ליקוטי חבר בן חיים י תכג

שם קרים בלי חציפה ע' ביאו' רוו"ה ולי נ' ע"ד שאמרו במ' תענית אין הגשמי' נעצרים אלא בשביל עזי פנים. מעריבים לשמחת תורה שמיני רנת בית השואבה צ"ע דר"י ס"ל הכי אבל לרבנן אין ניסך המים בשמיני. פיוט יוצר ליום א' של פסח קנין כי שברתי ע' ביאור רוו"ה ולי נ' דקאי על מעשה העגל אשר על ידו נשברו הלוחות והיינו קנין כי שברתי והנה ארז"ל אלמל' ויו שבהעלוך ששתפו הש"י ג"כ לא נשתייר משונאיהם של ישראל שריד ופליט וז"ש קדשו לולא חברתי שאמרתי העלוך ל' רבים כמעט שעברתי ח"ו מן העולם

ועד"ז אמר ג"כ וטוב לא סברתי ר"ל על משה רבינו ע"ה שנקרא בגמ' מנחות יבא טוב ויקבל טיב וכו' ואני לא חכיתי עד בואו. קרובות ליום ב' של פסח גלות לאזרחי עי' ביאו' רוו"ה ולי נ' דקאי ע"פ ויחלק לו לילה וע' ב"ר פרק ע"ג על פסוק זה. שם ואל הבקר רץ ע' ביאור רוו"ה ומרן ז"ל פי' דערך פסח על פ' שור וכשב שקורין בפסח

ביוצר לז' של פסח אור עולם ע' ביאור רוו"ה אבל מרן הגאון חתן סוסר פי' ע"ד שארז"ל במ"ר פ' י"א כ"מ שנאמר ויהי אינה אלא צרה והק' מויהי ערב משני ביום ראשון צרה הוה שגנזו הש"י לאור שברא ביום ראשון לצדיקים לע"ל והנה של יום ראשין הי' רוחני לבד משא"כ גלגל חמה הוא מחומר וצורה וז"ש הפייטן אור עולם דהיינו אור של יום ראשון נגנז באוצר החיים ואורות שלנו המה מאופל כי יש להם חומר אופל ולזה אמר ויהי ביום ראשון קרובות ליום ז' ד"ה אמרו לאלקים יהודים אשר זדו בזדון ע' ביאור רוו"ה ולי נר' דקאי אדור אנוש שיצא הים ושטף שלישי של עולם ב"ר פ' כ"ג. קרובות ליום אחרון של פסח ד"ה מה מועיל כעקלו בסוף ע' ביאור רוו"ה ולי נראה דהגי' בסוף במלאפים ר"ל שהושלכו ילדי ישראל בים סוף וארז"ל בקדרה שבשלו בה נתבשלו וז"ש כעקלו בסוף כך נדונו. בביאור רוו"ה בהקדמ' למגלת רות ואני דעתי כי אחרי שאמרו רז"ל כי בחג העצרת מת דהע"ה והקב"ה ממלא שנות צדיקי' מיום ליום א"כ דהע"ה נולד בעצרת וידוע דכל ס' רות לא נכתב אלא מפני כבודו של דוד הע"ה מול דואג שהי' אומר דוד אסור לבא בקהל וכ' שמואל הנביא מגילת רות להראות כי פלוני אלמוני הי' סובר כדואג ואמר לא אוכל להשחית נחלתי והזקנים אשר בשער ברכו את בועז ואמרו יתן ה' האשה הבאה לביתך כרחל וכלאה הרי שלא השגיחו ע"ד הגואל וסיים שמואל המגילה וישי הוליד את דוד שהי' לפי הנ"ל בעצרת לכך קורין בעצרת ואעתיק כ"ן מס' כסא רחמים להגאון אזולאי מ"ש דבר פלא במ' סופרים פ"א

על הפיוט לשבת נחמו דין שמע תורת שמע בכל לשון להתמלל הלא נודע בארבעה אשר פירשו זקינוני ואמר הגאון מהר"ל מפראג שבחלום הגידו לו פירוש דברי הפיוט הנזכר במ"ש רז"ל טט בכתפי שתים פת באפריקו שתים ומזה למדנו שהבתים הם ארבע ומזה ידענו שנוכל לומר שמע בכל לשון שהרי כתוב טטפת בלשונות אחרים וז"ש דין נשמע תורת שמע לאומרו בכל לשון וכ"ת מנ"ל דק"ש שהוא יחוד שמו ית' מותר בכל לשון לז"א הלא נודע בארבעה ר"ל טט בכתפי שתים ופת באפריקו שתים הרי דפ' שמע ניתנה בכל לשון. וכ' עוד כי הגאון החסיד מהר"ש מאסטרפליא אמר שראה בחזון שהפירוש הוא שדין שמע בכל לשון נזכר בארבעה מס' ברכות יג מגילה י"ט סוטה ל"ב שבועו' ט"ו וז"ש בארבעה אשר פירשו זקינינו. הערות לס' כסא רחמים ר"ת כלה סופרים אבות להגאון חיים יוסף דוד אזולאי

מס' כלה הל' ג' ד"ה המשמש שהוא מאפיל בטליתו ויש קצת ראיה לזה מפ' מקום שנהגו מקום שנהגו להדליק נר ביו"הכ שלא יבואו לשמש מדליקין ואי בהאפלת טלית שרי אמאי מדליקין דלמ' יתאוה לה ע"י הנר ויאפיל בטליתו. פ"ד הל' ב' ד"ה כל המחליף אפשר דהטעם בסנהדרין צ"ב ע"א ע' רש"י שם ביאור על מאמר זה והוא פלא עיי"ש. פ"ד הל' א' ד"ה והא דקאמר לו ולזרעו אפשר דסמיך אהך דרשא בפסוק הלא אהרן אחיך הלוי דאל"כ צ"ע הרי עד חטא העגל היו הבכורים הכהנים. מס' סופרים פ"א הל' ה' ולא במי טריא כצ"ל. שם הל' ח' בפירוש ד"ה שוב מעשה ששה לכל שבט צ"ע דתלמי אחר אלכסנדרוס בימי בית שנית הי' ומהיכן היי אז י"ב שבטים. שם פ"ג ה"ד בתוס' ואין להאריך ומ"מ צ"ע דמ' לעיל דמתורה הוא דאין עושין חומשין מקבצין אבל בלא"ה עושין חומשין מקבצין ואמאי הרי אתו למטעי ולומר ס"ת הוא. שם הל' ט' הל' כסתם צ"ע אי גם בברייתא אמרי' כן. שם פ"ד שלהי הפרק ד"ה גוים מצוה לקללו וע' ברכות פ"ק הני בריוני דהוו בשבבותא דריב"ל וצ"ע. שם פט"ו הל' ו' אבל אחר שחבר וצ"ל שכתבו ג"כ.