמאי לא אמרת לזונה משום דס"ל אין מזונת ממטלטלי' א"כ ק' מ"ש ליתום בשבילה דיהבינן ונ' דלכאור' אפשר לפ' ד' רבא באופן אחר דה"ק דהתם הי' מעשה שהיינו יודעין וותרנותו של אב וא"כ לד' רש"י מיהת מוסיפין על עישור נכסיי ודלמא יהבי' לה מתורת פרנסה אמנם היתה יתמה קטנה ואמר רבא כיון דע"כ אנו זנין אותה עכשיו בפרנסתה וכיון דניזונת מהם קאמר רבא דאף היתום יזונו בגללה כיון דאין מניחין המעות לפרנסתה משום כדי חייה ואמנם א"כ סבר רבא חדא דשמין באב ועוד פרנסה אף ממטלטלי' הוא וע"ז השיבו לו הרי אף לפרנסה אמרת דלא מגבי' ממטלטלי וא"כ בין דאיירי' למזונת בין לפרנסה ק' מאי קאמרת

מוציאין כ' רש"י מן היתומי' נ' כוונתו דהנה מדאמר רבי ולבנות דהוא מלתא באפי נפשי' ולא קאמר והבנות ש"מ דגם לפרנסה קאמר ולפרנסה קיי"ל דמוציאין מלקוחות שקנו מן האחין וס"ד דגם למזונות ס"ל לרבי וזה א"א דא"כ ק' דרי אדר' דרבי איהו הוא דאמר לקמן אחין שמכרו אין מוציאין למזונות וע"כ מוציאין למזונות מן היתומי' עצמם קאמר כ"ז שלא מכרו ואפשר היינו דמבעי לי' לרב לקמן היכי קאמר ר' אי פרנסה דומיא דמזונות ומן הלקוחות לא או מזונות דומיא דפרנסה ואף מן הלקוחות ואהדר לי' דלאו בחדא מחתא נינהו

רבנות מן הבנים כ' רש"י למזונות ולפרנסה נ' דק"ל כיון דר' נקט למזון האשה והבנות טפי הו"ל לרשב"א למנקט למזונות דגם אשה בכלל מהשתא דנקט לבנות לחוד דאכתי אשה לא ידענא ואין לומר דבאמת באשה רשב"א מודה לר' א"כ היכי קאמר הש"ס דהל' כרשב"א מדרבא הא רבא אף ארשב"א פליג דאיהו אפי' כתובה עצמה קאמר דלא גביא ומ' דמכ"ש מזונות ועוד הא רבא מזוני סתמא קאמר ואפי' דאשה במ' א"וו דגם רשב"א פליג אכולהו מזוני וא"כ אמאי נקט בנות לזה כ' רש"י דנקט בנות לאשמועי' דאפי' פרנסה לא גביא ממטלטלי וא"כ אתיא מזון האשה מק"ו דאביי דהרי פרנסה גבי' ממכרו האחין

ולבנות מן הבנות דקדק רש"י לומר דבירושה קמיירי לומר מ"ט גביא ממטלטלי אמנם מה שהאריך עוד וכן מה שבא לפ' על בנים מן הבנים נ' דבא ליישב דקדוק עצום דלכאורה מה בא רשב"א לומר דמפקי' ירושה אם עברו הגדולים וגזלו לקטנים יתושנן דמוציאין מידם מה"ית לא נוציא ולזה רמז רש"י דבא להורות לנו תשובת השואל במהרם לובלין הביאו דברי' הח"מ והב"ש רסי' ע"א אי אמרי' בבני' פחותי' מבני שש דנוטלי' תחלה מזונתם ואח"כ ירושתם והנה דבר זה ביאר לנו רשב"א במ"ש דבנים מן הבנים מוציאין אפי' בנכסי' שאין להם אחריות ובנות דאתנהו בתנ"כ אין מוציאין וכי עדיפי הך תקנתא דאושא ממזונות ופרנסה אלא ע"כ מירושה לחוד קמיירי וקמ"ל דכל מה דמוציאין באין להם אחריות הייני ירושה הוא דמוציאין ג"כ ביש אחריות והוא ג"כ ירושה אבל טפי לא והיינו דכ' רש"י דלקטני' ר"ל קטני' ממש פחותו' מבני שש מיירי ואשמועי' דחולקי' בשוה וטפי לא ואמנם מ''מ אצטריך למנקט בנות ג"כ מה"ט דאי לא נקט אלא בנים הו"א בנות עדיפי דאיכא תרתי תנ"כ ותקנתא דאושא אמנם השתא דנקטינהו ליכא למימר דא"כ לנקט בנים ולשתמיט בנות ואנא ידענא דבנות עדיפי אלא ש"מ בנות דומיא דבנים ודווקא לענין ירושה ולענין מזוני כלל לא וכל מ"ש מבואר בד' רש"י היטב עי' אבל לא לבנים מן הבנות בנכסי' מועטין יל"ד הא אפי' לבנות מן הבנים מוציאין בנכסי' מועטין כ"ש לבנים מן הבנות דלא ונ' דרש"י בא ליישב זה ולזה מפ' מאי ננהו מועטי' לומר דאף דנכסי' הם אפי' יותר מכדי מזונותן עד שיבגרו ולבנות מן הבנים אין מוציאין כ"א בצמצום מזונותן מ"מ כיון דנכסי' מועטי' לאו בחזקת בנים קיימו אם קדמו הבנות והחזיקו בכלן כלומר מי יודע אם יגיעו לנו דהרי רפואה ג"כ בכלל מזונות וכן לבוש וכסות ואלי דברי' שאין להם שיעור אף אנו לא נוציא מידם והיינו רבותא דרשב"א דאיך מוציאין

והנה תמהתי על ה"ה פט"ז מאישות במ"ש דלהרמב"ם אין כח בתקנת הגאוני' להוציא ממון אם לא התנה הכי בפ"ט מניז"מ כ' הרמב' דבנזקי' גובה ג"כ ממטלטלי כד' הריף בב"ק ואס"ד דאין כח בתקנתם להוציא אם לא התנה בנזקין מא"ל ונ' במ"ש התומי' סי' ק"ז סק"ה דהתנאי בשטר עקרי דמגלי דידע התקנה ואי לא כ' רגלי' לדבר דלא שעבד עצמו בתקנה זו א"כ ה"ה הכא בנזקי' מצינו לומר דמודה ה"ה אלא שק' קצת להלום דברי'