ליקוטי חבר בן חיים י ס

וזאת שני' שהק' במסקנא ויצאה למה לי לא היא דאי לאו דכ' ויצאה מאת בתי לא נ"ל כ"א ביאה

וע"ז פריך ואימא אכתי את בתי בביאה דווקא דקרא בקטנה ובקטנה דע"כ אבי' מקבל קידושין אין שם אלא קידושי ביאה משא"כ קרא דויצאה בנערה לדידה דווקא ולאו דקרא דאת בתי נתתי לנערה ג"כ לעניין ביאה ה וודאי אתי אמנם מקידושי כסף דל"ש בקטנה לא איירי קרא

ובזה א"ש קו' התוס' דקטנה ממכירה ידעי' ואת בתי ל"ל דלענין ביאה אצטריך ולא לענין כסף ואדרבה קידושי כסף לא שייך בה כלל

ומשני הש"ס דכל שבח נעורי' אמר רחמנא וא"כ גם בנערה הכסף שלו וע"כ איהו מקבל הקידושין

והנה הא דלא קיימא הך סוגי' משום דר"ה דיליף מעשה ידי' מלאמה משא"כ פשטא דמתני' באמת מצינו לפ' דגם מעשה ידי' מבנעורי' ילפי' והיינו שהרמב' בפי' המשנה כ' סתמא דטעמא דכולה מתני' מבנעורי'

ואמנם הא דקאמר וכ"ת נילף נ' דלא קאי כ"א אקידושין דאר"ה ל"ק דבשלמא אי כ' בהדי' שפיר ק' אמאי יליף מלאמה משא"כ אי אתי' מילפותא ניחא לי' טפי למילף מלאמה דכ' בהדי' ומלתא דאתיא בהוקישא כ' לה קרא

ואמנם מה שהק' הראשוני' א"כ נילף ממעשה ידי' לבתר דמשני ממונא מאיסור' ה"ה איסורא ממונא ול"ש למיליף קידושי' ג"כ ממעשה ידי' ובקידושי' ליתר שאת עביד צריכותא ג"כ וכ"ת א"כ מ"פ נילף מקנסא התם כמוהר הבתולות ק' לי' מדאמר רחמנא מוהר הבתולות של אב ש"מ דגם הקידושין שלו וע"ז משני בשלמא אי הוה ממונא ובד' האב תלי' למשקל כמה דבעי שפיר אמנם התם קנס קצוב אמר רחמנא ולעולם לאו בקידושין תלי' מלתא וע"ז פריך הרי בשת ופגם דממונא

ואמנם מה שהק' הא אכתי לא ידעי' בשת ופגם למ"ש לק"מ דמקידושי ביאה שפיר ילפי' וכן הוא מבואר בד' רש"י בתי' הש"ס דאבי' נמי שייך בי' עד"ז נ' לי לבאר כל הסוגי' דאת בתי מסתבר בס"ד טפי לאוקמי אביאה כל כמה דלא ידעי' קידושי כסף אך לבתר דמפקי' לקידושי כסף מאין כסף אף דלמסקנא בקידושין מי' בעלמא דריש מ"מ דרשא היא א"כ פריך הש"ס עכ"פ דלמא את בתי בכסף מיירי משום דהכסף שלו משא"כ שטר וביאה מנ"ל ומסיק דע"כ אתקיש הויות וא"כ שוב אין אנו צריכין כלל לי' דאין כסף כ"א לשמואל נערה מא"ל כמו שהק' תוס' מאת בתי דא"נ בביאה מיירי מ"מ אתקש הויות והיינו שהרמב"ם בה' אישות פ"ו לא הביא כ"א את בתי נתתי ואח"ז כ' וקידושי' שלו כדאמרי' השתא אבי' וכו'

ודמשני מהפ' נדרי' נ' דר"ל האי אמה שמכר האב מעשה ידי' ואין לו בה כ"א להפר נדרי' ולזה נפקא

ד"א דמ' דהאי קרא דיציאה דכוותא סמיך אקרא אחרינא דכ' בי' שהבת ברשות האב והוא קרא דהפרת נדרי' וא"כ סגי אם יצאה לענין זה מרשותו ודהל' מיהא ומיושב בזה קו' תוס' דלימא לענין אכילת תרומה ולאחר העיון נ' דגם הרמב"ם בחיבורו מצי סבר כמ"ש בפי' דמבנעורי' ילפי' הכל מ"ש את בתי היינו שיכול לקבל הקידושין ולית לי' סברת התוס' דאי ידעי' שהכסף שלו ידעי' שמקבל הקידושין ג"כ ודווקא אפכא אמרי' לה בש"ס ובאמת עיקר בנעורי' לשאר שבח כמו מע"י ומציאתה הוא דאתי ולפנינו בענין מציאת קטן נבאר יותר אי"ה בענין מציאת קטן כתובות מ"ו ב"מ י"ב גיטין ס"ד פ' תולדות תר"י

ב"מ י"ב ע"ב מתני' הקטני' ע' רש"י וסבור הייתי לומר דק"ל לרש"י מאי דנקט שמואל קטן דווקא ולא נקט קטנים ש"מ דקטנה מקרא יליף ודווקא קטן ק"ל אך מד' רש"י בגמ' בד' שמואל מבואר בהדי' דד' רש"י דטעמא דשמואל משום איבה ולזה נ' דכוונת רש"י כמו שהבינו תוס' ע"ב ד"ה ר"י בס"ד דלר' יוחנן קאי רש"י ודייק לי' לרש"י דע"כ ר"י לא ס"ל כר"ה דבנעור' בהפרת נדרים דכתיב ומציאה משום איבה דא"ה ק' טובא א"כ האי בתו דהתם בסמוכה על שלחנו דווקא דלר"י ליכא איבה כ"א בסמוכה על שלחנו וא"כ אין זה ענין לשאר האב זכאי דקתני ואין זה כלל מטעם בתי ואפשר דבאמת קו' זו דחקו לשמואל לפליגי אדר' יוחנן ולאוקמי בס"ד מתני' לבר מהל' דק"ל אס"ד דשייך איבה גם בבנו ואיבה במזונות תלי' א"כ מ"ש בתו דנקט וכ"ת אכתי תק' תוס' כתובות ד"ה משום איבה וכן קו' רש"א שם בוגרת נמי היכא דסמיכה איכא איבה ואמנם ליישב זה נ' דד' רש"י דאיבה דאמרי' בכתובות היינו דווקא בבתו ואשתו דמעשה ידי' שלו התם שייך איבה דחשד לה כי לא מצאו מציאה כלל דמציאה לא שכיח כי אם העדיפו במעשה ידי' וכחשו לי' והיינו איבה ול"מ בוגרת דאין מעשה ידי'