ליקוטי חבר בן חיים י תעד

בגראסווארדיין לביתו עד שנתפייסו אנשי מארגערעטין ולקחוהו שוב לרב ולא ארכו הימים נעשה א' מששנאיו פו"מ והניחו לישב שנה תמימה בלא סופק וסבל באהבה דוחק גדול ולא הי' לו מכל הדוחקים ביטול תורה ואח"ז נתקבל לסיקס ולשם באו אנשים הרבה עפ"י עצת הצדיק מצאנז לקבל פניו ולא פסקה ישיבה משלחנו עד שנקרא לעיר גדולה קאלאמעא ומאז פסקה ישיבה מעל שלחנו וחיבר חבוריו היקרים בראשית לפני יודעי ספר ספר משכיל ''משכיל אל דל'' ואח"ז לאנשים ונשים וטף ספר ''עת לעשות'' אשר כל קורא בו יתמלא יראת ה' וכל מה שספרתי אינו מגיע לא' מאלף ממדותיו הקדושים והנה אנכי קורא באזניכם אמרי דהע"ה על קבר אבנר שר וגדול נפל היום בישראל והאנשים בני צרויה כוונתי לענינינו באנשים בני צרויה בני צרי יה הרעש הגדול בארץ רוססלאנד אשר כמוהו לא נהי' מעולם וגירש שפאניא מול גזירת רוססלאנד כמר מדלי ולולי הי' השר הגדול בחיים והי' שופך דמעותיו בחיק אבינו הרחמן הי' תקוה אשר יתקיים בו ואת שועתם משמע ויושיעם אבל שר וגדול לפני ה' נפל בישראל והאנשים בני צרי יה קשים לישראל וארז"ל הני ברייני דהוו בשבבותי' דר' זירא כד דמיך ר' זירא אהדרי בתיובתא אמרי האידנא מן מגון עלן והנה הרואה מיתת צדיקים האלו והצרות הגוברות בעו"ה ולא יפקח עיניו לשוב בתשובה על כיו"ב אמר ישעי' לא ידעו ר"ל לא ירגישו ולא יבינו אם בארזים נפלה שלהבת מה יעשו אזובי הקיר כי טח מראות עיני' הנעשה לפנינו מהשכיל לבותם מה יעבור ח"ו עלינו וע"ד שפי' המ' הפסוק הזה על המרגלים. וכוונת הכ' לא ידעו מאבותם דרך היראה והמוסר ועי"ז לא יבינו

סיומא במ' כתובות פ' הנושא אר"א בשעה שהצדיק נפטר מן העולם ג' כתות של מלאכי השרת יוצאות לקראתו אחת אומרות לו בא בשלם ואחת אומרות הולך נכוחו ע' פי' רש"י וא' אומרת לו יבא שלם ינוחו על משכבותם תמן באבות תנן הילל אומר הוה מתלמידיו של אהרן אוהב שלם ורודף שלם אוהב את הבריות ומקרבין לתורה והנה לפי הפשוט ענין הרודף שלם ע"ד שפי' רז"ל בקש שלם ורדפהו בקשיהו במקומך ורדפיהו במקום אחר אבל לגבי אהרן שהיו כל ישראל ביחד ק' לפ' כן והנה במ' ערכין פ"ג תניא אר"ט תמה אני אם יש בדור הוה מי שמקבל תוכחה אמר ראב"ע תמה אני אם יש בדור הזה מי שיודע להוכיח היתכן הני קדושי' לא הי' בהם מי שיודע להוכיח אבל ענין התוכחה ק' משני צדדין הא' אחרי שגזר שהע"ה בחכמתו אין אדם צדיק אשר יעשה טוב ולא יחטא הלא החוטא אשר מוכיחין אותו יחפש אחר חטאי הצדיק ויאמר לו אתה אומר אלי טול קיסם מבין עיניך ואני אשיב לך טול קורה וכן הוא בערכין שם והדין עמו ע"ד שאמר שהע"ה יקר מחכמה מכבוד סכלות מעט ר"ל אם החכם המכובד חוטא אפי' חטא קל יקר וכבד מחטא גדול של הפחות ואר"י ה"ד חילל השם כגון אנא דמסגינא ד' אמות בלא תורה והמכיר את נגעו עצמו קשה עליו להוכיח וזאת שנית סבת התוכחה היא מפני שלא יוכל לראות היאיך עבד מורד ברבו בפניו והסיבה הזאת תתלהב לב המוכיח עד שיצאו מפיו מלין אשר לא יערבו לפניו ית' שמו ישעי' אמר בתוך עם טמא שפתים אנכי יושב כ' ויעף אלי א' מן השרפים ובידו רצפה ויגע על פי ודרשו רז"ל רצוץ פה דובר לה"ר על בני וזה ענין מ' ראב"ע אחר שאמרו רז"ל כי הנוכח אומר למוכיח טול קורה והמוכיח מצד דביקותו בה' לא יוכל לעצור רוחו להביע דברים קשים והיאיך יעמוד להוכיח וי לו מיוצרו וי לו מיצרו ולהורות הדרך הנכון ארז"ל מה הי' מדתו של אהרן וארז"ל באבדר"נ אם ראה אהרן שאדם כשר הולך להתחבר עם פועלי און הי' מתקרב אליו והתרוע עמו וממילא נתפרד מחבילתו והי' אהרן מצד א' אוהב שלם שכרת ברית ריעות עם מי שהתחבר קצת לאנשי רשע וע"י אהבתו לאיש הזה גרם הפירוד בין האיש אשר בחר בו והאיש אשר רצה להשחיתו והתחכם כל כך ע"י שהי' אוהב את הבריות ולא רצה ליגע בכבודם אבל רצה ג"כ לקרבן לתורה והנה הלל הזה שאנחנו עסוקים בהספידו מעולם לא יצא מפיו אף אף האריך כמה שעות בתוכחה דבר עתק ועבריינים גמורים ערבה להם לשמוע תוכחתו כי אחרי שפרט וביאר גודל העונות הנעשות בעו"ה היפך מליצתו לעשות מליץ יושר על המון עם לאמר כי לכל העם בשגגה שאין המורים מפקחים עיני' ושמר פיו ולשונו שלא לעורר ח"ו דין על בני דורו ואף כי מי שהי' לו מקצת יראת ה' בשמעו תוכחתו החל להפרד מפועלי און ופעל הצדיק הזה אף כי אהב השלם ולא פגע בכבוד החוטאים וקורא אני על הצדיק הלזה מ' רז"ל פ"ק דסוטה כשנפטר מרע"ה הי' הקב"ה סופד ואומר מי יקום לי עם מרעים מי יתיצב לי עם פועלי און כי מדת מרע"ה היתה בינו לבין ישראל הגדיל חטאם ואמר להם אתם חטאתם חטאה גדולה ובשובו לפני ה' אמר ויעשו להם אלקי זהב ופי' רז"ל שאמר לפני הש"י כסף וזהב שהשפעת להם הביא אותם לכך וז"ש הש"י עליו מי יקום לי מי יקום בשבילי עם