ליקוטי חבר בן חיים י שצד

ס"ג ע"ב בד"ה בירות בכבלים כצ"ל. ס"ד ע"ב בד"ה ר' ענני באו"ד והשתא ניחא צ"ל אי נימא. באו"ד ומה שכתבו צ"ל וממה שכתבו. ע"ב ע"א בד"ה בעל ה' בסו"הד להביא אשם תלוי ר"ל דספק חמור מן הוודאי וכמ"ש תר"י ריש ברכות. ע"ה ע"ב בד"ה חלב באו"ד שיעור כדי גמיעה השיב תלמיד א' דלמא משום מגבן ומחבץ נקט גרוגרות ואולי י"ל מאחר דממוציא ידעי' ה"ה חולב ואי הכא והתם חד שיעורא לשבוקי לחולב לגמרי

פ"ד ע"א בד"ה בפי' רש"י מגע שרץ, צ"ע מאי ק' לי' הא כולי מלתא דפשוטי כלי עץ טהורים משק ילפי' דכתיב גבי מגע שרץ. צ"ד ע"ב ד"ה גמרא יותר מכדי הוצאה כצ"ל. צ"ה ע"א בד"ה שרא זילחא התם לרבנן ועיי' תוס' פסחים שם רמזו דלרבנן הוה אסור דירושלים אינה כלה מרוצפת היתה ואי לאו דאין שבות במקדש עיי"ש וכ"כ רש"י גופי' בפסחים שם. ק' ע"א בד"ה אחזתו דר' יוסי צ"ל דר' יודא. ליקוטי מס' עירובין

ב' ע"א תוס' סוד"ה סוכה והניחה מבחוץ, צ"ע דעד"ז בסוכה לא מצי למתני ימעט דמ' אפיל' מלמטה דהוה כה"ג תעשה ולא מן העשוי. שם רש"י ד"ה ונתתי משכני באהל מועד, צ"ע בפ' בחוקותי שנ' בו מקרא זה בהר סיני נאמר

כ' ע"א תוס' ד"ה כי אתמר להיתירן הראשון גי' הב"ח וכן מחיצות ומ"ש תוס' א"נ לא קאי אמזיד ר"ל וכן מחיצות לא קאי אמזיד ומספינות דקאי בכרמלית ל"ק כ"כ ואולי לגי' דידין כוונת תוס' דל' להיתירן הראשון לא קאי אמזיד. כ"ב ע"ב תוס' ד"ה קרקפנא לפני ר' יוחנן ע"ש וצ"ע. שם בדבור זה ומצינו שהלך רבה ע"ש וצ"ע. כ"ד ע"א תוס' אבל טמא שייך לדיבור דלעיל. ל"ב ע"א תוס' ד"ה ר' ששת ליישב ד' רב עיי' מ"ש משנה למלך פ"ד מה' בכורות ע"ד תוס' אלו

ס"ג ע"א רש"י ד"ה עגלא תילתא עיי' זהר פ' קדושים ד"ה פתח ר' חייא אבתרי' מבואר שהוא שלישי לבטן. ס"ה ע"א גמ' לשלם שכר היין דביין כ' ישתה וישכח רישו ואז הוא שמח בכל לב. ס"ז ע"ב גמ' נייתי לי' חמימי עיי' ר"פ ר' אליעזר דמילה תוס' ד"ה ר' אליעזר אומר ומיושב בשמעתין ג"כ. ס"ח ע"א תוס' ד"ה לשבות עיי' רש"א ועיי' בבא קמא פ' ע"ב תוס' ד''ה אימר. ע"א ע"ב תוס' ד"ה ומשתתפין מצוה יותר אולי משום דמניחין השיתוף בחצר שבמבוי ובשלמא חבית יין דרך להניח שם אבל לא פת. ע"ה ע"ב תוס' ד"ה עד כאן אליבא דכולהו כצ"ל. ע"ט ע"א רש"י ד"ה לישנא אחרינא ולתי' תוס' ד"ה דקאים מוכח כלישנא אחרינא ולמ"ד דיורין הבאים בשבת מותרי' מוכח ג"כ כלשנא אחרינא ועיין בראש. פ"ז ע"א רש"י ד"ה אלא באגפי' ומשם מחליפו לרה"י כצ"ל. שם ע"ב תוס' ד"ה אא"כ לא פליג כצ"ל. צ"ג ע"ב תוס' ד"ה לא תימא תיקשי דאביי י"ל הני דהתם בהדיא אמרינהו רב והכא רק מכללא אתמר. צ"ח ע"ב רש"י במתני' ואשמועי' מתני' צ"ע הא אשמעי' דשרי לטלטל כה"ג פחות מד' בר"הר ולא דמי למעביר. ק"ב ע"ב תוס' והעליון הוא דרבנן וצ"ע אמאי קאמר אם תקע חייב חטאת. ליקוטי רא"ש עירובין. פ"א סי' י"ט בין מעיקרא צ"ל כיון מעיקרא. פ"ג סי' ב' הל' כר' מחבירו משמע דבקבר יחידי קיי"ל כר"י ועיי' בהג"א פ"ה סי' ג' גרסי' בירושלמי עיי' בירושלמי בפנים ובקרבן עדה שם. פ"ה סי' ה' אע"ג דרבינא הראש מחליף רבינא לרב אשי רי"ף ורבינו יונתן עירובין פ"ג צ"ט ע"א שאני יכול צ"ל שאינו יכול. פ"ה ברבי' יונתן מחלוקת דר"מ ר"ל אחרים דהיינו ר"מ. שם ברי"ף שהן של תורה נ' דמייתי לה הרי"ף דנ"מ לענין תחומין י"ב מיל דהוה דאוריי' לשטת הרי"ף. פ"י ברבי' יונתן ורטיה עצמה צ"ע ועיין ברי"ף. קרבן נתנאל עירובין

פ"ג סי' ג' איירי בענין אא"כ פליג הטור על הרא"ש דלהרא"ש ע"כ אפי' כה"ג לא סמכי' אחזקה דהרי