ליקוטי חבר בן חיים י עג

שיצאתה בהינומא הרי דהעיקר אם היתה מוחזקת לבתולה אז אמדי' לדעתי' שהקנה לה כתובת בתולה ואמנם כ"ע מודו דכיון דמסרה אומרי' עלי' שנשאת אלא דרב ס"ל דהיא באמת נשואה ור"ל ס"ל דאינשי קרי לה הכי ובאמת אינה נשואה כל הכונסה בחזקת נשואה כנסה ואין כתובתה כ"א מנה

שם ד"ה הלך האב וכו' כוונתו דלכאורה הי' אפשר לומר דלהכי שנתה הברייתא מל' המשנה למתני הלך ברישא לומר דהלך ולא מסר קאמר דאכתי לא אדכר כלל מסר ובאמת זה ליתא דא"כ פשיטא אלא טעם הברייתא ששנתה משום דב"דא קאי אמסירה והן ד' רש"י בדבור זה ודבור הסמוך וע' ש"מ וב"ש סימן נ"ז בכוונת ד' רש"י

כ' עוד רש"י כתובתה בבית בעלה המטלטלין וכו' כוונתו דאל"כ לתני ביד בעלה ודנקט תנא מטלטלי' דאי הוה נקט הנדוניא הו"א הא וודאי לא מיירי שנתן לו עכשיו הנדוניא דמהי"ת ישלח לו הנדוניא אם הוא הולך אליו אלא סתמא דמלתא מיירי שהיא בידו מני אז ואמנם אי נתנה לו עכשיו לא ידענא לזה נקט מטלטלי' שהדרך לשלח טרם בואם כעת ואעפ"כ אביה יורשה

דף מ"ח ע"ב גמ' מה"מ ע' ש"מ דקי' הש"ע הי' דמל' הברייתא מ' דבאמת ארוסה היא עדן ומ"מ לענין זה דינה כנשואה ע"ש, ועד"ז אמינא קאי ג"כ תי' הש"ס דמדחזינן דחופה אמעוט ממאורס' ש"מ דנכנסה לחופה נשואה הוא ומסר לא אמעוט כ"א מבית אביה ש"מ דלאו נשואה היא

ועד"ז יתיישב ג"כ קו' הש"מ על הריטב"א דס"ל דדווקא בקידושי ביאה אהני בבעל שלא כדרכה משום דאהני לענין קידושין א"כ הדרא קו' תוס' לדוכת' אמנם למ"ש א"ש דכ"ז למסקנא דחופה בלא בעולה אמעוט ממאורסה ש"מ נשואה היא ובביאה לית לן בה משא"כ לפום מאי דס"ד השתא דחופה אמעוט מבית אבי' א"כ בחופה לחוד לא קנאה הבעל והביאה גומר א"כ שוב הויא בעילה בנבעלה שלא כדרכה כמו בביאת קידושין לד' הריטב"א ומה לי קונה מה לי גומר. ובזה יתיישב לן ג"כ קו' הש"מ דתרי קראי סתרי אהדדי הכא מ' דדווקא בנשואה דהיינו חופה ומבית אבי' אמעיט אפי' מסר, ולמ"ש א"ש דאי לאו דכ' רחמנא בחופה דהוה נשואה הו"א דגם חופה לא קנה ואי לאו דכת' רחמנא במסר בית אבי' הו"א דה"ה מסר משוי נישואין לזה שינה הכ' בשתיהן

גמ' שם היינו בתולה ולא בעולה ולה"ק דלמא ה"ק קרא בתולה מאורשה בעינן ר"ל בשעה שאירסה צריך שתהי בתולה ואם לאחר אירוסין נבעלה ממנו לית לן בה וטעמא רבא איכא במלתא דאיכא למימר דבבתולה דאין אשה כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי א"כ מעילתה בבעלה פשיעה ביותר החמירה תורה ג"כ בעונשה משא"כ בבעולה וא"כ בעילה דידי' לית לן בה אלא דאפשר לומר דהתינח אי לא הוה דרשי' מאורשה ולא נשואה ק' לא לכתוב קרא מאורשה כלל כ"א כי ישכב איש אשת רעהו הבתולה ומהי"ת נטעי בבתולה מאורשה

אלא דכ"ז הכא דאקרא קיימי' משא"כ לקמן דאר' פפא תנינא מאורסה וכו' נ' דלמא באמת בתולה דנקט תנא היינו כדכתיבנא ומאורשה ולא נשואה ממקרא אחר יליף והכא אצטריך לנשואה ממש אמנם נ' בנדקדק עוד אמאי שינה הש"ס לומר נשואה ממש הו"ל למימר נכנסה לחופה ונבעלה דומיא דסיפא ולא נבעלה ולזה נ' דהנה הפ"י הק' מה"ית נשואה ממש הרי כ' בעולת בעל בחנק ונ' דהנה באמת נוכל לחלק כדכ' דבתולה דקפיד קרא עיקר קפידא אשעת אירוסין אלא דק' בעולת בעל ואמנם איכא למדחי דבעולת בעל אקידושי ביאה דביאה ואירוסין באין כא' ואמנם א"כ יק' שוב נמעיט קידושי ביאה מבתולה ואייתר בעולת בעל לנשואה ומעתה גם המק' ידע שפיר מבעולת בעל ולזה דייק מביאה די"ל ג"כ נישואין עושה לא משתעינא דאהא קאי בעולת בעל אלא נשואה ממש אכתי לא מבטולת בעל ולא מבתולה אמעיטא ודחי לי' א"כ דמפקת בעולת בעל אביאת קידושין אדילפת לה מהתם ניליף מבתונה ואייתר שוב בעלת בעל אנשואה ממש וזה שדייק רש"י למימר טעמא דנשואה ממש נקט משום דנבעלה אחר חופה עדיפא עוד מקידושי ביאה וז"נ ג"כ כוונת רש"י לקמן בדרב פפא הא תנא לי' לומר דאף דלא קאי אקרא מ"מ מק' שפיר וכטעמא דכתיבנא

הנה תוכן ד' רש"י ז"ל לדעתי וכד' קצת מהש"מ הוא כך דק"ל להש"ס ע"ד התנא דמתני' דנקט בלשני' ברשות הבעל מ' שהיא ברשותו ובאמת אינה דקיי"ל כשמואל דדווקא ירושה דאחילי אחיל ואמנם אם לכ"הפ להא מלתא היא ברשות הבעל דלא הדרא א"ש אם גם לענין זה איננה ברשותו ק' מתני' ואמנם מהי"ת נימא דלא הדרא ולזה לא צידד הש"ס לעיל אך לבתר הך ברייתא מ' לי' דדוקא בית אבי' לא מקראי אבל בית בעלה כלל לא וא"כ מ' דהדרא פריך שפיר ומשני לי'