ליקוטי חבר בן חיים י תעו

יצליח שייך באיש כזה מדי בתדב"א עליהו אלו בעלי אמונה ע"ד שאמרו רז"ל ליבעי רחמי אתכליא על עליא הת"ח על המחזיקין דאלמלא עליא לא מתקיימי' אתכליא ארז"ל אם אין קמח אין תורה אם הת"ח אין לו מחזיקין אין תורתו מתקיימת אבל אם אין תורה אין קמח אם ת"ת מתמעט גם פרנסה מתמעטת כמו שעינינו רואות בעו"ה ואמר הכ' על תו"הק עץ חיים היא למחזיקים כי החכמה תחי' בעליו ותומכיה מאושר אבל הת"ת לבד אינו מספיק כ"א צריך להיות עוסק בתורה לשמה ולא להשתעשע בחכמתה כ"א יען היא תורת ה' ואם עושה כן אזי הת"ח כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן בעתו הכוונה על מה שדרשו רז"ל כי רבים חללים הפילה זה תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה ועצומים כל הרוגיה זה תלמיד שהגיע להוראה ואינו מורה והעוסק בתורה לשמה ינצל משתיהם ולא עוד אלא ועליהו המחזיקין אותו לא יבול אבל השפע שיקבלו לא יהי' ח"ו להם לתקלה כי אם ברכת ה' תעשיר ולא יוסיף עצב עמה וז"ש וכל אשר יעשה יצליח כל מי שנזון בזכותו יצליח ועד"ז נבין מה שדרשו רז"ל ורצוי לרוב אחיו שפי' ממנו מקצת סנהדרין על שלא עסק בתורה כמו למבראשונה והם אמרו גדול ת"ת יותר מהצלת נפשות כוונתו כי ע"י עסק שעסק מרדכי בתורה ג"כ הי' הצלת נפשות ע"ד שארז"ל כל העולם ניזון בשביל חנינא בני ועתה זה מאמר רז"ל אצל הצדיקים א"צ ממשלת כי מרדכי אף קודם שהי' מושל הי' העולם ניזון בשבילו וע"כ ברבות צדיקים בלבד ישמח העם אבל הרשע דווקא ע"י ממשלתו יאנח העם כי כ"ז שאינו מושל הצדיקים מבטלין כל מחשבותיו להרע וז"ש התמרי' היינו הצדיקי' שעושין ג"כ פירות ואמנם ברבות צדיקים ישמח העם וע"י העדר הצדיקים גם הטובה מתמעטת ואמר נשים לילות כימים לבכות על העדר הצדיקי' שהי' מבטלין ע"י תורתם כל גזירות רעות והיו משימין לילות ימי אפילה של צרות לימים

דרוש ליום א ואתחנן תרמ"ט ז' אב ובו הספד על הגאון מו"ה שמשון רפאל הירש בפ"פ דמיין והרב מו"ה מרדכי בער בוויען והרבני מו"ה קויפמאן במט"ד

בתנחומא ריש פרשת ואתחנן אמר משה לפני הקב"ה רבון העולם הכל שוין לפניך פ תם ורשע אתה מכלה ? מרגלים הכעיסו לפניך בדבת הארץ. שנ': ויוציאו דבת הארץ רעה. ואני ששמרתי את בניך ארבעים שנה במדבר מקרה אחד לי ולהם א מלה"ד, למלך שביקש לישא אשה שלח שלוחיו לראותה אם נאה אם לאו הלכו וראו אותה. באו למלך ואמרה ראינו אותה ואין כעורה ועזובה כמותה שמע שושבינו וא"ל לא כן מרי אלא אין אשה נאה הימנה בעולם בא לישא אותה אמר אבי הנערה לשלוחי המלך נשבע אני בחיי המלך שאין א' מכם נכנס כאן מפני שבזיתם אותה לפני המלך בא השושבין ליכנס א"ל אף אתה לא תכנס א"ל השושבין אני לא ראיתיה ואמרתי למלך אין נאה הימנה בעולם והם אמרו אין כעורה הימנה ועכשו הנח לי ואכנס ואראה אם כדבריי אם כדברי' כך אמר משה לפני הקב"ה רבון עולם המרגלים הוציאו דבה על הארץ ואמרו ארץ אוכלת יושביה אבל אני לא ראיתי אותה ושבחתיה לפני בניך כי ה' אלקיך מביאך אל ארץ טובה ועכשו אראה אותה אם כדבריי אם כדבריהם שנ' אעברה נא ואראה את הארץ הטובה אמר לי' כי לא תעבור א"ל משה א"כ הכל שוין לפניך תם ורשע אתה מכלה. והמ' תמוה מאוד ובפרט מה ענין זה לפ' ואתחנן ונ' דהנה המשל בא לבאר ענין מעשה המרגלים אשר. המוציאי דבה אמרו ארץ אוכלת יושביה וא"כ אין כעורה הימנה ואף כי יהושע וכלב אמרו טובה מאוד מאוד למה לא יאמינו לעשרה נגד שנים ואמנם מרע"ה ששמע מפי הקב"ה ארץ טובה היה יכול להכחישם ולומר להם שקר אתם דוברים אלא מאחר שספרו כי בכל מקום שעברו היה מקברים מתים עמד ולא ענה מאחרי כי יהושע וכלב לא הכחישו ענין זה אבל היה לו לומר כי זה יען הכנענים עושים כל תועבות וכמ"ש כי את כל התועבות האל עשו ותקיא הארץ אותם ומאחר שגם זה לא אמר גם עליו נגזרה גזירה שהרי נאמר. אם יראו האנשים העולים ממצרים את הארץ זולתי כלב ויהושע א"כ גם מרע"ה היה בכלל הגזירה אלא שנתלה לו עד מי מריבה ומרע"ה הבין זה וזה שאמר ויתעבר ה' בי למענכם וביאר יותר במה שאמר אחר מעשה המרגלים בפ' דברים אחר שאמר זולתי כלב בן יפנה גם בי התאנף ה' בגללכם כלומר דמקרא דזולתי כלב מבואר כי גם בו התאנף ה' ומטעם זה לא התפלל משה שינחם ה' עליו משום שגזירת ה' על המרגלים היה גז"ד שהיה עמו שבועה. ואולם חי אני כי כל האנשים וגו' ואמנם