ליקוטי חבר בן חיים י תעט

זרות אבל לא יגעת ומצאת אל תאמין אם גם מחשבתיך זכה צריך אתה להיות כתית למאור אבל לענין הפרנסה באמת צריכה רבה ג"כ מה יעשה אדם ויתעשר א ישא ויתן באמונה ומ"מ יתפלל למי שהעושר שלו אבל כתית אינו צריך ובפרט בעת שהיה השפע יוצא מעם בית מקדשינו ע"י הקרבנות וז"ש זך וכתות למאור אבל למנחות למקור שפע הפרנסה צריך שתהי' זך כי עושה עושר ולא במשפט בחצי ימיו יעזבנוי'' אבל לא כתית כ"א הלילה למשמר ומשמר התורה איש לפי ערכו והיום למלאכתו וז"נ כוונת הכ' בפ' בהעלתך: וזה מעשה המנורה מקשה היא עד ירכה עד פרחה מקשה. אמר. התורה צריכה ב' פעמים מקשה האחד להגדילה ולפארה שלא תהא תורה שלימה שלנו' כשיחה בטילה ולזה רמזו הכפתורי' ופרחי' במנורה וכן אמרו במדרש שהיה ר' טרפון רגיל לומר לתלמידיו שהוטבו חידושי תורתם לפניו ''כפתור ופרח" כלומר על כזה רמזה תורה בכפתורי' ופרחים וז"ש עד יריכה שיהא קונה קנין בה עד פרחה החכמות הצפינות בה הכל מקשה על הכל נאמר: לא יגעת ומצאת אל תאמין. ובמ"ש נבין מ' רז"ל בתנחומה כי תשא על פסוק ''ויתן אל משה'' אמר ר' אבהו כל ארבעים יום שעשה משה מלמעלן היה לומד תורה ושוכח לסוף א"ל רבש"ע הרי באו ארבעים יום ואיני יודע דבר מה עשה הקב"ה משהשלים ארבעים יום נתן לו התורה במתנה ''ויתן אל משה ככלותו'' וכי כל התורה למד משה והא כתיב. ארוכה מארץ מדה אלא כללים כללים למדה וזה ככלותו. הענין ארז"ל העושה תורתו חבילות חבילות אינה מתקיימת בידו שנ' הון מהבל ימעט ואמנם אדם לומד היום הל' או פרק אחד וכן למחר וע"ז נאמר וקובץ על יד ירבה וזה היה הענין לפי דרך הטבע במשה אבל כלפי הקב"ה אין זה מן הצורך אחרי שהיה מן הצורך שמשה יקבל תורה בכללה וימסרנה בזמנו ליהושע נתן לו הש"ית התורה במתנה שלא יחזיק טובה לעצמו לאמר כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל וכן הבטיחנו יוצרינו ע"י ירמי' הנביא ע"ה לעתיד לבא ''ואת תורתי אתן בקרבם ועל לוח לבם אכתבנה'' ואמרו רז"ל. כי תורה חדשה מאתי תצא חידוש תורה מאתי תצא שיגלה לנו אז עמקי תורה מראש ועד סוף אבל לולא שהש"ית יכתבנה על לוח לבינו יתקיים בנו ''הון מהבל ימעטי'' והנה זה היה ביכולת הבורא לעשות מיד בעת מתן תורתו לנו אמנם כן רק הדור ההוא שקבלו מאת הש"ית היו ראוים לקבל התורה אבל לא היה לאל ידם להורישה לבניהם ובני בניהם ולזה תיקן לנו כללים בתו"הק הן הנה הי"ג מדות שהתורה נדרשת בהם וכיו"ב למען ניגע נפשינו ולפי יגיעתינו בתורתו ישפיע הוא יתברך לנו השגתינו בתורה ועד"ז נוכל להנחיל תו"הק לא לבד לבנינו אחרינו כ"א גם לגירי צדק כשמעי' ואבטליון שהיו גרים ור"ע שהיה בן גרים ועורר אותנו על זאת הן במעשה המנורה הן בשמנה ע"ז מקשה תיעשה המנורה וע"י זך כתית ואמנם ישראל אמרו לפניו יתברך באורך נראה אור למה הטלת עלינו הטורח הזה הלא מאתך תצא לנו אור התורה ע"ד שקבלה משה והשיב להם הנותן התורה ית' אבל עד"ז לא תוכלו להאיר לפני ללמוד לאחרי' והוריתי לכם דרך שתאירו לפני כשם שהארתי לכם. וז"ש ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד לדורי דורות

סיומא. כי מרדכי היהודי משנה למלך אחשורוש וגדול ליהודים ויל"ד פשיטא אחרי שהיה משנה למלך שהיה גדול ליהודים ''ורצוי לרב אחיו'' דרשו רז"ל ולא לכל אחיו דורש טוב לעמו ודובר שלם לכל זרעו. ונ' לבאר בע"ה. אמרו רז"ל במס' מגילה רבא פתח לה פיתחא להאי פרשתא מהכא ברבות צדיקים ישמח העם' זה מרדכי ואסתר דכתיב והעיר שושן צהלה ושמחה ''ובמשול רשע יאנח עם'' זה המן דכתיב והעיר שושן נבוכה. אמר דוהמע"ה בתפילתו על שלמה ''בנו יפרח בימיו צדיק ורב שלם עד בלי ירח'' ר"ל דעל או רוב המריבות שנתהוו בעולם היה מחמת התגברות או שקר אחד על חבירו או התגברות השקר על האמת והענין כי השקר מחמת שיבין חולשתו כי יסודותיו קורי עכביש המה. ישתדל בכל עוז לנצח כל האנשים אשר לא יפנו לכזביו ומפאת זה נתהוו מלחמות גדולות בין האומות וכן מפאת זה באו נלחמו עם עם בני ישראל להכריחם לעזוב האמת ולתפוש בשקר כמו שהיה בימי נבוכדנצר בכבשן האש ובימי מלכות יון כתבו על קרן השור אין לכם חלק באלקי ישראל וכיוצא בזה פעמים אין מספר אבל מעולם לא עלה ע"ד דוד ושלמה בנו להכריח האומות אשר תחתם לקבל דת ישראל אדרבא אחז"ל אין מקבלין גרים בימי דוד ושלמה ואמרה תורה לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה ואמרה גר ותושב וחי עמך ועל כגון זה אמרו המחקרים האמת עד לעצמו האמת יאמין אמתותיו בכל לב ונפש אבל לא יבוא להכריח אחר לקבל מאתו ואין אומרים לעור מה יפה הלבנה אחרי שאין לו עינים לראות'' לא כן השקר מחמת חולשתו מה שלא יוכל להשיג במופת ישתדל להשיג בחזקה ועל כגון זה אמר הכתוב ''האמת והשלום אהבו" כי האמת לא יעורר ריב על לא לו נמצא דכל