ליקוטי חבר בן חיים י תב

כ"ב ע"ב בר"ן מ' דנקיטא לחומרא אפשר משום דשיל"מ. בליקוטי חבר ח"ג. כ"ג ע"ב בר"ן אסור בשניהן מזה ומזה עיי' חי' רשב"א. ס' ע"א בפי' הראש משהי לי' עיי"ש. ס' ע"ב גמ' ולא ליתסר מר"ן וראש נ' דלא גרסי ולא בר"ן ל' אחר שותפות וכ"ה פסחים ז' ע"א עיי"ש. שם כדכתיב ה' אלקיך צ"ע א"כ צורבא מרבנן דווקא ועיי' חי' הרשב"א ס"ד ע"ב בר"ן ירושלמי בירושלמי לפנינו רק סוף ד' הר"ן ותחות לאו נולד פ"ט הל' א'. ס"ה ע"א ברש"י ת"ח מיפר והב"ח הגיה אינו מתיר לעצמו. שם בר"ן אשר השביעו וכן ביחזקאל אם לא אלתי אשר בזה. שם בפי' הראש כאומר קונם כנולד כצ"ל. ע' ע"א בפי' הראש עד שלא היתה שייך לע"ב. וע' ע"ב בר"ן אלא כשנתקדשה שייך לדיבור הקודם והכל דבור אחד. ע"ה ע"א בפי' הראש טעמא דב"ש צ"ל דר"א. שם לטענת הראשון צ"ל לטעם הראשון. ע"ה ע"ב ברש"י מועיל לו לאדם כצ"ל. שם בר"ן שהוא נדר צ"ל נותר. ע"ו ע"א בר"ן דבתר דחיילי פקעי כצ"ל. ע"ח ע"א ברש"י על ראשי כצ"ל. שם בפי' הראש ובזו ליכא למימר צ"ל ובחד. שם שע"י חרישה לא יצא לחולין כצ"ל. ע"ט ע"ב בפי' הראש נדר שלא פקע צ"ל נדר שחל פקע פ' ע"א בר"ן לעמוד בו כרחיצה כצ"ל. פ"א ע"ב ברש"י והיינו כרב אדא קאי אגמ' וקתני דמיפר וע"ז כ' רש"י כן. גמ' דבר אחר לא יחל דברו מכאן לת"ח טעות הדפוס. שם בר"ן לא תרחץ צ"ל תתקשט עיי' רש"י. פ"ב ע"ב בר"ן לשאינו מתענה בגררי' כצ"ל. פ"ד ע"א בר"ן בהלכות הרמב"ן כצ"ל. שם רש"י דלא קא משתרי להו גי' הב"ח. שם ע"ב בר"ן הוה בטל צ"ל טבל. פ"ז ע"ב פרט לסומא גי' הב"ח דאינו רואה ואינו גולה. שם בפי' הראש בשלהי נערה המאורסה כצ"ל. פ"ח ע"ב בר"ן דבלא רבא כצ"ל. באו"ד לאו לאותובי לרב צ"ל לרבא. פ"ט ע"א ברש"י לדידי נמי הגי' הב"ח וברייתא נמי. ואינו מוכרח דנוכל להגיה לדידי'. צ' ע"א ברש"י ומי נשאל הגי' הב"ח ומי ידעי. שם בפי' הראש איסור אחר שיחול כצ"ל. צ"ב ע"ב בר"ן דלמא היינו נ' דצ"ל אלמא. ליקוטי תוס' נדרים. ב' ע"א ד"ה כל כנויי בבל תאחר צ"ל בבל יחל. שם ע"ב ד"ה ומ"ש בסו"הד אבל שאר מפו' אמרו דכגדר לרשעי' הוה יד לשבועה. ד' ע"א בתוס' ד"ה דלא מתפיס נזיר בנדר כצ"ל ולא כמו שנרשם בליקוטי חבר ח"ג. שם ד"ה דלא לחטאת נזיר בנדר' כצ"ל. שם ע"ב בתוס' ד"ה ל"ל כאן שייך הנדפס בליקוטי חבר ח"ג ובטעות נרשם שם. ו' ע"א תוס' ד"ה מתיבי' לחודי' אסור כצ"ל. ז' ע"ב תוס' ד"ה במאי פליגי בלבטלה גורם כצ"ל. שם ד"ה ועניות לענין מנודה צ"ל ממונא. י"ב ע"ב תוס' ד"ה הא קמ"ל תרומתו בכלל כצ"ל. י"ד ע"ב תוס' ד"ה אתמר כמו שינה בל' פסוק כצ"ל. י"ט ע"ב ד"ה רב אסי וטעמא לאו משום כצ"ל. כ"ג ע"ב ד"ה רבא אמר בעי רבא כצ"ל. כ"ז ע"א ד"ה לא באומר שאמר שהייתי אומר כצ"ל. שם ע"ב ד"ה והלכתא בסו"הד בעיטבא צ"ל באלפי זוזא. כ"ח ע"א ד"ה בי"ה בסו"הד בנדר וצ"ע אטו בי"ש גם היתר נדרים לית להו. שם ע"ב ד"ה אמר בר פדא דפדאן אינן חוזרות כצ"ל. באו"ד דאחר קדושה צ"ל קציצה. כ"ט ע"ב ד"ה לבר פדא לאחר שיפדו כצ"ל. ל"ג ע"ב ד"ה חנן כמו במקום כצ"ל. ל"ד ע"ב ד"ה היתה ככר של הפקר כצ"ל. שם ד"ה ואמר הרי פרה כצ"ל. מ"א ע"ב ד"ה מן החוזרת בסו"הד נ' דמפ' כהרמב"ם שהבע"הב מחזיר אח"כ להמודר ובעי' שיתנו במתנה לבע"הב. מ''ד ע"א ד"ה ה אמר שדה משום רמאים כצ"ל. שם ד"ה א"ה פי' הרר אליעזר כצ"ל. באו"ד אין מדיר ודין הפקר כצ"ל. מ"ו ע"ב ד"ה מחלוקת בסו"הד צ"ל ברישא קנסו ובסיפא לא קנסו. מ"ז ע"א ד"ה מת או מכרו שאתה נכנס כצ"ל. שם ע"ב ד"ה ת"ש דחליפי נדרים כצ"ל. מ"ח ע"א ד"ה רחבה בממלא מים כצ"ל. מ"ט ע"ב ד"ה מתני' פי' צדעיו כצ"ל.