ליקוטי חבר בן חיים י מ

אמרה שדייקא ואנסבא וכמ"ש תוס' וא"כ אפי' אשם תלוי אין כאן

מ"ש רישא ע' תוס' ונ' לי משום קו' זו של תוס' דבר חדש בסוגי' זו אשר לדעתי כל הסוגי' מחוורת בזה כשמלה בס"ד מזה הנה הרשב"א בתו"ה במשמרת ה' שחיטה ל"א כ' דלהכי לא אמרי ברו"מ אצל שחיטה סמוך מיעוט מומחין לחזקת אי' של בהמה כיון דעל חזקה זו אנו דנין אם נסתלקה ע"י הרוב או ע"י המיעט וכיוצא בזה ע"ש שהאריך ועד"ז נ' הענין בהא אי תרי ותרי ס' דאוריי' או דרבנן היכא דהעדים העידו על דבר אחר ברחוק ואמנם מכח עדותם זה אנו באין לידון על איזו חזקה אם נסתלקה או לא אמרי' כיון דבדבר שאנו דנין עלי' ולא אתיילד בו ספיקא אחזקה אוקמי' כאלו לא הי' כאן עדות כלל משא"כ אם על דבר זה גופי' שאנו דנין יש ב' כתי עדים עלי' כה"ג ל"ש למימר אוקמא אחזקה ומעתה ביבמות דהעדים מעידים על הערוה ואנו דנין על הצרה שפיר אמרי' אוקמא אחזקה וכן בבר שטי' העדים מעידים עלי' אם הי' חלום או שוטה ואנו דנין על הקרקע וכן גבי עדי' החתומים על השטר דהעדים מעידי' על העדים ואנו דנין על ההלואה וכן בדר"ה דאמר זו באה בפ"ע דהעדים הכחישו עצמן בעדות אחרת ואח"כ אונ דנין על העדים בכל הני אמרי' שפיר אוקמא אחזקה משא"כ בכולה סוגיין דעל אשה זו עצמה אנו דנין אם נתאלמנ' או נתגרשה או נתקדשה שפיר אמרי' דהו"ל כולהו ס' דאוריי' ובאשם תלוי קאי ומ"ש רישא מסיפא וכן גבי ינאי המלך דעל עלו אנו דנין אם אשתבאי או לאו וזה הוה ב' מיני עדות וכן גבי ערער דגזלנותא על ההיא גברא דנין אם גזל או לא ועלי' יש ב' כתי עדים בכל הני ל"ש למימר אוקמי' אחזקמה וכ"ת גבי בן גרושה לקמן אמאי אמרי' אוקמא אחזקה התם אבי' אוקמי' אחזקה דוודאי לא נסיב גרושה משא"כ בינאי המלך דעלי' לחוד אם אשתבאי אנו דנין וע' בכ"ז

ואמנם ד' רש"י בענין ינאי המלך נ' דהא דאמרינן דחזקת אם מהני לבן היינו אם באה היא לדין עלי' כגון שרוצה להנשא לכהונה משא"כ התם מעולם לא באה לדון עלי' ובבן גרושה דאוקמי' אחזקה מיירי באמת שהעדים אומרי' שדנו עלי' והחזיקוה לכהונה

אמנם רש"י בהאי דבן גרושה לו ד' אחרת וע' בר"ן שם, וד' ר"י בר ברוך נ' דחזקה דאחזק בב"ד מקרי חזקה ואפי' בע"א מ"מ בב"ד אתחזקה: כ' רש"י גבי עדים החתומים וקרא ערער הנתבע כוונתו דאי עדים קראו ערער האיך הוחזק בב"ד הא תרי ותרי נינהו אלא ע"כ הנתבע קרא

ואם כ"י יוצא ע' תוס' ורא"ש ונראה סברת תוס' בזה דמהאי דאנן סהדי דעדים החתומים על השטר מלוה דייק עליי' היינו אי איכא עדים דההלואה אמת כדלעיל בדר"מ ורבנן דהעדים קיימי קמן ואמרי דההלואה אמת משא"כ כאן דעל זה אנו דנין דלמא לא הלוה וכן א"ל דחזקה העדים לא חתמו אם הם פסולי' דתינח אם הם פ"ע מחמת קורבה כמ"ש תוס' לקמן משא"כ לרשב"א לקמן דמצי מיירי בגזלני' א"כ כה"ג שוב אין כאן שום חזקה

ונ' דבפלוגתא זו של תוס' והרא"ש פליגי הרי"ף והר"ן דלד' הרא"ש מסולק קו' הר"ן על הרי"ף שהביא ראי' מזה לשטתו דלא אמרי' אוקי אחזקה והרי הכא מידי אחרינא דמאי חזית דסמכת ואמנם כ"ז לד' התוס' דתרי ותרי היינו עידי השטר עם עידי הערעור משא"כ לד' הרא"ש דהיינו עידי דאנן סהדי א"כ שפיר אמרי' דנימא אוקי אחזקה וע' בזה

אר"ש זאת אומרת נ' דר"ש כר"ח ס"ל דעידי הכחשה ל"ד להזמה דהתם רק הראשונים ובהכחשה גם האחרונים ומ"מ הראשונים פסולים והיינו תחלת הזמה והאי כשם ר"ל דגם הכחשה חוב הוא להם ואין מקבלי' עדות שלא בפני בע"ש וס"ל לר"ש אם קבלו אפי' דיעבד לא מהני והיינו דלא חש לקו' ר"נ

אוקי תרי ע' רש"י א"ל דבבכור מידי אחרינא דהו"ל ממון שא"ל תובעי' ולגבי כהן בס' בכור הו"ל בעלי' וודאי דלכהן איכא ס"ס ובבעלים איכא רק חד ס' משא"כ הכא דהוה ס' השקול

ולא אמרן אלא וכו' ע' בר"ן ולדברי' י"ל הו"ל להש"ס לאפליגו בין קנה בחזקה לקנה בשטר ולי אפשר ליישב דאנן ה"ק דוודאי אם האי בר שטיא אתי לקמן אוקמי' לי' בחזקת בריא כמו שהוא עכשיו וכקו' התוס' מקידושין והכי מיירי שקרובי' באי' לדין ואי איכא להאי קרקע חזקת אבהתי' שפיר י"ל לדין משא"כ אי לא אמר להו לוקח לאו בע"ד דידי אתון וכשם שאתם אומרי' ע"כ שהי' חלים כשקנה ה"נ אני אומר שהי' חלים כשמכר

ערער דגזלנותא נ' ד' רש"י כיון דתרי ותרי ספיקא דרבנן מדרבנן מיהת פסול משא"כ בדר"ה ל"ש ספיקא דרבנן דלא משגחי' כלל בתרוויי' וממיל' ל"ק מפגם משפחה דבדבר גלוי לכל לא אמרי' ספיקא דרבנן כלל

ואמנם ד' הריף דכה"ג דעל העד הזה אנו דנין הו"ל ס' דאוריי' ומשו"ה הוכרח לפ' בפגם משפחה כפי' ר"ח וע' בזה: