ליקוטי חבר בן חיים י תעא

מילי דהספידא ודרושים. דרוש לז' אדר ראשון פ' תצוה תרמ"ט ובו הספד על הגאון המנוח מו"ה משה פאלאק אב"ד בקהל יראים באניהארד. ברכות פ' זו ע"פ ואתה תצוה זית רענן יפה פרי תואר ק קרא ה' שמך לכן נקראו ישראל זית רענן שהם מאירים לכל אמר הקב"ה ויקחו אליך שמן זית לא שאני צריך להם אלא שתאירו לי כשם שהארתי לכם למה כדי להעלות אתכם בפני כל האומות שיהיו אומרין. ישראל מאירין למי שמאיר לכל. משל לפקח וסומא שהיו אהלכין אמר הפקח לסומא. בא ואני סומכך והיה הסומא מהלך כיון שנכנסו לבית אמר הפקח לסומא צא והדלק לי את הנר והאיר לי שלא תהא מחזיק לי טובה שלויתיך כך הפקח זה הקב"ה שנאמר. עיני ה' משוטטות בכל הארץ והסומא אלו ישראל שנ' נגששה כעורים קיר והיה הקב"ה מאיר להם ומנהיגם שנ' וה' הולך לפניהם יומם וגו' כיון שבאו לעשות המשכן קרא למשה וא"ל ויקחו אליך שמן זית זך אמרו ישראל ואתה תאיר נרי ואתה אומר שנאיר לפניך א"ל בשביל להעלות אתהם שתאירו לי כשם שהארתי לכם לכך נאמר זית רענן. עכ"ל

כבר האריך הרמב"ן ס"פ בא ובפ' יתרו בדבור שני כי מימי דור אנוש ע"י שהאריכו שנים למרבה והתקרבו ע"י חכמתם למלאכי מרום כ' אז הוחל לקרוא ר"ל לצבא מרום בשם ה' ובדור הפלגה ע"י שנתפזרו בארבע כנפות הארץ האמינו כי כל ארץ וארץ עומדת תחת ככב אחר החלו לעבוד לככבים ומזלות ועד"ז פרצה ע"א בעולם ותנן במס' ע"א שאל פלוספוס אחד את רבן גמליאל אם הקב"ה מואס בע"א מדוע אינה מאבדה מן העולם א"ל. הרי הן עובדין לדבר שצורך העולם בו יאבד עולמו מפני השוטין. א"ל א"כ יאבדו אותן שאין צורך העולם בהם א"ל אף אנו מחזיקים ידם של אלו שיאמרו שהן אלהות שהרי לא יאבדו הנה ענין מאמרי הפלוספוס הלז היה נידן למעלה יותר מאלפים שנה על איזה דרך ישכון אור לאו"ה עד אשר הוציא ה' את ישראל ממצרים שמעו עמים ירגזון נמוגו כל יושבי כנען ואמנם נס עובר לא יתן מופת כי יאמרו מקרה הוא אשר על כן הביא ה' את עמו לארץ כנען וכרת עמם ברית אשר ישמרו חקיו ותורותיו ינצורו ועי"ז וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליהם ויראו מהם כפי' הטל אורות. כי ילמדו ליראה את ה' מעם בני ישראל והנה יעקב אשר הכיר עוד את זקינו אברהם ושמע מפיו הצלתו מאור כשדים ורדיפתו את ארבעה מלכים אדירים לא היה צריך לשום אות על השגחת הבורא ית' וכל זמן שבניו ילכו בדרכיו כמו כן אין צריכין אות כי כל יושבי תבל יכירו כי ה' אתם וזה שאמר ישעי' ע"ה: כה אמר ה' אל' יעקב זה השם אשר פדה את אברהם א"ל ליעקב לא עתה יבוש יעקב ולא עתה פניו יחורו בראותו כאשר יראה יעקב ילדיו. צאצאיו. מעשי ידי. בקרבו מה שאני עושה בקרבו בזה לבד יקדישו שמי כי יאמרו ומי גוי גדול אשר לו אלקים קרובים אליו ואת אלקי ישראל יראה על ידם עריצתו. ואמנם אם יזכו ישראל לזאת צריכין להלוך בכל עת בדרך תמים ולא היום כן ומחר כן ומדרגה זאת אי אפשר להשיגה כ"א אם השכל צלול מבלי תערובת ועכירות וז"ש למשה בנתינת התורה שאתה נותן לפניהם אינו די כ"א שיכינו שכלם עד שיבינו השמן זית זך כתית שלא יהא תערובת שמרים בו ואם השמן זך מעת שנבלע בפתילה לא יכבה אורו עד כלותו לשרוף השמן והפתילה וכן ויקחו אליך שמן זית זך שכל זך בלא עכירות וזה יועיל להעלות נר תמיד ואז יהי' זית רענן יפה פרי תואר קרא ה' שמך כי יפיפותך יתקים בך והלכו גוים רבים לאורך ויכירו כי יש אלקים בארץ וזה שתאירו לפני כשם שהארתי ע"י שתגרמו כי היטב איטיב אתכם יצא אורה לעולם וזה משל הפקח והסומא ע' בזה

סיומא. סופ"ק דסוטה: בר"י אלמלא מקרא כתוב אי