ליקוטי חבר בן חיים י סד

מאלמנ' דאי' לה ג"כ האי שטרא וש"מ דלא הוה כשט"ח וזה כוונת רש"י במ"ש תנאי כתובת אמן דלא כש"מ

אמנם לשטת התוס' אפשר דאיבעית הש"ס בהכי הוה דהנה לכאור' פליגי אדמון ורבנן בסברת הש"ס דהכא דאדמון דאמר בשביל שאני זכר היינו דס"ל במקום אב קיימי והאב אם אין לו גם כן לא יזין ורבנן ס"ל דלאו מדידהו מתזנא אמנם אפשר דגם אדמון מודה הכא ולא קאמר כ"א היכא דע"י התנאי כתובה מיעקר ירושה דאורייתא דס"ל לא עדיף תנאי מזונות מתנאי כתובת בנין דכרין וכשם דהתם לא עקרי' ירושה דאוריי' הה"נ הכא ואמנם אפשר ג"כ דגם רבנן מודו דבמקום אב קיימי אלא דהתם ס"ל דגם האב היה מחזיר על הפתחים ומשו"ה היא קודמת

שם בתוס' וקצת מגמגם רשב"א נ' דבל"ז ל"ק דהנה מה דהוה הסברא אפכא שכתב תוס' ר"ל דנהי דמיושב להך סברא דתנאי כתובה עדיף דהכא דווקא עדיף אמנם להך סברא דבמקום אב ר"ל דלא הוה תנאי כתובה הוה אפכא אך אי הוה הכא דאוריי' לק"מ

רש"י ד"ה בנכסי' מועטין מבואר מדבריו דס"ל דע"כ פליג שמואל בב"ב גבי בת אבל גבי אלמנה מודה דנכסי' מועטין היינו י"ב חדש

אמנם אפשר עוד לומר דרש"י רצה ליישב בזה דלכאו' מ"פ התם שאני דבאמת אם תרצה לתבוע כתובתה תגבה הכל ומה ענין אלמנה אצל בת וכ"ת הא מזונות יהבי' לה בלא שבועה מ"מ הא לא יהבי' לה כ"א דבר מועט ולמועט זה מיהת קודמת אך תינח אי הוה מועטין מועט ממש אך כיון דלכ"הפ צריך להיות פרנסת י"ב חדש והיינו מאתים זוז כמבואר סוף מס' פיאה וא"כ וכי משום דיהבי' לה דינר פחות מכתובתה ניתן לה בלא שבועה ועוד זמנין דאין כתיבתה כ"א מנה א"וו דאלמנה עדיפא

גמ' שם לענין זילותא וכו' נ' לפ' דעיקר טעם דניתן לאלמנתו מזונות כדי שלא תנשא וא"כ אם יהא מע"י לעצמה ותרויח ותנשא עוד בקל זה וודאי לא ניחא לי' ולא כ' לה כ"א ע"ת שיהא מעשה ידי' של יורשין כדי שלא תרויח

ואמנם אם תהא צריכה לחזור על הפתחי' שוב תשתדל להנשא ואין זה כבודו ולזה לענין זילותא כבודו קודם לכבוד בתו וזה כבודו שלא תנשא אלמנתו ואמנם לענין הרוחה בתו וודאי עדיפא כדי שתרויח ותנשא בקל ואפשר שזה כוונת רש"י במ"ש ד"ה בתו לבד מפרנסתה ר"ל לבד מנדונייתה דזה מקרי גבי בת פרנסה כמבואר בכמה דוכתין ור"ל אף דנותנין לה נדינייתה מ"מ ניחא לי' ג"כ בהרווחא לבד מנדוניא זו: רש"י ד"ה לא בשאינה ניזונת כוונתו למ"ש תוס' בפי' דבריו

והנה במ"ש לעיל פי' ד' הש"ס אלמנתו לא ניחא לי' מתיישבא לן קו' התוס' על רש"י דלעולם היכא דמזונות בע"כ ליכא איבה וכ"ת הרי אלמנה דמזונותי' בע"כ ומ"מ מע"י ליורשין התם משום דאלמנתו לא ניחא לי' בהרווחה ומקפיד שלא יהיו מע"י שלה שלא תרויח וכמ"ש דע"כ השתא בשינוייא זה נחתי' דאל"כ אדפשטת ממתני' דהכא מדיוקא תפשיט כר"ש ממתני' דאלמנה ומתיישב לן בזה ג"כ הא דלא קאמר הש"ס כ"א ש"מ ולא קאמר תיובתא דר"ש משום דלר"ש דלית לי' סבר' דידן דאלמנתו לא ניחא לי' ליכא למפשט מידי ממתני': ובהא ניחא לן דהר"ן אף שדחה לקמן שיטת רש"י גבי איבה מייתי הכא ד' רש"י ולא השיב רצה לרמז לן דמהכא לק"מ דסוגיין גם לרש"י א"ש וכן השמיט לקמן קו' זו ע' רש"י אך על האחרוני' ה"ה הפרישה והח"מ שהביאו כלם ד' רש"י יש לתמוה הרי לקמן מסקי' בהדי' דלא כרש"י

ואמנם בענין קו' הש"ס והפ"י שהזכרנו לעיל דא"כ מה לי מציאה מה לי מע"י כד דייקת ד' רש"י לק"מ דהנה מע"י היא תחת מזונות עצמן וא"כ שפיר י"ל דבמקו' אב קיימי ומע"י שלהן משא"כ מציאה דלא הוה כ"א משום איבה שלא יתן לה מזונות כיון דזה ל"ש גבי אחין מה"ית יזכו בה

ואמנם מי הכניסו לרש"י לכל זה ביאר לנו רש"י פה במה שהביא סוגי' דב"מ לעיקר ר"ל דק"ל דאי איבה היינו דלמא מסרה למנוול כדמ' פשטא דסוגי' א"כ בנו ובתו דבחדא מחתא מחתינהו בב"מ לצדדין בתו באינה סמוכה ובנו בסמוך א"וו איבה דלקמן ג"כ בסמיכה ז"נ כוונת רש"י דלא כמ"ש בסוגי' דמציאת קטן. וכ"ת א"כ שוב לשמואל בכתובו' לצדדין לזה פי' רש"י דשמואל ס"ל דבתו משום בנעורי' ולא משום איבה וא"כ שוב לא הוה לצדדין וזה כוונת רש"י בב"מ במתני' שם דלא כמ"ש שם

תוס' ד"ה מגיד בגליון ונימא די' הא דפשיטא להו דלמוכרה לא מצי היינו דבתו אמה גמורה וודאי לא הויא וא"נ לא הויא יוצאת במיתת האב וע"כ דאנו דנין אזכות בתו וה"ט דלא מוקמי' קרא למכירה ולקידושין דהני גופה נינהו וודאי לא ירתי

רש"י ד"ה להעדפה נ' דנ"ל עכ"פ מציאה מיותר דמה''ית יירשו כח מציאתה כיון דאינה ניזונת אמנם כ"ז