ליקוטי חבר בן חיים י תג

נ"ב ע"ב ד"ה ת"ש וקתני עלה כצ"ל. נ"ג ע"א ד"ה מותר בדבש דמרישא שמעי' כצ"ל. נ"ו ע"א ד"ה הנודר מן הבית הא דרש"י כצ"ל. נ"ז ע"ב ד"ה לאחר גידולי שביעית ליהוי שביעית כצ"ל. נ"ח ע"א ד"ה כ"ד שיש לו מתירין דמצי מעשר כצ"ל. באו"ד מדמאי עיי' מנחות ל"א ע"א אמר ר' שמעון שזורי ועיי' רש"י שם וצ"ע. באו"ד טעם דיש לו מתירין עיי' תוס' ע"א שם. שם ד"ה וכל שאין לו מתירין מיהו יש ליישב צ"ל לישנא. נ"ט ע"ב ד"ה אם הי' עליו אע"ג דקא טרח כצ"ל. ס"ד ע"ב ד"ה אין נדרים הלא אסרו כצ"ל. ס"ה ע"א ד"ה תניא המודר כדמפ' דכל זמן כצ"ל. ס"ה ע"ב ד"ה בשלמא אטו אח"כ מת כצ"ל. ע"ט ע"ב ד"ה ריב"נ שנדרו כך מפירות כצ"ל. פ"ג ע"ב ד"ה מתני' ר' יוסי וצ"ע עיי' בראש בפסקי' ותבין פ"ה ע"א ד"ה רבא אמר ואסרו אחרים כצ"ל. פ"ה ע"ב ד"ה עושה ואוכלת דאסרה על נפשה ואבי' מע"י כצ"ל. פ"ט ע"א ד"ה אמרה הריני לחול באלמנותה כצ"ל. צ' ע"א ד"ה ושרקי אבל לרבנן יכול להיות כצ"ל. צ"א ע"א ד"ה גירשתני לבעל לידע אינה מעיזה כצ"ל. צ"א ע"ב ד"ה אהלויי בביאת אונס אסורה כצ"ל. ליקוטי בתר ליקוטי גמרא ונו"כ נדרים. ל"ב ע"א אלא לאותו תינוק וצ"ע אכתי אמאי מלה צפורה ולא משה ועיי' חי' אגדות. נ"ד ע"ב ומותר בבשר דגים צ"ע דהרי קרא כתיב בפ' התאוה ואכלתם בשר ואמר משה אם את כל דגי הים יאסף להם ומצא להם ש"מ דדגים בכלל בשר. רמב"ן נדרים

פ"ב מתני' ואלו מותרין בנ"י דינם כחילול צ"ע דהיינו אוקימתא דרבינא. פ"ג בריטב"א ד"ה והא דאמר רבא שלא יאכל פירות צ"ל פת. פ"ד בריטב"א ד"ה ותנן במקואות דאינו אלו כמו שהיה כצ"ל. בסוגי' דמודרני ממך ליתסר בדחברי' כצ"ל. שם בריטב"א בסוגי' דידים שאינן מוכיחות לא הוויין ידים כצ"ל שם בסוגי' דרב גידל בריטב"א בד"ה ושמעי' לי' כדאית' במנחות עיי"ש וצ"ע. באותה סוגי' בריטב"א ד"ה ונראה עוד דלא דמי נ' דמאחר דק"ש עכ"פ מחוייב יכול לכוין לצאת בו ג"כ ידי ת"ת. בענין נודרין ומשלמין בריטב"א ונודרין ולמחרתו משלמין כצ"ל. בסוגי' דמכלל לאו ברמב"ן פ' המודר צ"ל פ' המדיר. בריטב"א ד"ה אתקין שמואל ומעשה קידם לתנאי צ"ל ותנאי קודם למעשה. סוגי' דהרי עלי כאמא אמר אביי לא אמר כלום כצ"ל. בענין ביטול מצוה בריטב"א או ישיבת סוכה צ"ע מלולב ותפילין בענין נדר בדבר האסור ברמב"ן ואם בשל גורן מותר כצ"ל. שם בריטב"א עד שיקראנו עשירי עיי' בתוס' וצ"ע. בענין פותחין בחרטה בנ"י בהפרת בעל לא החמירו ועיי' בחי' הרשב"א דבירושלמי איכא מ"ד דאפי' בהפרת בעל מחמרינן בשבועות. בענין עומד אדם בר"ה בריטב"א ד"ה כ' רבי' ועקב דהרוצה שלא יתקיימו כצ"ל, בענין נדרי הבאי בריטב"א וראשה טמא צ"ל וראשה טריף. בענין כלכם בנ"י מקפיד שלא יהי' מובן כצ"ל. בריטב"א אלו הייתי יודע כצ"ל. בריטב"א דאלו צ"ל אפי'. סוגי' דאסמכתא ברמב"ן לאתויי צ"ל לאתנויי. בריטב"א ד"ה כתב רבינו אלא בתולה כצ"ל. בענין סהדא רבא פרת בנ"י כי חזי' בבבל כצ"ל. בענין וויתור ריטב"א ד"ה השותפין דמשום נדרי' כצ"ל. שם באו"ד לברך צ"ל לצורך. בענין לביתך בריטב"א שאני חורש צ"ל לוקח כצ"ל. בענין בית חורין בריטב"א לקני הדין כצ"ל בענין מתנה ע"מ להחזיר פ"ה בריטב"א פי' דאלו סורבא צ"ל סודרא. פ"ו בריטב"א ד"ה דאנא ר' יאשיה ואסור בסוטריות דקותו צ"ל רכות. סוגי' דנודר ממעשה קדרה יורד לקדרה הוא צ"ל הא וקאי אדבתרא. בריטב''א שם בריטב"א הנודר לתנור צ"ל יורד. פ"ז מתני' הנודר מן הדגן בריטב"א אסור בצנון צ"ל מותר. שם בריטב"א ד"ה ותניא מוכרי כסות דלמא לא אלמא לא. באו"ד שיהא אסור לטעון כצ"ל