ליקוטי חבר בן חיים י תכו

עריסותיכם יוכל לקיים כיון דס"ל לר"א דאם אפה פחות משיעור חלה ורדן לתוך סל אחד יבא ע"י צירוף סל אחר האפיי' חיוב חלה ש"מ דראשית עריסותיכם לאו דווקא

ויש לעורר לר"א ולד' תוס' דביטול מטעם הפקר והרי יכול בכל שעה לחזור ולזכות בה ואמאי מהני וצ"ל דדווקא במתשיל עלח קאמר ר"א דחכם עוקר מעיקרו ולמפרע נעשה שלו משא"כ בהפקר דעתה יצא מתחת ידו וכ"ז שלא זכה בה איננה שלו

רש"י ד"ה האופה מיו"ט לחול כוונת דבריו דדווקא כה"ג שכבר אכל ולא מצי לאכול יותר הוא דקאמר ר"ח לוקה משא"כ במי שהכין לו די סיפוקו ליו"ט אבל עדן לא אכל מודה ר"ח דאינו לוקה דכל חדא סעודתא עכ"פ חזי' לי' וע"ד דאר"פ לקמן בשמעתין דאפי' מאן דלית ליה הואיל היכא דכל חדא חזי' לי' להואיל ובא רש"י ליישב בזה ד' הגמ' דקאמר ר"ח אמר לוקה לא אמרי' הואיל וכי מה קשה עליה דר"ח דאצטריך לתרוצו בשלמא דקאמ' רבה אינו לוקה אמרי' הואיל שייך למימר ר"ח אמר לא אמרינן הואיל אבל לא כדהשתא ובמ"ש רש"י מיושב דמאחר דלא קאמר ר"ח דלוקה אלא מיו"ט לחול אבל אם אפה כדי ספוקו ליו"ט ואפה עוד אינו לוקה ומ"ש וע"ז קאמר הש"ס דהתם א"צ להואיל וכמו שבארנו משא"כ מיו"ט לחול דבעי למימר הואיל ור"ח לית לי' הואיל לוקה

כ' רש"י כל מלאכה לא תעשו וזה לא נמצא ביו"ט רק בשבת ויו"הכ ונ' דצ"ל כל מלאכה לא יעשה בהם ובא רש"י ליישב מאחר דהתירה תורה מלאכת אוכ"נ מנ"ל לר"ח דמלקי' עלה ולזה כתב רש"י דמאחר דמלאכת או"נ מותר למה כ' תורה כל מלאכ' לא יעשה הול"ל כל מלאכת עבודה לא תעשו כי היכי בפ' אמר ואנן ידעי' דמלאכת אוכל נפש שרי

ויל"ד מ"ט הפסיק הש"ס בהאי שקלא וטריא דאתי קמן ולא קאמר מיד לימא ר"ח ורבה בדר"א קמפלגי ואמנם למ"ש א"ש דידע הש"ס דשמעתין מדר"ח דמחייב דווקא מיו"ט לחול אבל לא היכא דכבר הכין ליו"ט די ספוקו משום דכל חדא חזיא ליה ולא אצטריך להואיל והן הן ד' ר"פ לקמן דר"ח גם כר"א מצ סבר. ונ' עוד דבא הש"ס לגלות מנ"ל לרבה דאמרי' הואיל אע"כ מדייק לי' מקו' שהקשה לר"ח היאיך אופין מיו"ט לשבת ושפיר מייתי האי שקלי' וטריא. בסוף הסוגי' רש"י ד"ה אמר רמי בר חמא אי שרינן לי' משום הואיל בא רש"י לפ' דאף דרמי ב"ח סתים דבריו לא תימא דסמך אמאי דס"ל לר"א דעובר בבל יראה משום הואיל ואי בעי מתשיל ור"י דלית לי' הואיל קאמר אין זה חמץ שמוזהרין עלי' משום דלית לי' הואיל דא"כ בפשיטות יש לדחות דבריו ע"כ לא קאמר ר"א אלא לחומרא אבל לקולא מי קאמר א"וו ה"ק רמי ב"ח הא דאפלגי' רבה ור"ח אי מדאורייתא אפי' מיו"ט לר"א שרי לאפות מדהתירו ע"י עירוב לבשל מיו"ט לשבת אף דצרכי שבת אין נעשין ביו"ט תליא בפלוגתא דר"א דמתיר לאפות כ"ז שלא קרי' שם ע"י הואיל ור"י פליג עליו

רש"י ד"ה אלא דבעדנא וכו' בלא הואיל וצריך ביאו' דהרי הש"ס מ"מ קאמר ע"כ לא קאמר ר"א דאמרי' הואיל דמ' דגם כה"ג אצטריך ר"א להואיל ונ' דה"ק דאמאי שרינן בתר אפייה ליטול א' לחלה ולא מזקקי' לי' למבצע מכל חדא היינו משום דהאפי' בהיתר בלא הואיל היה מהני

רש"י ד"ה מלתא דק' לן ומוטב לעבור על בל יראה ולא לעשות איסור בידים יל"ד דהך סברא ר''י קאמר לה במס' ר"ה אבל ר"א לא חש לה וקאמר ינתנו מתן ד' ונ' ד' רש"י דהתם ר"א לטעמא דקאמר גבי איברי חטאת באיברי עולה רואין איברי חטאת למעלה כאלו הן עצמם ה"נ במתן ד' ס"ל דרואין דם הבכור ומעשר ופסח כאלו הן מים

רש"י ד"ה אהדר לי' דמלתא אחרינא אכתי לא שמיע לן וזה ג"כ כוונת רש"י לעיל כשכ' דטעמא דר' יושע משום דס"ל טו"ה אינו ממון אלא משום התי' שכתב רש"י כאן דלא שמיע ליה הך ברייתא המתין רש"י לעיל לבאר כן וכוונת ד' רש"י דמ' לן לענין בל יראה גם ר' אליעזר מודה דאינו עובר אלא דמהיות טוב אל תקרי רע למה יניח לו חמץ בביתו כיון דיכול לאפות קודם קריאת שם כיון דאי' לי' הואיל

רש"י ד"ה מלתא דק' לן עיי' רש"א שהק' א"כ מאי מק' ר"א לר"י לדבריך הרי הוא עובר בבל יראה נ' דלק"מ דהכי קאמר לי' הרי יוכל לאפות ולמבצע מכל חדא ולמה לו לעבור בבל יראה בשלמא לר"א דאית לי' הואיל אפי' לזה א"צ. ודע דהואיל דר"א שרי מה"ט לכתחלה משום דהוה בידו משא"כ הואיל דרבה דלא הוה בידי' מדרבנן מיהת אסור

גמ' טבל אשאין לה לזביז י"ל דמס' לי' אי הא דאית לי' לר"א צירוף סל משום דיליף מצירוף כלי אחת וא"כ בעי' תוך או דלמח גמרא גמיר לי' ובכלי סגי'

רש"י ד"ה תנור אף תנור יל"ד א"כ למאי אצטריך רב יוסף למימר ואב"י א"ש הל' כר"א הרי גם לר"י