ליקוטי חבר בן חיים י שפב

וצווח הוה קיום שטרות דאורייתא וכד' רבינו אבגדור במרדכי דכי ריש גיטין אמנם רבא לעיל דס"ל דבפ"נ היא מטעם קיום וע"א סגי משום דאפי' אי אתא בעל ומערר קי"ש דרבנן:

גמ' ולא היא כיון דאמר צייתנא והרמב"ם פסק כלי"ק אטי לא הגי' לפניו כך

תוס' ד"ה אין פורשין דסו"ד ויש להוסיף דהמוכס הרי הוא עומד ומצווה והשיב את הגזילה וכ"ז שהגזילה בעין כמו שקבלו. נח לו להחזירה משא"כ אם מחליף אותו על דינר הו"ל כגזל הנאכל וק' להחזירו

הגבאי' עיין רש"י וחי' רשב"א ותו"ח ולענ"ד מאחרי דת"ח פטורים ממס וילפי' לה מקרא והגבאי נוטל מהם שלא כדין והיינו גזלנותא

רש"י ד"ה או מן השוק בא ליישב הא תו ל''ל א"וו ביתו סתמא לאו מכיס מוכסין אבל בשוק שהוא מקום המכס צריך לידע שאינו מכיס המכס

רש"י ד"ה אבל נותן, דבר כאן רש"י שלא כדרכו דלאיזו ענין נקט רש"י חצי דינר וכו' ונ' דל"מ כשא"צ לשלם כ"א איזו פרוטות פשיטא דרשאי לקבל ממנו הפרוטות שמחזיר לו אפי' כשצריך לשלם חצי דינר והוא מחזיר לו פרוטות בעד חצי דינר והרי יכול לומר לו תן לי חצי דינר פרוטות ל"ל קמ"ל דא"צ להקפיד שלא יתגולל עליו ויקח עוד יותר

בשלמא לענין כלאים בהא פליגי גי' הרי"ף אסור להבריח בהם ר"ל בכלאים מותר להבריח בהם והיינו דקאמר לענין כלאים בהא קמפלגי' אבל לגי' דידין צ"ל דקאי אמתני' וס"ל דמתני' תרתי קאמר מאחר דאסור להבריח מן המכס אסור ללבוש כלאים לברוח מן המכס אף דתנא דידן ס"ל מוכרי כסות מוכרין כדרכן התם אי אפשר ולא קמכוין ולא חשיב לי' הא דאפשר למעבד כצנועי' אפשר משא"כ להבריח מן המכס

רש"י ד"ה דינא כוונתו משום דמוקי לה במוכס ישראל הוא דקץ במ"פ אבל במוכס נכרי כיון דמלכות' אינו מפסיד למ"ד גזל גוי מותר ה"נ שרי

רש"י ד"ה במוכס נכרי שאינו מבין מבואר דמפ' לה רש"י אנודרין להרגי' אבל לא אכלאים כקו' הרשב"א דלמה נתיר לו ובמתני' ליכא לאוקמי בנכרי דמ"ש מוכס הרי בכולן נאמר ביבוש קצירה תשברנה: תוס' יכול יגלום וכפי' הערוך ד' רש"י בחומש בהר שם

תוס' ד"ה היכי מיאשי ק' להו אדברי רש"י ל' היכי מיאשי וי"ל ע"ד אחר דה"ק אי לאו דדינא דמלכותא דינא הו"ל גזילה וסתם גזילה לאו יאוש בעלים

רש"י במתני' הרי אלו שלו דברי רש"י צריכין ביאור דהרי בגמ' אמרינן דהאי שינוי רשות לא הוה שינוי רשות אמנם א"כ אתה צ"ל דמתני' ס"ל יאוש כדי קנה ואמאי צ"ל בש"ס האי סברא דשינו רשות לימא מתני' ס"ל כר"ש דסתם גזילה ייאוש בעלים ובריית' כרבנן א"וו פשיטא להש"ס דקיי"ל ייאוש כדי לא קני וע"כ בשינוי רשות פליגי תנא דמתני' חשיב ליה שינוי רשות ואף דבעי' אתא לידי' ובבריית' פליג בהא וכ"ת דל"מ הש"ס למימר הכי משום דלסטים גנב הוה ולר"ש סתם גניבה לאו ייאוש בעלים א"כ הו"ל להש"ס להק' מני מתני' א''וו פשיטא לי' להש"ס דליסטים דומה למוכס מה מוכס גזלן אף לסטים גזלן ושפיר הוה מצי' לשנויי מתני' ר"ש או רבי בשטת ר"ש וזה כוונת רש"י דמפרש בגמ' לברייתא במוכס עיי' ותמצ' ונ' דהא דנקט תנא חמורו וכסותו סתם חמור לית ביה סימן וסתם כסות אין ביה סימן כדאמרי' מה שמלה מיוחדת יש לה סמני' והשת' ל"מ קאמר ל"מ חמור דלית ביה סימון וודאי נתיאשו הבעלים אפיל' כסות שיש בו סי' אמרי' נתיאשו הבעלי'

אם בא להחזיר יל"ד ל"ל להאי לישנא יאוש כדי קני ונ' דאל"כ ק' מעיקרא מאי סבר אם חסיד הוא דנטל בשלמא מעיקרא סבר דוודאי של גוי הוא שהם רוב ואח"כ נודעו לו הבעלים רוצה להחזיר להם וכ"ת אי ייאוש. כדי קני נימא הכי לא היא התם כיון דגזלן לא קני הקונה הוא הגזלן כיון דגזל גוי וכדאמרינן באוונכרי ולא היה לי ליטול

גמ' אלא אי אתמר עיי' תו"ח וחי' רשב"א ונ' לבאר דבאמת מקום מימרא זו אסיפא דמסיפא ק' לרישא אלא דבלי"ק מוקי לה מה"ט בלסטים נכרי משום דע"כ מיירי במזוין דומי' דמוכס ובישראל לא שכיח לסטים מזויין משא"כ בלי"ב אי ארישא קאי צ"ל דישראל הוה לסטים מזויין וניחא טפי למידק אסיפא

ואיבעית אימא נ' דלעיל ניחא לי' תרי גווני גזלן דמוכס יש לו מעלה שאינו מתיירא מדינא שהוא עבד מלך ולסטים מתיירא ואמנם יורד לחיים ומוכס אינו יורד ואעפי"כ לענין ייאוש שני' שוין אבל בסיפא תרי גווני גזלן ל"ל

מתני' המציל מן הנהר הנה תוס' בריש אלו מציאות הקשו קרא דילפי' מני' שטפה נהר ל"ל כיון דבעי' ייאוש ותי' לייאוש שלא מדעת דבעלמא לא קני והכי קני והשתא מתני' קמ"ל דאף דמקרא ילפי' בעי' מיאש וגייס היינו לסטים מזוין נכרי ואף דמתני' ר"ש בנכרי מודה ר"ש ולסטים היינו גנב דס"ל לר"ש לאו