ליקוטי חבר בן חיים י ע

מלאכה דהוא בא להוציא מידה ה"ק דהיא אינה משועבדת דמצי' טעין כדכ' אמנם הכא לענין הספד כיון דעכשיו אין לו ואין דרך בנות משפחתה בכך שפיר מצי טעין אני לא נשאתי' כ"א ע"ד בנות משפחתה והיינו דפליגי בעני דווקא אבל בעשיר מודה ת"ק ומעתה מתבארין ד' רש"י דכיון במ"ש בנות משפחתו כלומר דאורחי' דידי' לאו דידי' ממש דהוא עני וכ' הטעם דדווקא בעני פליגי דבעשיר מודה ת"ק דדרשי' בעולת בעל ואמנם א"כ האי מחיים דנקט דמודה ת"ק לאו לכל מילי דדווקא היכא דהוא בא להוציא מידה כגון בהנקה משא"כ היכא דהיא רוצה להוציא מידו כגון לענין תכשיטין אפי' מחיים פליג ת"ק בעני והיינו דנקט רש"י הנקה ומיושבין כל ד' רש"י ובזה נוכל ליישב גם ד' רש"י לקמן ד"ה לפי כבודה דק' מנ"ל לרש"י לפ' דקו' הש"ס הי' אליבא דת"ק דלמא ה"פ הא כת"ק ע"כ לא סבר דהא לפי כבודו קאמר ולר"י אף לפי כבודו מבע"ל אמנם ק"ל לרש"י קו' האחרוני' ל"ל לר"ה למנקט הלך למדה"י דווקא א''וו ר"ה ה"ק דאף דפליג ת"ק בעני בעשיר מודה ול"מ אם הוא לפנינו והוא עשיר וודאי מודה אפי' אינו לפנינו והוא במדה"י ומאן לימא לן דהוא אמיד מ"מ ב"ד יורדין לנכסי' כיון שנכסי' לפנינו ומעתה פריך הש"ס שפיר נהי דכת"ק ס"ל מ"מ הא גם ת"ק מודה דאינה יורדת ומשני אף וכו' וקאמר הא קמ"ל דל"ת דת"ק ל"ל לאח"מ כלל עולה עמו קמ"ל דדווקא בעני הוא דפליג ומעתה מל' דרב חסדא דקאמר לעיל הל' כר"מ ה"ט דס"ל דת"ק אף בעשיר פליג וטעמא משום דיליף מאם כל חי ואמנם כללא הוא דאין למדין הל' מקודם מ"ת ומסתברא כר"י דיליף מבעולת בעל ור"ל בעולת בעל דפ' כי תצא וכמו שנבאר בס"ד ואמנם ר"ה לטעמי' דדריש לקמן בעולת בעל וע"כ לא מוקי נפשי' כתנאי ומחלק כמ"ש ושפיר פסק כת"ק

אמנם ד"א בד' רש"י האחרוני' נ' דרצה ליישב גם קו' התוס' דמאי קס"ד כלל א"וו דק"ל למק' מאי למדה"י דנקט ואמנם אי כת"ק ס"ל שפיר קאמר דאף דאם הוא לפנינו אין בידינו לכופו עכשיו אמדי' דעתי' וקוברין לפי כבודו ומק' הש"ס בשלמא אי לא ס"ל לפי כבודה שפיר ע"כ לפי כבודו משערי' אך אי מודה דלפי כבודה אמאי נאמדי' לדעתי' כלל נקבור בכ"ג לפי כבודה וע"ז משני דלעולם כר"י ס"ל אך הא דנקט למדה"י אשמועי' דאף דאיכא למיחש דגם הוא מת ולא נימא בעולת בעל קמ"ל דאעפי"כ אמרי' עולה ואינה יורדת ואמנם הך דרשא דבעולת בעל בגמ' דילן הגי' מ"פ וירא ונ' דט"ס הוא וצ"ל מפ' כי תצא ול"ג והיא וזה דהתם הכא קאמר קרא דה"ט דא"א קילא מנערה המאורסה משום דבעלה משמרה ול"ש זנות גבה כמו בארוסה ולזה א"צ ליראה כ"כ בעונש ואמנם ק' הא גבי א"א שייך מעלה מעל טפי דהרי דווקא לנשואה משקין אמנם עלייתו היינו קולי של בעל עמדה לה ולא החומרא ואנן דרשי' לה לכל מילי

אם כל חי נ' דלחיים ר"ל לעו"הז כי האשה לא נבראה אלא לצרכי העו"הז ולזה פטרה הכ' מכמה מצות והנה הצער בעו"הז הוא כי היכי דלזכי לעו"הב וכיון דהאשה לא נבראה אלא לעו"הז א"כ לחיים נתנה ולא לצער והנה האב אב אף למתים כי גם לעו"הב הביאם אך האשה אינה אם למתים כי אינה מצווה לחנך בני' רק לגדלם בעו"הז והיינו שהיא רק אם כל חי דווקא: בענין קבורת אלמנה כתובות פ"נ

רש"י האומר בשעת מיתתו כוונתו דסוגיין דווקא באלמנה אבל לא במי שהלך למה"י וזה בנבאר שאר דבריו ד"ה שומעין לו לפום רהיטא הי' נ' מדבריו דס"ל כהרמב' דאלמנה שלא נשבעה על כתובתה יורשי הבעל חייבין בקבורתה ואמנם ק' אמאי האריך בדבריו כולי האי וכן מ"ש ד"ה נכסי קמי יתמי פשיטא וכו' מ' דאזיל בשטת הראב"ד ואדרבה ק"ל לד' הרמב"ם הו"ל להש"ס למימר מ"ש כי אמר משום דגבתה כתיבתה וצ"ל דכוונת הש"ס להורות על הסברא לד' הרמב"ם דלהרמב"ם הטעם דכתיבה כגבוי דמי והנכסים בחזקת האלמנה אלא שיש ליורשי' עליו שבועה וא"כ מקרי שפיר יורשי' וחייבי' לקוברה והיינו דקאמר הש"ס מ"ש כי אמר הרי הנכסי' בחזקת האלמנה וע"כ מיירי היכי דכבר נפלי נכסי קמי יתמו דהיינו שפרעו כתובתה א"כ כי לא אמר נמי ורצה הש"ס רק להורות לנו הסברא דאי לא פרעי נכסי' בחזקתה ומכלל הן אתה שומע לאו וכ"ז דוחק ואמנם לד' הראב"ד סוגין כפשטא דטעמא דהראב"ד דס"ל הנכסי' בחזקת היורשין והיינו דקאמר הש"ס מ"ש דמהני אמר וע"כ דנכסי קמי יתמי רמו א"כ כי לא אמר נמי הא נכסי קמי יתמי רמו והיינו דכ' רש"י פשיטא דאין היורשי' חייבי' בקבורתה דהרי לא ירשה מינה כי עדן לא הי' לה עלי' כ"א תביעה ואמנם רש"י רצה ליישב מ"ש מהא דלעיל דהיכא דהלך למה"י דקוברין אותה הא גם הנפרע שלא בפניו בעי שבועה ואמנם גם לענין מזונות קשיא מ"ש דמזונות יהבינן לה בלא שבועה ואמנם הענין כך בשלמא מזונות נתחייב