ליקוטי חבר בן חיים י תעח

היה נשתייר משונאי' של ישראל שריד ופליט ר"ל בשונאי' של ישראל ע"ד הכתוב: אמרו אחיכם שונאי' ואמרז"ל אלו ע"ה ששונאי' לת"ח מהם לא היה נשתייר שריד ופליט והם היו מחייבי' בדין על פשעי' ע"ד שארז"ל אעפ"י שד' מיתות בטלו דין ארבע מיתות לא בטל אבל אחר חורבן בי"המק ''נתנו רק נבלך עבדיך'' הצדיקים מאכל לעוף השמים בשר חסידיך לחיתו ארץ ועליהם נאמר ונקיתי דמם לא נקיתי בזמן שיהי' וה' שוכן בציון ועתה תבאר בע"ה מאי ענין דרשא זאת למצות כבוד אב שהיה אבימי עסוק בה אמרו רז"ל שם במסכת קידושין. בזמן שאדם מכבד אביו ואמו אומר הש"ית אלו דרתי ביני' גם אותי כבדוני בזמן שאין אדם מכבד א''וא אומר הקב"ה יפה עשיתי שלא דרשי ביניהם ועד"ז יש המשך למצות כבוד א"וא שנאמר בו. למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך למצות שילוח הקן שנאמר בו למען ייטב לך והארכת ימים כי בזוהר אמרו אשר מצות שי"הק מקרב הגאולה כי האם אינה רוצה להתנחם על בניה שנשבו מאתה ואומרת מ"הר לפני מד"הד ראה כמה אם זאת מקוננת על בניה ועתה למה לא תהמה על בניך שנשבו מאתך זה קרוב לאלפים שנה ועי"ז מקרבת הגאולה וכן המכבד א"וא שאומר הש"ית אלו דרתי ביני' כמו כן כבדוני ונמצא כי גם מצוה זאת מקרבת הגאולה והיינו דדרש אבימי כשם ששרף הקב"ה בית מקדשו ע"י שלא כבדוהו בניו כן ישיב ה' שבות שכינתו ע"י כבוד אב ואם כאבימי אכי"ר בב"א

דרוש לז' אדר פ' תצוה ובו הספד על הרב הגאון מו"ה משה נתן יונגרייז אב"ד בקהל טיסא-פירעד ועל הגאון מו"ה דוד שיק אב"ד בטאקייא ועל המאו"הג מו"ה עמרם ישי בטערעלטש ועל הרב המופלג בנן של קדושים מו"ה מאיר א"ש למט"ד, בתנחומא ע"פ. ואתה תצוה זך כתית ''למאורי'' ולא ''זך כתית'' למנחות ועוד שם. אמרו ישראל רבש"ע באורך נראה אור ואתה תצוה שנדליק לפניך נרות ? א"ר יצחק לבית מלא פנסא [לאטערנען] אמר הבע"הב לעבדו: הדלק לנו בתוך החצר נרות. א"ל. כל הבית מלא אורה ואתה אומר שאדליק בו נרות? א א"ל הדלק בשביל העבדים שיהיו מאירין להם וכך הוא אומר אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות. אמר הקב"ה לא שאני צריך לאור בו"ד הזהרתי אתכם על הנרות אלא שתדעו חבתכם לפני תדע שהרי ולא יכול משה לבא אל אוהל מועד וכבוד הי מלא את המשכן והוא אומר שידליקו לפניו נרות אלא בשביל חבתכם אמרתי לכם. ונ' לבאר כ' המפ' על המשנה משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע. דמשה לבדו קיבל התורה עם כל הנכלל בה. אשר ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים ואמרו ר"א ור' יהושע ור"ע במדרש חזית אלו כל בני אדם לבלרין ושמים וארץ יריעות וכל הימים דיו וכל הקנים קולמסי' לא יוכלו לכתוב תורה שלמדנו והתורה השלימה שקבלה מרע"ה מסרה כך בשלימותה רק ליהושע ויהושע לזקנים עד אנשי כנ"הג ואמנם אחר שגלוי וידוע לפניו ית' שאין כל ברי' יכולה להגיע למדרגה זאת מסר לנו י"ג מדות שהתורה נדרשת בהם וצוה עלינו להגות בתורתו יומם ולילה ולפי גודל מחקרינו והגיונינו בה נרד לעומקה ואמר דוד המע"ה: אמרות ה' אמרות טהורות'' בעת שאמר הש"ית אימרותיו למשה היה הכל מבורר ומלובן ואמר לפנינו היום התורה ''ככסף'' המלא עפר וסיגים ובעליל לארץ הוא מזקק שבעתים כך הוא לפנינו שאם תבקשנה ככסף שלא תחוש ליגיעה להשיגה וכמטמונים תחפשנה שיהי' בעיניך אם יגלו לך כשבילין דאורייתא כאלו השגת מטמונים אז תבין יראת ה' ודעת אלקים תמצא". והנה הבי"המק היה משפיע ע"י המנורה שפע חכמה להוגי תורה ושפע פרנסה ע"י קרבנות כמו שאנו אומרים במוסף ליום הכפורים: ''באין ארוחת אב תמיד. בכן בטן בנים תחסר'' ואמנם הורה אותנו כי אם גם בפרנסה כתיב: וברכך בכל אשר תעשה ואמר הכתוב מחרף עצל לא יחרוש ושאל בקציר ואין'' היינו משום דעולם כמנהגו נוהג ומאז באנו אל ארץ נושבת פסק המן מלירד אבל שוא לכם משכימי קום מאחרי שבת אוכלי לחם העצבים כן יתן לידידו שנה וכ' הרמב"ן: ההשתדלות והחרצות הבל והגזירה אמת ובכל ר"ה ויו"הכ יגזור הבורא ית' מי יעני ומי יעשר ולא כן בהגיון התורה כך היא דרכה של תורה חיי צער תחי' ובתורה אתה עמל: אבל היגיעה לבדה לא תועיל צריך המבקש תורה להתחנן אל נותן התורה ית' שמו שיחונניהו דעה. בינה והשכל למען ישיג האמת לאמתו ויזכה לירד לעומקה של הלכה ולפי מחשבתו הזכה פני בוחן לבבות תועיל לו יגיעתו בתורה וזה ענין ''זך'' שתהא המחשבה פנויה ממחשבות