ליקוטי חבר בן חיים י תנז

השבטים ול"ק ג"כ למ"ש רש"י דהפקר ב"ד דווקא במקום סייג וביחרם כל רכושו וודאי היה סייג לדבר שהיה צריכין לכל ישראל כמבואר שם בפסוק אמנם גם בקרא דראשי האבות שייך סייג שאלמלי כן רבו מחלוקות בישראל. ומעתה יק' עלינו למה לא יליף אביי ג"כ מהתם דגם בכה"ג להפקיע מזה ולתת לזה ונ' טעמא דאביי בשלמא התם א"י של הקב"ה היא והוא יתברך מסרה לראשי האבות אבל מדנפשי' מאן מפיס לן דיש כח ביד ב"ד על כך ובזה מתיישב לנו מה שהקשינו לעיל הרי גם במוסר שטרותיו פי' רש"י דטעמא משום הפקר ב"ד וא"כ לאביי קשיא ולמ"ש אתי שפיר דהתם כיון שהמלוה מוסר שטרותיו לב"ד גם אביי מודה דדמי להאי דראשי האבות

ועתה נבא לד' הרמב"ם דבמסירת שטרות לא הזכיר שביעית דרבנן ורק בפרוזבול וה"ט דבמסירת שטרות הטעם משום דכגבוי דמי ואין זה ענין להפקר בי"ד אבל בפרוזבול לא סמכי' אהפקר בי"ד רק לתקן שביעית וכד' תוס' דרבא לא תירץ כ"א קו' שניי' אבל לא לתקן בשביעית דאוריי' ומתורץ בזה קו' הרמב"ן למה לי' להלל לתקן פרוזבול ליתקן מסירת שטרות מאחר דמסירת שטרות הוא משום דכגבוי דמי זה לא שייך אלא בשטר החתום בעדים דעדים החתומים על השטר כמו שנחקרה עדותן בב"ד אבל מאן דיזיף בצנעה יזיף ונותן כתב ידו בלא עדים כה"ג לא מהני מסירת שטרות דלאו כגבוי דמי

אמנם לרש"י דמפי טעמא דמסירת שטרות משום הפקר בי"ד הדרא קו' לדוכתא פרוזבול ל"ל להלל לתקן וי"ל מאחר דהפקר כה"ג מראשי האבות ילפי' בעי' ב"ד מומחה דומיא דהתם ולא סגי בכל ב"ד אבל עכשיו שתיקן הלל פרוזבול הלל הפקיר גם לדורות ולא צריך לב"ד דאלימא אלא דלשמואל דאמר ב"ד דאלימא הדרא קו' הרמב"ן לדוכתא ונ' דלשמואל בלא"ה קשה למה לי' לתקן פרוזבול ליתקן שיאמרו ע"מ שלא תשמטיני בשביעית וכמ"ש במה"ק וע"כ אין לדקדק כזה. ואמנם קו' זאת משלא תשמטיני י"ל דלא רצו חכמים לגלותה דא"כ יעשו גם באונאה כן כדאמר שמואל במסכת מכות וירבו הרמאים עי"ז

רש"י ד"ה לבטולי' אי אכשור דרי הביא לרש"י לזה דק' לי' קו' הראשונים אי לדרי תיקן ביטול ל"ל אלא דיקשה לפי פירושו מאי מייתי הש"ס משמואל דאמר בעי' בי דינא דרב אמי ורב אסי ש"מ דלדרי' תיקן כיון דלרש"י בכלל לדרי' כ"ז דלא אכשור דרי מה''ות עלה ע"ד שמואל דאכשור דרי ונ' דהמקשה סמך אאידך שמואל דאמר אי איישר חילי ומ"ט א"וו משום דאכשור דרי. ונ' דגם הרי"ף מפ' כפי' רש"י ולכך השמיט להך שמעתא דמ' לי' דבאמת המקשה הוא דהוה מפ' דשמואל דאמר אי איישר חילי אבטלינהו משום אכשור דרי קאמר אבל למאי דקאמר דלמא יותר מהלל קאמר א"כ גם שמואל לא מאכשור דרי מיירי ור"נ דאמר אקיימיני' ג"כ לית לי' אכשור דרי ולכך לא הביא הריף הך שמעתא כלל וכן לא הביא דבעי' בי דינא דר"א ורב אסי דשמואל דקרי לי' עולבנא הוא דקאמר הכי אבל לר"נ דאמר אקיימינה דלאו עולבנא היא לא בעי' בי דינא דאלים

אמנם הרמב"ם הביא הך דבי דינא דרב אמי וכו' דמ' לי' תירץ הש"ס איישר חילי יותר מהלל דחוי בעלמ' הוא דמהי"ת ישיג שמואל יותר מהלל הלא אמרו לבן של ראשונים כפתח אולם ושל אחרונים כסכתא בגודה א''וו לעולם שמואל ס"ל אכשור דרא וקאמר אי איישר חיל שאברר דדורינו עדיף בענין זה יותר מדורו של הלל אבטלינהי' וס"ל לשמואל כי אכשור דרי' דבעינן בי דינא דרב אמי ורב אסי אנן נמי מפ' לן בהא מלתא ובעי' בי' דינא דרב אמי ורב אסי ולרבנן דבי רב אשי לא ק' כמו שביאר הרמב"ם דבת"ח הקיל

אמנם ר"ת ע"כ לא מפר' כרש"י כ"א כדברי המפרש כפשוטו מדדחיק לפרש דשמעתא זו כרבא אזלא ואי כרש"י שפיר אתא גם לאביי דהלל לפי שראה אנשי דורו שנמנעים מלהלות והי' מתירא שמא מטעם זה לא ירצו ב"ד שאחר החרבן לעשות זכר לשביעית והתקין להם אאותו זמן פרוזבול וכל זה כ"ז שיהא הדור כמו בימי הלל אבל אי אכשור דרא נוח לו להלל לבטלו אך אי קשה הא קשי' דלרש"י לכאורה מ' ג"כ דשמעתא לרבא אזלא דאפי' בשביעית דאוריית' תיקן הלל אבל לאביי דעל שביעית דרבנן דווקא תיקן א"כ למה לא יכול כל ב"ד לבטל ע"י פרוזבול שביעית דרבנן ונ' דאי נמי שלא רצה לתרץ בשביעית משום הפקר ב"ד כמ"שכ הרשב"א דלא מ' ליה הפקר ב"ד כה"ג להפקיע מזה וליתן לזה אבל מאחר שהיה כח ביד חכמים משום שב וא"ת לפטור הלוה מן התשלומין הפקרן הפקר מדאוריי' וצריך ב"ד אלים לבטל הפקירן

אקיימיני' פי' רש"י ואתקן דלא כתוב ככתוב דמי וכ' הרא"ש דה"ט דרבנן דבי רב אשי והרמבם כ' דרבנן דבי רב אשי בת"ח דווקא קאמרי ונ' לפרש דר' נחמן ס"ל כהתו"כ דבימי הלל עדן הוה שביעית דאורייתא ולכך תיקן לכתוב דוקא אבל בז"הז דבטלה קדושת הארץ ולא הוה כ"א מדרבנן סגי באמירה