ליקוטי חבר בן חיים י שסט

שם באו"ד דהיזק שאינו ניכר הוא כלומר מה"ט לא דמו ליין והחמיץ

וג' דרב יוסף מ' לי' דבאמת בשעת גזילה כבר קנאו הגזלן אלא דהוה חסר ייאוש וכשהגיע איסור חמץ ונתיאשו הבעלים קנה ממילא ורבה השיב לו אלמלי הי' דעת הגזלן לקנותו לא הי' מניחו לאסור בהנאה א"וו לא רצה רק להפסיד לנגזל לא זולת

תוס' ד"ה שמע מנה י"ל דלהכי לא מתרץ לי' משום מצוה הבאה בעבירה משום דבא ליישב ברייתא דמשכבו ולא הגזול

רש"י ד"ה דגזל קרבן דחברי' דאפי' בעלים ראשונים אין יוצאין בו נרא' הטעם כדי שלא יהא חוטא נשכר דאם הבעלים יוצאי' בו אינו צריך לשלם אלא שהתוס' הביא ראיה דבאמת פטור דאמרי' חזרה קרן לבעלים הלכך אפילו לאחר ייאוש צ"ע כיון דאקדש' מאי מהני לי' יאוש הא לאו ברשותא קאי וצ"ל דמיירי בקיבלו הבעלים אחריות שאמרו הרי עלי וס"ד דמהני ייאוש דדהו

שם רש"י ד"ה ושל גזלן אעפ"י שחישב נ' דהא דכתב רש"י כאן מחשבה אחרת ממ"ש למעלה בשני' רבותא קמ"ל ברישא אעפ"י שחישב עלי' למלאכה שלא יתגנו בהם ויהיו ראוי' למנעלים גם אחרי כן מחשבה מהני ובסיפא אפי' חישב למלאכה שיתלכלכו ולא יהי' ראוי' אח"כ למנעלים וכיו"ב אעפי"כ אין המחשבה מועלת

בגמ' לפי שלא נתייאשו הבעלים ולכאורה מ"ט לא קאמר ת"ק הא מלתא ונ' דחילוק בין גנב לגזלן סתם גנב מוכר גניבתו וסתם גזלן מניחה לעצמו והיינו דקאמר ר"ש אף דהגנב מכר הגניבה שינוי רשות בלא ייאוש לא מהני

גמ' הא מלתא קשה בה רבה וי"לד א"כ אמאי פרכה אביי משמי' דנפשי' וצ"ל שהי' בעת ההיא כשהק' רבה קו' זאת ילד ולא שמע לה מרבה ואין זה תימא כי כל ימיו היו ארבעי' שנה ואחרי מות רבה שימש לפני רב יוסף ואח"כ נעשה ראש ישיבה וע"כ שהיה בעת מלך צעיר לימים

אמנם למ"ש הששב"א כי רבה הקש' קו' תוס' ממריש א"כ הק' אביי קו' אחרת ותי' א' עולה לשני'

ס"ז ע"א תוס' הא לא"ה יש לתרץ קו' דבאמת ספוקי מס' לי' לרבה אי קנין יאוש רק הפני תקנת השבי' א"כ לק"מ דהרי התם נמי הטעם מפני תקנת השבים וכ"ת א''כ ליפשוט רבה מהתם דיאוש דרבנן י"ל דעלה דהך דמריש מייתי הש"ס פלוגת' דבי"ש שאומרי' מקעקע כל הבירה ובי"ה אומרים אין לו אלא דמי מריש מפני תקנת השבים וי"ל דלד' בי"ש קאמרי נהי דמדינא ס"ל יאוש לא קני מ"מ מפני תקנת השבים הי' לכם להודות לנו שאין לו אלא דמי חריש

באו"ד מדפריך וליקנינהו בשינוי השם צ"ע הרי לת"ק סתם גניבה ייאוש בעלים והו"ל ייאוש ושינוי השם וצ"ל דמ"מ מנ"ל להק' דלמא הך בריי' כר"ש דס"ל סתם גניבה לאו ייאוש בעלים

רש"י ד"ה שאיבה דרבנן נקט רש"י כאן פוסיל אחר מלעיל גבי פוסל המקוה ונ' דלעיל אשמעי' רש"י דאפי' בהמשכ' פוסל צינור שחקקו תחלה וכאן אשמעי' דאפי' בפסול דג' לוגין החמירו רבנן

גמ' א"ה אפי' ברישא עיי' תו"ח וי"ל דבלא"ה הוה ס"ל דבאמת הוה כלי בחקקו תחלה משא"כ בקבעו תחלה ואמנם דתרוויי' לאו כלי ננהו אפי' ברישא נמי

רש"י ד"ה הקדש ואסר ליהנות ובתרומת אסור לזרים כוונת רש"י דלהקריב לגבוה וודאי פסול וכן אסו' לכהן לקבל התרומה ואך לאיסורא נפ"מ ומעשר צ"ל מעשר שני

גמ' מנין לשינוי שקונה י"ל דאפי' באינו חוזר לברייתו קאמר ולא תקש' א"כ קרא ל"ל הא איתי לה קרא דאתנן י"ל דבאמת אמרי' גם קו' לבי"ה אמנם מאחר דאי' לן קרא דהכא דשנוי קנה ע"כ אמרי' הן ולא שינוייהן אבל אי לאו קרא דהכא הוו מידו לבי"ש דהם ולא וולדותי' דווקא

תוס' ד"ה אמר עולא וכן בהניזקי' נר' דהוצרכו לכך דלא תימא הכא מדאורייתא ולקמן מדרבנן לזה מייתי מהנזקין דפרכי' עלי' דעולא כרת מאי עבדתי' ואי יאוש קני ליהוי מדרבנן עכ"פ שלו הוא ומאי קשה אלא ש"מ דאפי מדרבנן לא קני

באו"ד דקני צ"ע מ"ש שינוי השם דהשת' הושענא שבא ג"כ ע"י מצות לולב משינוי השם דקרבן דלא מהני: גמ' גזול דומיא דפסח ולא דרשי' דומיא דחולה דא"כ בהדי חולה הו"ל למכתב

ס"ז ע"ב דלית לי' תקנתא עיי' תוס' וי"לד הא שינוי השם עכ"פ מהני וצ"ל דבגזול שנשתנה שמו לא איירי קרא

גמ' הדר בי' רבא יש קצת ראי' מזה מפי' קמא של רש"י דעל בעלים ראשונים ג"כ איני מכפר והיינו דהדר בי' מכח קו' תוס' דהרי אמרי' דחזרה קרן לבעלי' אבל לפי' בתרא למה הדר בי'