ליקוטי חבר בן חיים י סט

א"כ למה כ' הרמב' דחוץ מג' דברים בכל הב' תנאים וכ"ת התם קודם נישואין הרי ירושה לאחר נישואין דווקא

רש"י ד''ה ואיפוך כוונתו דעכשיו איכא לאפוכי כדר"ה ואי תימא אפכא כיון דפירות קונה השדה כמ"ש תוס' ל"ש אינו ניזוני' ולענין פרקונה בלא"ה משום שלא תטמע א"וו כדר"ה דבאמת מזוני עיקר וק' לר"ל

תוס' ד"ה אם תענה ע' רש"א וצ"ל לדבריו דלבן התנה שלא יבעול יעקב כ"א לרצונם דאל"כ מאי זה תנאי

והנה הק' הב"ש א"ע סי' ס"ט ס"ק א' ארמ"א דלדידן כסות דאורייתא וא"כ אמאי באיני ניזונית אין לה כסות ונ' דבאמת מע"י לבעלה משום איבה אך כיון דלא זנה ליכא איבה ומעתה אם חייב להלבישה שוב שייך איבה דיאמר כיסא נקיטא לה. ואמנם בענין קו' הר"ן אמאי לא נקט תנא דמתני' כסותה נ' דבשלמא שארה לא כ' בהדי' בקרא צריך התנא לפרושי אבל כסותה דכ' בהדי' לא אצטריך בענין עולה עמו ואינה יורדת כתובו' מ"ח ע"א וס"א ע"א

רש"י ד"ה דת"ק דאמר לא כ' רש"י לא צריך נ' כוונתו דלכאורה איכא למימר דה"פ דהנה מצינו במ"ק בראשונה היו מגלין פני עשירי' התקינו לכסות שלא לבייש נמצא דא"ל דגם הכא טעמא דת"ק דס"ל דלא יקח אדם חלילין ומקוננות משום שלא לבייש את מי שאין ביכלתו וע"ז פריך הש"ס אי דאורחא מ"ט דת"ק הא כיון דאורחא ל"ש לבייש ואמנם א"כ מנ"ל למק' דת"ק ס"ל הכי דהרי ת"ק לא עסיק בהספידא כלל א''וו לא צריך קאמר וזה שפיר ידעי' מדשבק ת"ק לכולא מלתא

ובזה יתיישב ג"כ דקאמר רש"י אורחא בנות משפחתה דאי פי' כדכ' הו"א אורחא היינו מנהג מדינה כמ"ש הרמב' ואמנם עכשיו אפי' אין המנהג כ"א במשפחתה מקרי אורחה

ואמנם נ' דרש"י רמז לן בזה ליישב מנ"ל להש"ס דפשיטא לת"ק דאינה יורדת ואמנם כיון דקבורתה תחת כתובתה ואי הוו ירתי לה בני משפחתה היו קוברין אותה לפי כבודה א"כ ע"כ הוא ג"כ קובר אותה לפי כבודה כבנות משפחתה וכ"ת הרי גם לקמן ס"א גבי מינקת פשיטא להש"ס דאינה יורדת התם ג"כ ה"ט דכל הנושא אשה בודק במשפחתה וסבר וקיבל דלא תניק וזה ג"כ כוונת רש"י לקמן שכ' בנות משפתתא כיון למ"ש דוודאי בדק וידע וסבר וקיבל וה"ט שהוצרך לומר לקמן שוב במסקנא אינה יורדת דס"ד דלמסקנא דאמרי' עולה עמו א"כ בתר דידי' אזלי בין לקולא ובין לחומרא קמ"ל דדווקא לענין עולה אזלי' בתר דידי' ובזה יתיישב ג"כ קו הש"מ למאי אצטריך לומר במסקנא לר"ה לקמן דאינה יורדת כיון דכל עיקר קו' המק' הי' דאינה יורדת פשיטא ולמ"ש א"ש דוודאי לת"ק אינה יורדת פשיטא דלאו בתר דידי' אזלי' אבל לר"י ס"ד דיורדת ג"כ דבתר דידי' אזלי' קמ"ל תרוויי' ולפנינו אי"ה נאריך בזה

ואמנם אי קשיא הא קשיא דלמא ת"ק ור"י בהא פליגי ת"ק סבר ירושת הבעל דאוריי' וקבורה דרבנן ואמנם כיון דמדאוריי' זכה בירושה לא מצי חכמי' להטיל עליו כ"א קבורה לבדה ולא הספדא משא"כ ר"י סבר ירושת הבעל דרבנן ורבנן דיהבי לי' הירושה הטילו עליו כל הכבוד שיכול לעשות לה כי אורחא או אפי' לר"י לא מיירי אלא באורחה דידה ולא בדידי' כלל ומזה נ"ל דפשיטא להש"ס אי ירושה דאוריי' גם קבורה דאוריי' ות"ק ע"כ לא ס"ל קבורה דאוריי' ל"מ להרמב"ן דס"ל אף מזונות דרבנן לא קתני מתני' מידי דהוא מדאוריי' אפי' לש"פ דס"ל מזונות דאוריי' אמנם כ"כ לעיל בשם הש"מ דק' אמאי לא קתני פרקונה בהדי פירי ואמנם בשלמא אי קבורה דרבנן ומזונות דאוריי' להכי הניח פרקונה למתניי' בהדי קבורה דהוא דרבנן ולא בהדי מזונות דאוריי' אך אי קבורה שוב דאוריי' הדרא קו' לדוכתא אמאי שבק פרקונה לבסוף א''וו קבורה דרבנן וכיון דקבורה דרבנן ירושה ג"כ דרבנן

ואמנם מאי דהדר כ' רש"י דרך בנות משפחתו וכן מ"ש מבעולת בעל וכן מ"ש כגון להניק נ' כוונתו דלכאורה דת"ק ור"י בהא פליגי ת"ק דריש עולה מאם כל חי ולזה ס"ל דווקא מחיים ור"י דריש מבעולת בעל ול"ש לי' דהרי גם לאח"מ מקרי בעל לענין ירושה מיהת אמנם להדין פירושא ק"ל לרש"י ז"ל קו' הראשוני' מאי זה דנקט ר"י אפי' עני וכו' לתני אף מספיד' לפי כבודה ולזה ס"ל לרש"י דבין ת"ק בין ר"י תרוויי' מבעולת בעל ילפי אלא דת"ק ס"ל דדווקא בעלייתו של בעל ממש אם הוא מעולה בנכסי' אז גזי"הכ שהיא עמו בעליי' משא"כ אם הוא אינו מעולה רק משפחתו ל"ש בעלייתו ואמנם מ"מ מודה ת"ק דלענין מלאכה מציא היא למטען אני לא נכנסתי לביתך כ"א ע"ד בני משפחתך ואמנם גם הוא מצי טעון אפכא אף אני לא נשאתיך כ"א ע"ד בני משפחתך ומעתה לענין