ליקוטי חבר בן חיים י תו

הא טעמא דרב דקרקע עולם הזיקתו א"כ מה לי מיתה מה לי ניזקין. נ"ג ע"ב בד"ה איפוך אנא לאפוקי נכרי אי גם נכרי תויתר גוים נפקא ע"ב ע"ב בד"ה רבא אמר מיה' התוס' השמיטו תוס' בסנהדרין האי תי' פ"ג ע"א ד"ה בד"ה וכן היה ר' יודא בסו"הד לפוטרו וכו' דברי' אלה תמוהים דגלות ע"כ אצטריך למילף מני' מיתה וכיון דידעי' מיתה דרשי' לדינא מכל שאינו במכה עיי' רש"י. ק"ג בד"ה באו"ד דאפי' אלא אין הוצאה כצ"ל. ק"ד ע"א בד"ה בפי' רש"י בד"ה אלא בסו"הד והכי לר"ט ר"ל דמתני' גם כר"ט אתי' וכמ"ש רש"י דהאי דינא לר"ט לצאת ידי שמים כמו לר"ע מדינא. שם בד"ה תוס' בד"ה אמר רבא בסו"הד ויש ליישב בדוחק ונ' דכיון דאשתבע מ"הת צריך להחזירו לידו דיו בהוצאה יתירה לתת מיהת ליד בי"ד כי כך היתה התקנה

ע"ב בד"ה בפי' רש"י בד"ה לא צריכה צ"ע וכו' עיי' תוס' כתובות פ' ע"א ד''ה פריעת בע"ח דאפי' באחריות נכסים הטעם משום כבוד אביהם ומה"ט יתומים קטנים פטורים ומתני' בדבר מסוים התם קלון אביהם איכא. ליקוטי בתר ליקוטי רי"ה ונ"י ב"ק. ז' ע"ב ה לנכסים דקתני בתראי צ"ל תקנו שם ד"ה שתפס מחיים דהאדנא דתקנו רבנן כצ"ל. שם ד"ה עבד אתי מאי טעמא צ"ל מהאי טעמא. שם ברי"ף ירושלמי צ"ע. ח' ע"ב נ"י ד"ה או שמהדס ואידי ואידי כצ"ל. ט' ע"ב נ"י ד"ה גרסי' בגמ' קרוא אצלינו צ"ל קרוב. שם ד"ה וכ' הראש אלו השכרתי צ"ל אלו השכרתו. שם ד"ה וחצר גמרא צ"ל גרמא. י' ע"א נ"י ד"ה אמר המחבר וכ"ת צ"ל וב"ה. י"א ע"א נ"י ד"ה טמון באש אולי אדליק צ"ל אילו. שם ע"ב נ"י ד"ה ליגדר מחייבי' למזיק עיי' בראש. שם נ"י ד"ה אמסחתא בסו"הד מדר"נ ס"פ ד"וה ופ"א ט"ו ע"ב. שם ברי"ף גליון העתק מד' הראש. שם בגליון צ"ל שלא היה רוצה לומר כן. י"ב ע"א נ"י ד"ה לענין נזקין קא איבעי' לי' כי טעות. י"ג ע"א בעל המאור ד"ה ומסתברא דשמואל נמי כצ"ל. ואפשר מה"ט נ"י ד"ה ט"ו ע"ב נ"י ד"ה ובגמרא אתמר ולא לשברן א"כ ק' קו' תוס' אמאי קאמר לזעירי וודאי תנאי היא

י"ח ע"א נ"י ד"ה דרך ירידה בסו"הד קמ"ל עיי' בתוס' וד' נ"י צ"ע דקרא כתיב לא תקחו כפר לנוס אל עיר מקלטו. שם נ"י ד"ה קטן הזיק כסות עבד גדול צ"ל דמי עבד והלה מודה לו בדמי כצ"ל. כ' ע"ב נ"י ד"ה מועד משלם משכחת לה בשהרג עיי' בגמ' וצ"ע ועיי' ה"ה פ"י ה"ג שיישב זה. כ"ד ע"א ברי"ף מקול הכריי' פטור עיי' פי"ז מה' נז"מ ה"ה דהר"א וה"ה לא גרסי זה בהרי"ף. כ"ה ע"א נ"י ד"ה וכתב הרא"ה אם היו מודים צ"ע הא כיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד. כ"ו ע"א ד"ה הלכתא בסו"הד מעשה כבר צ"ל כרב. ל"ז ברי"ף והצורם צ"ע למאי הלכתא הביאה הרי"ף. מ"ד ע"ב נ"י ד"ה ומ"מ אמרו בירושלמי ע"ש וצ"ע ועיי' במראה הפנים שם. מ"ז ע"ב נ"י ד"ה אין לך פדיון אלא לשמור וצ"ע דגם בפ' החובל קאמר האי לשנא אפקדי' ר' יוסף שם נ"י ד"ה הרמב"ם ז"ל צער הים צ"ל סער. ליקוטי בתר ליקוטי מסכת בבא מציעא

דף ח' ע"א תוס' ד''ה שתופס שפי' רש"י עיי' ב"ק ע' ע"א רש"י ד"ה כיון דכתב ועיי' רשד"מ חלק חו"מ סי' ר"ט וש"י. ט"ו ע"ב תוס' ד"ה ונתן שאין מכר כצ"ל. נ"ח ע"א תוס' ד''ה אמר ר' יוחנן שו"ח עיי' שם הגי' שו"ש וצ"ע. ס"ה ע"ב בהגהת רא"וו לא קץ כצ"ל. ע' ע"ב תוס' ד"ה תשיך אותו שהלוה עיי' ילקוט יחזקאל שם ופר"א סי' שע"ה בסופו. רמב"ם פי' המשנה ב"מ סופ"ט משום חשד עיי' מ"ש הגידולי תרומה שער א' חלק ד' ע"ד הרמב"ם האלו וצע"ג. ליקוטי בתר ליקוטי רש"א ב"מ, י"ח ע"א בתוס' בד"ה הא אמר באו"ד ודווקא וצ"ל ודייקי'. מ"ו ע"א בתוס' בד"ה ולר' נחמן למאי דמשני כצ"ל. צ"ו ע"ב בד"ה זיל שלים צ"ל באו"ד. רי"ף ונו"כ ב"מ. במלחמות פ"ד ד"ה ועוד הא דתנן ואותבי' ר' אבא לעולא כצ"ל.