ליקוטי חבר בן חיים י תעה

מרעים והאיש הזה אשר רב ריבי עם מרעים הוא יתיצב למולי עם פועלי און וזאת היתה המדה המשובחת בצדיק הלז שאנו עסוקים בהספידו והנה אמרו רז"ל לעולם ידון אדם חבירו לכף זכות שכל הדן חבירו לכף זכות דנין אותו מן השמים לכף זכות והן הן ד' הכת הראשונה שאומרים לצדיק שבאו לקבלו בא בשלם בזכות שעשית שלם בין ישראל לאביהם שבשמים אמנם יגיע הצדיק למדה הזאת יען בכל עת מבקר מומו מעצמו ומעריך הערך בין עצמו לאנשים נבערים מדעת כמו שפי' רז"ל והגד לעמי פשעם אלו ת"ח ששגגות נעשה להם לזדונות ולבית יעקב חטאתם אלו ע"ה שזדונות נעשו להם כשגגות וזה מאמר הכת הב' למה יבא הצדיק הזה בשלם יען הלך נכוחו ר"ל נוכח עצמו שעשה בכל עת חשבון עם עצמו כמו שדרז"ל על כן יאמרו המושלים ביצרם באו חשבון ואמנם הכת הג' אומרת תדע למה בקש הש"י נפשך אף כי היית לו כלי חפץ למען יבא שלם כי מפני הרעה נאסף הצדיק לכפר על עון הדור והיינו יבא שלם לכל ישראל ויבטלו כל גזירות הקשות על כל ישראל בעולם אחרי ינוחו על משכבותם ויה"ר שאסיפת הצדיק הלזה יכפר על כל ישראל אל ויבא שלם אכי"ר: דרוש לז' אדר שני פ' ויקרא שנת תרנ"א לפ"ק בבי"המד שלי מחמת חולשא וזה טעם הקיצור בעו"הר ובתוכו הספד על הרב המא"הג מו"ה ישעי' רובין אב"ד בקהל מיהאלפאלו והמא"הג מו"ה נתן מיללער אב"ד בסעטעין והרב הגאון מו"ה יונה צבי בערנפעלד אב"ד בדעברעצין והגאון מו"ה שמעון פריעד מאן בגאלאנטא והגאון המפורסים מו"ה מנחם כ"ץ אב"ד בצעהלים והרב המופלג מו"ה דוד ברילל בפ"ב והרבני החסיד מו"ה דוד פיגעלעם באוגגוואר. בתנחומא פ' ויקרא ריש הפ' זש"ה ברכו ה' מלאכיו גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו ר' תנחום בן חנילאי אומר ללמדך שגדולים צדיקים יותר ממלאכי השרת שמלאכי השרת אינם יכולים לשמוע קולו שנ' וה' נתן קולו לפני חילו אלו המלאכים שנ' כי רב מאוד מחניהו ומי קשה מהם הצדיקים כי עצום עושי דברו הצדיקים שעושין רצון יוצרם. זה משה שאמר לו הקב"ה עשה משכן ועמד ונזדרז ועשה משכן ועמד לו מבחוץ שהי' מתירא לבא שנ' ולא יכול משה לבא אל אוהל מועד אמר הקב"ה אינו דין שיהא משה עומד מבחוץ ואנו בפנים אלא הרני קורא אותו שיכנס לפיכך כי ויקרא אל משה. אמר דהע"ה פלאות עדותיך על כן נצרתם נפשי פתח דבריך יאיר מבין פתיים הענין הש"י לא גילה טעמי מצות בתורה חוץ ממצות המלך שאמר ולא ירבה לו נשים פן יסורו את לבבו וע"י טעם זה בא מכשול לשהע"ה שאמר אני ארבה ולא אטה וכ' עליו נשיו הטו את לבבו והענין ע"ד שכ' רש"י על מה שפתח הש"י בהר סיני אנכי ה' אלקיך אמר הקב"ה קבלו מלכותי ואח"כ קבלו גזירותי כי אין משפט המלך לגלות לעמו טעמי חקותיו וז"ש דהע"ה ע"י שפלאות עדותיך שלא גלית טעמם על כן נצרתם נפשי שאין לי מבא להקל בצד מן הצדדים וביאר דבר זה כי הפתי המבקש אחר טעם המצות כבר סגרת הדלת בעדו באמרך בפתח דבריך אנכי ה' אלקיך אני מלכך וז"ש פתח דבריך יאיר מבין פתיים שלא יחקרו אחר טעם מן הטעמים והנה מרע"ה אף שא"ל הש"י ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפורת והי' לו דין להתיר מעצמו לכנס שם ומ"מ כ"ז שלא קראו ה"ית לבא לא נכנס עד שקרא לו ה' ית' כי אולי יהי' הדבור כך חזק אשר אפי' בחוץ ישמע הדברים כמו בקריאה ראשונה כאן וז"ש גבורי כח כי איזהו גבור הכובש את יצרו עושי דברו אבל וצפו בכל עת לשמוע בקול דברו וזה הי' מרע"ה עד שבאו למריבה וא"ל הש"י ודברתם אל הסלע והוקשה למרע"ה קו' הרמב"ן א"כ מטה זה ל"ל ודרש כי ודברתם לאו דווקא כ"א הכאה תהי' על הסלע כמו בפעם הראשונה במסה ומריבה וכמ"ש הרמב"ן וע"ז א"ל הש"י יען לא האמנתם בי להמתין עד אשר אצוה להכות וזה נראה כוונת הכ' אשר נסיתו במסה שם צוית להכות ואחרי למדו שם גם במריבה להכות תריביהו על מי מריבה:

סיומא במס' מגילה ברבות צדיקים ישמח העם זה מרדכי שנ' והעיר שושן צהלה ושמחה ובמשול רשע יאנח העם זה המן שנ' והעיר שושן נבוכה אבל מדוע אמר הכ' אצל הצדיקים ברבות ואצל הרשעים ובמשול אחז"ל במ' מו"ק כי נח נפשי' דרבינא פתח עליו ההוא ספדנא תמרים הניעו ראש על צדיק כתמר נשים לילות כימים על משים לילות כימים. אמר דהע"ה בתחלת פ' תהלים כי אם בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה והי' כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן בעתו ועליהו לא יבול וכל אשר יעשה יצליח וק' מה יעשה