ליקוטי חבר בן חיים י לז

שלא חתמו מעידין הגוף והנפש ואח"כ הש"י חותם עמהם והנה בשטר זה עדן אינו מבואר אם הי' החוטא שוגג או מזיד אלא שהש"י הבוחן לב וכליות הוא היודע אכן אי בדאורייתא אין עד נעשה דיין שוב לא מהני ידיעת הש"י ואמנם כ"ז בע"ה משא"כ בחבר דא"צ התראה גם הקב"ה מצטרף עמהם והיינו דאמרי' והגד לעמי פשעם אלו ת"ח ששגגות נעשה להם כזדונות דאף דיוכל להיות שהי' שוגגי' הקב"ה מצטרף לחייבי' ואמנ' לבית יעקב חטאתם אלו ע"ה שזדונות נעשו להם כשגגת כי אין עד נעשה דיין בדאוריי' והיינו דאמרי' דדווקא בקיום שטרות דרבנן ר"ל שט"ח של ת"ח עד כביכול נעשה דיין וא"כ איפא הת"ח עי"ז נגרע חלקי אחרי כי אין לו שוגג ואמנם כן איזו דרכו להנצל אין לך דרך בזה כ"א וקנה לך חבר שיהי' הת"ח באגודה א' כל א' יפקח עיניו על מעשה חבירו ויוכיחם ועי"ז רק יגיעו לשלימות והנה הק' רז"ל ע"פ כי כשלת בעוניך עון מזיד הוא וקרי לי' מכשול אלמא דמכשול היינו שוגג וז"ש דהע"ה שלם רב כלומר השלם יקר לאוהבי תורתיך ואין למו מכשול כי אין אצלם שום שוגג וז"ש ג"כ לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל דהיינו הת"ח המכוני' בשם ישראל כ"א השלם וע"ד שכ' שנא' ה' עז לעמו יתן כאשר נתן הקב"ה תורתו לעמו הוצרך לברכם בשלם ויה"ר שישים הש"י שלם בפמליא של מעלה ומטה בין התלמי' העוסקי' לשמה והעוסקים שלא לשמה וכלם יעסקו לשמה עד בא הגואל ב"בא''ס

סוגי' דתרי ותרי תחלת ימות החורף תרט"ו

שבועות מ"ז שתי כתי עדי' לכאור' מל' זה מ' כחכמי בריסק בש"ך חו"מ סימן ל"א דדווקא בב' עדים דינא הכי ולא בע"א שהוכחש מע"א ולפנינו בס"ד נרחיב הדיבור בסברתם והנה מדלא נקט הש"ס סתמא עדים המכחישי' זא"ז ודייק למימר בי כתי עדי' מ לכאורה דלדייקא אתי דבעדים לחוד כלומר שני עדים המכחישים זא"ז אין להם דין הכחשה ואמנם כד דייקת אין ראי' מזה דלרבותא דר"ה נקט הכי דאעפי"כ ס"ל דזו באה בפ"ע ומעידה וזו באה בפ"ע ומעידה ולא אמרי' דהוה סהדי דשקרי'

כ' רש"י א' אומרת עלוני הרג וא' אומרת לא הרג נ' כוונת רש"י דדווקא כה"ג הוא דלא מהני בתראי הא א' אומרת בראשון הרג וא' אומרת בג' הרג לבתראי מהמני' במגו דאי בעי מזמי להו לקמאי וכמו שהק' בתוס' ב"ב ובשלמא אי אמרי' לא הרג אין כאן דירא' להזים דלמא יעשה בהם דין הזמה וכן בגזלנות' יראי' לומר דגם יוזמו ילקו ארבעים מיהת כמו בבן גרושה ריש מכות משא"כ אם אמרי' הרג ביום אחר דיש ג"כ חשש שמא יוזמו א"כ שפיר מהמני הן במגו דהזמה הן במגו דגזלנותא אהכי נקט רש"י הרג דווקא משא"כ פלוני לוה ל"ש למידק הכי דאפי' כי אמרי' דלוה ביום אחר ליכא מגו דהזמה דאי תזמי להו דלמא יצטרכו העדי' לשלם הפסד לקוחות בימי' לבנתים ולכי יוזמו הם יגבו העדים מהם הנך תשלומין ודוק בזה

ואמנם תוס' ב"ב ל"א אף שכ' לגבי הזמה דמתייראי' הקשו בתר הכי ממגו דגזלנותא וא"כ ע"כ אין כוונתם משום אחריות מלקות כ"א דכאשר עשה כן יעשה לו כיון שהם יודעים בעצמם דבשקר הזימו גם הם יוזמו ע"י עידי שקר אחרים ומ"מ צ"ל ג"כ דגם מן התשלומי' יראי' דא"כ גם גבי גזלנותא נימא הכי שיופסלו בגזלנותא א"וו דעיקר יראתם מהתשלומין

וכ' הרשב"ם ב''ב שם המכחישות זו את זו בעדות אחת נ' כוונתו למ"ש הרשב"א בתוס' כתובו' דגבי עדי' החתומים על השטר ומתו אין כאן דין ב' כתי עדים כיון דהכחשה לא הוה כ"א ממילא ולא בהדי' ודלמא אלו הוה קמן וכו' והיינו שכ' דבעי' בעדות אחת דווקא דמה שאלו מעידי' כך אלו מעידים ם להיפך לא זולת וע' לפנינו

וכ' עוד הרשב"ם הזמה היכי דמי נ' כוונתו דלכאורה לאביי דקיי"ל כוותי' דע"ז למפרע פסול וא"כ לא אמרי' ע"ז חידוש הוא ולמה לא ניליף הכחשה מהזמה דלבתראי נאמין וע"ז כ' רשב"ם דהכחשה מהזמה לא נוכל למילף דשאני הזמה שהיא בגופן של עדים ודין הוא דבתראי ליהמני משא"כ בהכחשה דלא הוה בגופן של עדים שפיר אמרי' דתרי ותרי נינהו

והנה כ' רש"י בשבועות ורשב"ם ב"ב שם דפלוגתי' דר"ה ור"ח דלר"ה חזקת כשרות עדיף ולר"ח חזקת ממון עדיף ולכאורה לפי"ז היינו פלוגתא דר"ג ור"י גבי משארסתני נאנסתי אמנם אין צורך כ"א תרוויי' כר"ג אלא דפליגי בטעמ' דר"ג ר"ה סבר כהאאי לשנא דטעמא דר"ג משום חזקה וה"נ ל"ש ואמנם ר"ח סבר טעמא דר"ג משום מגו וא"כ הכא מודה דחזקת ממון עדיף ועד"ז יובנו ד' תוס' שכ' ב"ב להק' דאמאי לא מהמני במגו יק' הא הוה מגו להוציא אמנם למ"ש א"ש דבאמת אי' להו לבתראי חזקת כשרות ג"כ ואי אי' להו מיגו וודאי עדופא חזקתם מחזקת ממון ודוק בזה

במאי דלא מפ' רש"י כהרי"ף דהיינו מתני' דשנים נשבעים משום דא"ל בשלמא במתני' הרי הפועלי' מכחישים בברי לחנוני והחנוני דין הוא שישבע וכן