ליקוטי חבר בן חיים י שצא

בכורות: פרק א' משנה ג' בתוי"ט הרמב"ם שם וכ"כ הרמב"ן בחומש פ' אמור

מעילה: פ"ב מ"ג תוי"ט הבשר חלול נ' דהיינו ג"כ בעלמא דיתיב אבי תפי ועביד תוך תוך דהקול הנשמע בעת הבישול הוא מהחלל הנעשה ע"י הצימוק. סדר טהרות

כלים: פ"א מ"ט ברע"ב כי כל איש וצ"ע סוכה ד מ"ד ע"א כהנים בפ"מ נכנסין וכו' ואולי מה"ט פליג ר' יוחנן התם. פכ"ד מט"ז ברע"ב שבנות של זונות עיי' מ"ש רמב"ן בזה פ' וישב ע"פ כי כסתה פניה. נדה: פ"ד מ"ג תוס' יו"ט משמע שסוברים אי אמרי' בב' סדרים אין סדר למשנה י"ל דמחלוקות ואח"כ סתם היא וסתמא בדוכתא עדיפא וכר"י. וכן כר"א לקמן

פ"ט מ"ט בתוי"ט קרא אסמכתא וד' האחרונים דווסתות דרבנן והטעם דשמא מת לא חיישי' ואוקמא בחזקת טהורה אבל קרא קאמר דשמא ימות חיישי' ומה"ט צריך פרישה סמיך לווסתה

מכשירין: פ"ו מ"ד תו"ח לענין קבלת טומאה אבל מאן דאית לי' טומאת משקין לאו דאוריי' מוקי לקרא אהכשר כדאיתא פ"ק דפסחים. זבים: פ"א מ"ה ברע"ב מלכי ע"א ע"ז צ"ע למה נקטה מתני' ע"א לסימן מ"ש מהמתן לי בצד ע"א דאסור. עוקצים: פ"י מ"ב בר"ב אם היא מחוברת ע' מ"ש בתוס' רע"א סוף מסכת שביעית ע"ד הרב אלו. ליקוטי ש"ס ליקוטי בתר ליקוטי

מס' ברכות: דף י"ב ע"א תוס' ד"ה לא לאתויי בסוה"ד לחומרא עיין מג"א סי' ר"ט סק"ג. כ"ח ע"א עיי' חגיגה י"ד ע"ב ת"ר מעשה בריב"ז וצ"ע. מ' ע"ב תוס' ד"ה אמר אביי כבריי' צ"ע דמתני' היא. באו"ד במקום מלכות כ"ה ל"ב ע"ב. מ"ח ע"א תוס' ד"ה ולית הלכתא וכדקאמר קטן עולה כצ"ל. נ"ט ע"ב גמ' בקנה וחזר וקנה צריך לברך כצ"ל. ס' ע"א בגליון פי' ע"ז עיי' בח"ס חלק או"ח סי' נ"ח מ"ש בזה. ס"ג ע"ב גמ' ואח"כ כתת כצ"ל. ברא"ש פרק ז' סי' ב' שחייב לברך ומ' מדברי הרא"ש דמספקא לי' לענין ב ברכת הנהנין ועיי' ברא"ש פרק לולב הגזול סי' ג' מפ' לה לענין ברכת הפרשת חלה וצ"ע. פ"ו סי' ג' הא לענין ברכה צ"ע לקמן סי' ה' ש"ג. רמב"ן הלכות בכורות דפוס פ"ב ה' ע"ב ברי"ט אלגאזי ד"ה ואולם על לאו ולוקה צ"ע מנ"ל דאי' בב"ח חל על אי' אבר מן החי. שם ד"ה וראיתי להה"ג דאינו חייב על בשר מן החי צ"ע א"כ אמאי אמר רב אחא בר יעקב אין מזמנין גוי על בני מעים הרי אין בהם גידים ועצמות ובבשר אין הגוי מצווה לפי' ד' המחבר. ו' ע"ב עיי' ליקוטי חבר ח"א מ"ש בזה וצריך להוסיף ועיי' ב"י סי' פ"א שכ' יישוב לקו' ה"ה הלכות חלה: נ' ע"א אע"ג דלאו רובא אורז כצ"ל. ברמב"ן שם ס"א ע"א חוץ מד"א אין מקבלין אותי. מסכת שבת ז' ע"א דעד יי או של קרפף צ"ע מה דאמר עולא בדף זה ועיי' הגהת הגאוני'. י' ע"ב תוס' סוד"ה משל סדום ב' שנים בתחלה צ"ע. י"ב ע"א תוס' ד"ה שמש ושמש קבוע שאינו בודק יפה כצ"ל. י"ג ע"ב תוס' ד"ה רש"י גריס דאלה דברי הברית אולי דווקא היכי שכתב אח"כ ענינים כמו במשפטים משא"כ באלה דברי הברית. שם תוס' ד"ה וטהור ולא גזרו נמי בביאה י"ל דא"כ ימנעו ממרחצאות ואין רוב הצבור יכולין לעמוד ומצאתי כן בד' חי' הרמב"ן שבת הנקרא אוצח נחמד. כ"ג ע"ב הגהת דר"א ווילנא בנין דרבנן ובחי' הר"ן הגירסא כמו שהוא לפנינו. כ"ד ע"א תוס' סד"ה גזירה יו"ט חלה בשבת צ"ל ביו"ט כ"ה ע"א תוס' ד"ה כרת אלא בהנהו וכ"כ הרמב"ן בחומש פ' אחרי. כ"ה ע"ב תוס' ד"ה הדלקת נר זהירות בהדלקות דומיא דנדה תנן והיינו שמאחרין להדליק. שם תוס' ד"ה חובה פטור מלכסות פי' דא"צ לגלותי כדתנן חזר ונתגלה דאל"כ אונס הוא וכן כתב הרא"ש עיין שם. כ"ז ע"ב תוס' ד"ה אונין ודוחק לפ' עיי' י"ז ע"ב תוס' ד"ה אונין וצ"ע. ל"א ע"א וסותר ע"מ לבנות שלא במקומו הוא צ"ע הרי בז' ימי מילואים היה משה סותר ע"מ לבנות ובמקומו. ל"ב ע"א גמ' שטנא בתרי אומר נ' ע"ד שאמרו רז"ל נלינה בכופרים בך. ל"ד ע"א תוס' ד"ה נאכל עירובו עיי' מ"ש הרא"ש בשם הרב יונה ומיושב קו' תוס'.