ליקוטי חבר בן חיים י תפב

הנפטר יחזיק בעד כל מה שתיקן הראשון אבל אם הדור לא יעלו על לבם להושיב על כסא הצדיק צדיק כמותו כ"א בהפקירא ניחא להו ואעפי"כ הקב"ה בעצמו סילק את הצדיק וע"כ לקיים: ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר וסילוק זה וודאי קשה מחורבן בי"המק והנה ר"י ור"ל לא היו בקיאים באנשי מלחיא והיו מתנחמין שבוודאי סילק הקב"ה צדיק זה מפני מילי דהספידא על מות הרבני מו"ה בנימין זאב ליכטענשטערן מורה הילדים בקהל יראים ג''ה כי יקרא קן צפור עד למען ייטב לך והארכת ימים. אף שדרשו חכז"ל: שקל הכ' קלה שבקלות לחמיר' שבחמורות להודיעך שאין אתה יודע מתן שכרן ש"מצ מ"מ רשות לחפש אחר רמז שנרמז במצוה זאת ונבא תחלה לבקש רמז על מעלות הרבני דשכיב לעינינו. אמר יעקב אבינו ע"ה: ''בנימין זאב'' יטרף בבקר יאכל עד ולערב יחלק שלל ותרגם אונקלוס דהכוונה על בי"המק ומ"מ ל' יטרף ק' ונ' לפ' יטרף מל' טרף, ע"ד שאנו אומרים בסוף מוסף יו"הכ: באין ארוחת אב תמיד בכן בטן בנים תחסר כי הבי"המק היה משפיע שפע פרנסה בישראל אל ''ויטרף'' כאלו כ' יטריף ועד"ז נרמז בפסוק זה ענין המלמד תינוקות הראוי לטרוף טרף התורה לתנוקות של בית רבן אשר בנערותו יגע ומצא בידיעת תו"הק על נכון ועי"ז ראוי' בזקנותו להשפיע מתורתו לילדי ישראל ועד"ז נמליץ בנימן זאב הלזה יטרף כמו יטרוף יזון מתורתו לילדי בני ישראל כי בבקר יאכל עד כמו אכל עד בנערותו שימש גדולי ישראל ושאב מהם מדע בתו"הק ועי"ז ראוי' לערב לעת זקנותו יחלק שלל לאחרים ואמרו רז"ל בפ' השותפין ומצדיקי הרבים כככבים לעולם ועד מצדיקי הרבים אלו מלמדי תנוקות הכוונה כי נמשך לתחלת הכ' והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע ר"ל המשכילים אלו המנהיגים אבל מוסרם ותורתם לא יעשה פרי כ"א שהגיע זמנו של אחר ולא יעלה על לבם לעורר את העם שלא ישמעו לקול מסיתים ומדחים כ"א ימהרו לשום עליהם ראש אחר ומה"ט טרם דרשו ר"י ור"ל נחת ההוא סבא ודרש דרוש זה קשה סילוקן של צדיקים למען יבינו ר"י ור"ל מעמד ומצב אנשי מלחיא ושפיר קאמר ר"י פסאקא ליהוי האי גברא בריך פומי' וגם ר"י שבחו במה שגלה סוד אנשי הקהלה

יראים נ"ה אם לב העם אשר מדברים אליהם הוא מוכן לקבל תורה ומוסר ודומה זה לזהר הרקיע דהיינו הרקיע בטהרתו אשר לא יחשיכו עננים בעד זהרו ואמנם מיד מי יבואו העם למדה זאת ע"י מלמדי תנוקות אמתיים שחקקו דברי התורה בלבם בילדותם והמה המה המצדיקי הרבים ואמר כי הישכיל בעם אם ירצו אמריו וזהיר כזהר הרקיע אבל המלמד תנוקות אף שהוא החוקק יסודות התורה בלב תלמידיו לא יחזיקו לו טובה והוא כנגד זהר הרקיע ככבים בלילה אף שיאירו לעובר אורח לא ישמח באורם כבאור הירח וארז"ל הזהרו בבני ע"ה כי מהם תצא תורה ואמרו כל המלמד בן ע"ה תורה אם הקב"ה גוזר ח"ו גזירה מבטלה בשבילו שנ' אם תוציא יקר מזולל כפי תהי' ויש לרמז ענין זה בפ' שילוח הקן כי בזמן שהאב עני ועליו לחזור על הטרף ומכ"ש כשהוא ע"ה ואינו מוכשר להורות מוסר לבנו ועי"ז רק האם רובצת על האפרוחים כל חינוך הילדים על האם ומה בצע בהוראתה אשר ע"כ על הציבור לפרוש האם מהבנים ולמוסרם למלמד הגון וז"ש כי עם ב"י קרוים צפור כמ' דהע"ה גם צפור מצאה בית וכאשר תראה כי האם רובצת על האפרוחים ולא האב שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך וע"ז נאמר למען ייטב לך והארכת ימים

דרוש לשבת שלפני חנכה תרנ"א בגמר' פ' ע"פ דרש רבא מ"ד אהבתי כי ישמע ה' את קולי תחנוני אמרה כנסת ישראל רבש"ע אימתי אני אהובה לפניך בזמן שתשמע קול תחנוני דלותי ולי יהושיע אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה רבש"ע אעפ"י שדלה אני במצות לך אני ולי נאה להושיע. ויל"ד אהבאי כ' ורבא דרש אהובה לפניך וזאת שנית פשיטא שאנו אהובים אם הקב"ה שומע קיל תחנונינו ונ' הענין ע"ד שאמר הכ' וידעת עם לבביך כי כאשר ייסר האיש את בנו כן ה' אלוקיך מיסרך וכ' הסמ"ג כאן המ"ע של צידוק הדין בבא האדם לידי נסיון שיאמין באמונה שלימה כי כל מה דעביד רחמנא לטב עביד אמנם כוונת הכ' ע"ד שאמר שהע"ה מוסר ה' בני אל תמאס