ליקוטי חבר בן חיים י תטו

שם הל' ט' בכ"מ אין נחתכין צ"ל הן נחתכין. שם הל' כ"א להרביצה קנאה עיי' תוס' שם וצ"ע. פ"ג הל' י' בלח"מ אפי' ששחט צ"ל פי' ששחט. שם הל' ד' במשנה למלך ושהה כדי שחיטה כצ"ל. שם הל' י"ג בכ"מ מנטרקן צ"ל מנרתקן. לעיל באו"ד בכ"מ הא' היה צ"ל שאם היה. שם הל' ה' בכ"מ אפי' אחרים רואי' וצ"ע למה לא כתב זה הרמב"ם עם חרש ושוטה בחד בבא. פ"ו ה"ג בכ"מ וראבן צ"ל ורמב"ם. שם בהגמיי' אות ה' ומעשה בא לפני. פי"א בהגמיי' אות ד' תרתי בועי צ"ל אוני. ליקוטי בתר ליקוטי שו"ע או"ח סי' ג' מג"א ס"ק ה' ובגמ' דב"ב ועיי"ש בתוס' ד"ה לכל רוחתא דכולא שמעתא דהתם דלא כהל'

סי' כ"א מג"א ס"ק ב' ג"כ ערום וצ"ע הרי אמרו על דהע"ה עד חצות לילה הי' מתנמנם כסוס ובחצות קם וממילא לא פשט בגדיו ותלמיד א' השיב כ"ז שהי' נעור הי' מהרהר בד"ת ובעת שינה לאו בר חיובא הוא משא"כ במרחץ דאסור בהרהור בד"ת

סי' כ"ד מג"א ס"ק ז' דבלילה עוררני תלמיד א' דבלילה הי' מהרהר בד"ת עד שיישן ומשישן פטור מכלום משא"כ במרחץ. סי' כ"ה מג"א ס"ק י' ומ"מ צ"ע כצ"ל. סי' כ"ז מג"א ס"ק ו' אלא מקום כצ"ל. שם ס"ק י"ג לעשות ו' כריכות כצ"ל. סי' ל' מג"א ס"ק ב' עד כימי השמים נ' הטעם שיהיו התפילין עליו כשיאמר וקשרתם אותם וגו' אחרי שעדין הוא יום. סי' ל"ב מג"א ס"ק מ"ז מותר לתלות צ"ע הרי בתפילין מקרי שלא כסדרן. שם בסוף הסי' בהג"ה ואח"כ הדלת ואח"כ היוד כצ"ל. סי' ל"ח בסופו שו"ע ומצורע לכאורה דווקא אם החליטו הכהן וזה ל"ש בז"הז. סי' ל"ט מג"א ס"ק ב' דעכום בלא"ה פסול ע' אליה רבא בזה וצ"ע. סי' מ"ו מג"א ס"ק ד' רק בפ' ראשון ומזה יש לדייק דבמצוה דרבנן לא בעי כוונה לצאת. סי' ס"א מג"א ס"ק ז' שמפסיק כצ"ל. סי' ס"ה מג"א ס"ק ג' שהציבור אומרים נ' שכ"כ לאפוקי הלל אם כבר יצא ע' סי' תכ"ב מג"א ס"ק ה'. שם מחבר סוף הסי' כל ק"ש ואם הציבור מתפללים ערבית קודם זמנה מי שאינו מתפלל עד זמנה לא יקרא ק"ש עמהם בלא תפילין מר"ן ז"ל. סי' ס"ו מג"א ס"ק ויו ולא ימלוך וכן בברכת יוצר לא אמרינן ימלוך. סי' פ"ט מג"א ס"ק ג' אתי למטעי כצ"ל. סי' צ' מג"א ס"ק ל' ולקרות פ' זכור ומ' עכ"פ דבאומר לעבד הרי אתה בן חורין סגי וא"צ גט שחרור דאל"כ וכי מותר לכתוב גט שחרור בשבת וצ"ע דהא גט שחרור מלה לה גמרינן ובגט אשה ספר כריתות דווקא בעי ואולי י"ל עפ"י מ"ש המג"א סי' תרפ"ה מי שלא שמע בשבת זכור הפרשה יוצא בפורים בפ' ויבא עמלק וי"ל דבפורים הי' המעשה. סי' צ"ט מג"א ס"ק י"א אין להורות גמ' ביצה רבא לא אוקי אמורא עלי' מיומא טבא לחברי' סי' קי"ח טו"ז ס"ק ב' מבקשים ממנו ית' וצ"ע בפ"ק דר"ה דג' שעות ביום הקב"ה יושב ודן. סי' קכ"ו מג"א סוף הסי' פתוי הוא על דברי שקר צ"ע דביוצר לר"ה אומרים בשופר אפתנו. סי' ק"ל מג"א ס"ק ותרציני היינו שלם ר"ל דכ' ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו. שם טו"ז ס"ק ג' חלם איזה פעמים א"נ חלם לו חבירו. סי' קל"א מג"א ס"ק י"ד משום דדמי לאבילות וא"כ דווקא באפונין שקורין ערבסין ועדשים שייך מנהג זה אבל בפולין לית לן בה ואוכלין אותן אפי' בשבט וכן המנהג במדינתינו. שם ס"ק כ"א שיטו על צידיהם כצ"ל. סי' קל"ז מג"א ס"ק ג' ליכא קריאה אבל מצי קאי אמנחה יו"הכ. סי' קמ"ו שו"ע סעי' ב' ופ' פרה ע' מג"א סי' תרפ"ה. שם מג"א סס"ק ו' דבר שבקדושה ר"ל ברכו. סי' קמ"ז ובסוטה דף ה' ע' מה"ש ופ"מג. סי' קנ"ח מג"א ס"ק ב' ואם קובע כצ"ל. סי' קס"ט מג"א ס"ק א' דין עבד וצ"ע ממה שארז"ל כל מלאכות תלמיד עושה לרבו חוץ מהלכת כלים למרחץ ונעילת הסנדל שמא יאמרו עבד הוא. סי' ק"ע מג"א ס"ק ג' יהא צריך ליטול כצ"ל. סי' קפ"ב מג"א ס"ק י"ב דה"א דמוטב כצ"ל. סי' קפ"ט מג"א ס"ק א' מגדיל ע' דרכי משה. סי' קצ"ד מג"א סוף הסי' ראוי' להחמיר ע' פ"מג ומה"ש. סי' ר"א שו"ע סעיף א' רוצה לוותר וצ"ע פ' כסוי הדם דא"ל רבי לצדוקי או ארבעים זהובים אתה נוטל הלא הי' יכול לויתר על ברכתו.